אלמנה עדנית
אלמנה עדנית או שִׁחֵר[2] (שם מדעי: Vidua paradisaea) היא ציפור בעלת זנב ארוך ממשפחת האלמנתיים החיה במזרח אפריקה. מין זה קיבל את שמו בזכות זנבו הארוך והמפואר, המזכיר את זנבות העופות ממשפחת העדניים.
 אלמנה עדנית
| |
|---|---|
_(17329851342).jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | אלמנתיים |
| סוג: | אלמנה |
| מין: | אלמנה עדנית |
| שם מדעי | |
 Vidua paradisaeaליניאוס, 1758 | |
| |
מאפיינים עריכה
אורכה של האלמנה העדנית 36 ס"מ, אורך הזנב כ-15 ס"מ. רוב הגוף שחור, החזה כתום, הבטן והעורף צהובים בהירים. המקור גדול וחרוטי, והזנב ארוך ובעל בליטה מעוגלת בקצהו. ניצוי ייחודי זה קיים רק בעונת הרבייה; בשאר השנה, הזכרים בעלי מראה פשוט, ודומים לנקבות: רוב הגוף אפור ומנומר בפסים שחורים, הראש מפוספס והמקור אפור.
האלמנה מצויה בטבע ממזרח דרום סודאן ודרומה עד אנגולה. האלמנות העדניות חיות בערבות עשב וסוואנות, ולא באזורים מדבריים או ביערות גשם סבוכים. אלה ציפורים קטנות החיות בין הענפים ותרות אחרי חרקים וזרעים בשעות היום.
כמו רוב מיני האלמנות, זהו מין טפילי, שמטיל את ביציו בקינים של מיני עופות אחרים (כמו פטיה ירוקת כנף, Pytilia melba). הזכרים יודעים לחקות את קריאתן של הפטיות, וכך הנקבות מצליחות לחמוק אל הקן ולהטיל בו את הביצים. כמו מרבית המינים הטפילים[דרוש מקור], גוזליהן גדולים יותר מגוזלי המין המארח, והסיכויים שלהם לשרוד גדול יותר. עם זאת, הגוזלים אינם מסלקים ביצים אחרות מהקן כמו שעושות הקוקיות לעופות אחרים. הציפור נפוצה מאוד ומצב שימורה הוא ללא חשש.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלמנה עדנית, באתר ITIS (באנגלית)
- אלמנה עדנית, באתר NCBI (באנגלית)
- אלמנה עדנית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אלמנה עדנית, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- אלמנה עדנית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ אלמנה עדנית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ שִׁחֵר במילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
