פתיחת התפריט הראשי

עלייה ישרה

המקבילה האסטרונומית לקו אורך
על כיפת השמיים מסומנים בקו אדום מישור המילקה ובקו ירוק קו המשווה השמימי. מנקודת החיתוך ביניהם יוצא קו אורך כחול המסמן את הזווית 0° במערכת, זו היא נקודת שוויון האביב. הקואורדינטות המשווניות של הכוכב המסומן על כיפת השמיים בצד ימין למעלה מסומנות בשטח ירוק כהה עבור העלייה הישרה ובשטח ירוק בהיר עבור הנטייה.

באסטרונומיה, עלייה ישרהאנגלית: Right Ascension, מסומן בקיצור RA או α, במקור בלטינית: Ascensio Recta) היא אחת משתי הקואורדינטות במערכת הקואורדינטות המשוונית המתארת את הזווית בין ההיטל של מיקומו של גרם שמים על מישור קו המשווה השמימי ובין נקודת שוויון האביב, בה חוצה השמש את קו המשווה השמימי (הקואורדינטה השנייה היא נטייה). היחידות של העלייה הישרה אינן מעלות או רדיאנים אלא יחידות של זמן המבטאות את הזמן שלוקח לגרם שמים להגיע לנקודה הגבוהה ביותר בשמיים ביחס לגרם שמים עם עלייה ישרה 0, והן מבוטאות בשעות, דקות ושניות. על קו המשווה השמימי (נטייה 0°), שעה של עלייה ישרה שוות ערך ל-15 מעלות, דקה ל-15 דקות קשת ושנייה ל-15 שניות קשת. ככל שהמרחק מקו המשווה גדל, האורך זוויתי של כל יחידת עלייה ישרה מתכווץ עד שבקטבים השמיימיים (נטייה ±90°) אין יותר משמעות לעלייה הישרה, שכן לכל ערך שלה מתאימה אותה הנקודה - הקוטב השמיימי.

היסטוריהעריכה

השימוש במערכת הקואורדינטות המשוונית החלה רק במאה ה-18 כאשר לפני כן תוארו הכוכבים על פי הפרט שייצגו בקבוצת הכוכבים שאליה השתייכו ובספר אורנומטריה שפורסם בתחילת המאה ה-17 עוד נעשה שימוש במערכת הקואורדינטות האקליפטית. אטלס הכוכבים של ג'ון פלמסטיד "Historia Coelestis Britannica", שפורסם בשנת 1725 כבר השתמש במערכת הקואורדינטות המשוונית, והיחידות של העלייה הישרה ניתנו הן ביחידות זמן והן במעלות כאשר 0°=24h=00h הייתה נקודת שוויון האביב, ומפות הכוכבים נעשו בהיטל מישורי שעיוות לחלוטין את הקבוצות הרחוקות מקו המשווה השמימי.[1] בקטלוג הערפיליות שפרסם ויליאם הרשל בשנת 1786 הוא ציין את המיקום של הערפיליות שבהן צפה, באמצעות הפרש העלייה הישרה והנטייה שלהן ביחס לכוכבים סמוכים שנמצאו באטלס של פלמסטיד. העלייה הישרה ניתנה בדקות ושניות שציינו את הבדל הזמנים בין הגעת הערפילית וכוכב הייחוס לשיא הגובה בשמים, ובנוסף ציין הרשל אם הערפילית מקדימה את הכוכב (ממערב לו) או עוקבת אחריו (ממזרח לו).[2] בנו, ג'ון הרשל החל מקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833, עבר לציין את העלייה הישרה בצורה המקובלת היום, שעות, דקות ושניות ביחס לנקודת שוויון האביב, וכך נעשה גם בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 וכן בקטלוג הכללי החדש שפרסם ג'ון דרייר בשנת 1888.[3][4]

קטלוגים אסטרונומים רבים סדרו את גרמי השמים שבהם לפי העלייה הישרה שלהם, למשל ציוני פלמסטיד של כוכבי כל קבוצה ניתנו לפי העלייה הישרה של כוכבי הקבוצה, ציוני הערפיליות וצבירי הכוכבים בקטלוג הכללי של ג'ון הרשל ובקטלוג הכללי החדש ניתנו לפי העלייה הישרה של הערפיליות, וכך גם סודרו הכוכבים בקטלוג לויטן ובקטלוג גליזה לכוכבים קרובים שפורסמו במאה ה-20.

השפעות נקיפת ציר כדור הארץעריכה

שינוי הכיוון של ציר כדור הארץ משפיע ישירות על העלייה הישרה של גרמי השמים. כתוצאה מתנועת ציר כדור הארץ משתנה המיקום של נקודת שוויון האביב ואיתו משתנה העלייה הישרה של כל גרמי השמיים. כדי לשמור על דיוק המיקום יש צורך לציין תמיד לאיזו תקופת יחוס מתייחסת העלייה הישרה של גרם השמים כאשר תקופות הייחוס המקובלות במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן B1900‏ − 31 בדצמבר 1899 שעה 19:28 (שעון גריניץ'), B1950‏ − 31 בדצמבר 1949, 22:09 (שעון גריניץ') או J2000‏1 בינואר 2000, 12:00 (זמן אוניברסלי מתואם). תוצאה נוספת היא חוסר ההתאמה בין קבוצת הכוכבים שבה נמצאת השמש ובין ההגדרות ההיסטוריות של גלגל המזלות, כך כיום בנקודת ההיפוך הקיצית השמש נמצאת מעל לחוג הסרטן, אך היא נמצאת למעשה בתחומי קבוצת תאומים ובנקודת ההיפוך החורפית השמש נמצאת מעל לחוג הגדי, אך היא נמצאת למעשה בתחומי קבוצת קשת. הנקודות היחידות שהעלייה הישרה שלהן לא משתנה הן הקטבים של ציר ההקפה של כדור הארץ את השמש (קוטבי המלקה), כאשר הצפוני נמצא בקבוצת דרקון בעלייה ישרה של 18ʰ 00ᵐ 00ˢ‏ והדרומי נמצא בקבוצת דג זהב בעלייה ישרה של 06ʰ 00ᵐ 00ˢ.

צפייה בגרמי השמייםעריכה

עבור צופה ביום שוויון האביב, גרמי השמים בעלי עלייה ישרה של בין 06h ובין 18h יהיו מעל האופק ברגע שקיעת השמש, בחצות הלילה יהיו מעל האופק גרמי השמים עם עלייה ישרה בין 12h ובין 24h (זהה ל-00h) וברגע זריחת השמש יהיו מעל האופק גרמי השמיים עם עלייה ישרה בין 18h ובין 06h. ביום שוויון הסתיו, גרמי השמים בעלי עלייה ישרה של בין 18h ובין 06h יהיו מעל האופק ברגע שקיעת השמש, בחצות הלילה יהיו מעל האופק גרמי השמים עם עלייה ישרה בין 00h ובין 12h וברגע זריחת השמש יהיו מעל האופק גרמי השמיים עם עלייה ישרה בין 06h ובין 18h. העלייה הישרה של השמש גדלה כל יממה בכ-4 דקות ועל פני שנה היא משלימה סיבוב שלם. העלייה הישרה של כוכבי הלכת גם כן משתנה כל יום, אך לא בקצב קבוע שכן היא תלויה בתנועת כדור הארץ וכן בתנועת כוכבי הלכת סביב השמש. כתוצאה מכך העלייה הישרה של כוכבי הלכת יכולה לגדול או לקטון (תנועה אחורית).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ J. Flamsteed: Atlas Coelestis, London (1729)
  2. ^ W. Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76 (1786)
  3. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123 (1833)
  4. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49 (1888)