אל-ח'דר (דמות קוראנית)

אל-חַ'דִרערבית: ٱلْخَضِر) הוא אחד מנביאי האסלאם, המתואר בקוראן כמשרת אלוהים צדיק בעל חוכמה רבה או ידע מיסטי, אך לא מוזכר בשמו. באופן מסורתי מזוהה נבי אל-ח'דר על ידי תאולוגים עם אליהו הנביא.

במסורות אסלאמיות ולא אסלאמיות שונות, ח'דר מתואר כשליח השומר על הים, מלמד ידע סודי ומסייע למי שנמצא במצוקה. הוא בולט כפטרונו של הקדוש האסלאמי אבן ערבי. דמותו של אל-ח'דר עברה סינקרטיזציה לאורך זמן עם דמויות וצורות שונות אחרות כולל הצמח הזורואסטרי "האומה" (אנ'), וסורוש באיראן, סראושה (אנ') וסנט ג'ורג' באסיה הקטנה והלבנט, סמאל ביהדות ויוחנן המטביל בארמניה.

אף על פי שאינו מוזכר בשמו בקוראן, הוא נקרא על ידי חוקרים איסלאמיים כדמות המתוארת בקוראן כעבד אלוהים שקיבל ידע ואשר מלווה ונשאל על ידי הנביא מוסא (משה) על הפעולות הרבות שלכאורה לא צודקות או בלתי הולמות שהוא (אל-ח'דר) נוקט (הטבעת ספינה, הרג צעיר, גמול על חוסר הכנסת אורחים על ידי תיקון חומה). בסוף הסיפור אל-ח'דר מסביר את הנסיבות הלא ידועות למשה שהפכו כל אחת מהפעולות לצודקת.

מיסטיקנים וחוקרים המאמינים בחדית' מאמינים כי אל-ח'דר עדיין חי.

אטימולוגיהעריכה

"אל-ח'דר" בערבית פירושו "הירוק" או "הצמחייה". אולם ישנם חוקרים המצביעים על התייחסות אפשרית לדמות המסופוטמית אוטנאפישתים מהאפוס של גילגמש דרך הערביזציה של כינויו, "חסיסתרה". לפי דעה אחרת, השם ח'דר אינו גרסה ערבית או קיצור של חסיסטרה, אך ייתכן שהוא נגזר משמו של האל הכנעני כושר וחסיס ומאוחר יותר הוא נטמע בשפה הערבית כאל-ח'דר.[1]

בקוראןעריכה

בקוראן סורה 18 (סורת אל-כהף), פסוק 65 מוסא (משה) פוגש את עבד האלוהים, המכונה בקוראן "אחד מעבדינו אשר רחמנו מאתנו ואשר לימדנו ידע מעצמנו". חוקרים מוסלמים מזהים אותו כח'דר, למרות שהוא לא נקרא כך במפורש בקוראן ואין שום התייחסות לכך שהוא בן אלמוות או קשור במיוחד לידע אזוטרי או לפוריות.

הקוראן קובע שהם נפגשים במפגש של שני ימים, שם ברח דג שמשה ומשרתו התכוונו לאכול. משה מבקש רשות ללוות את עבד ה' כדי שמשה יוכל ללמוד "ידע נכון על מה שלימדו אותו". המשרת מודיע לו ש"הרי אתה (משה) לא יכול להיות סבלני איתי. ואיך אתה יכול להיות סבלני בדברים שאין הבנתך שלמה לגביהם?" משה מבטיח להיות סבלני ולציית לו ללא עוררין, והם יצאו יחד לדרך. משרת האלוהים פוגע בספינה, ומשה ששכח את שבועתו אומר: "האם עשית בו חור כדי להטביע את אסיריו? בוודאי עשית מעשה חמור". המשרת מזכיר למשה את אזהרתו, "האם לא אמרתי שלא תוכל לסבול אתי?" ומשה מתחנן שלא ינזוף בו.

לאחר מכן, עבד האלוהים הורג בחור צעיר. משה שוב זועק בתדהמה ובחרדה, ושוב מזכיר המשרת למשה את אזהרתו, ומשה מבטיח שלא יפר שוב את שבועתו, ואם כן יפטור את עצמו מנוכחות המשרת. לאחר מכן הם ממשיכים לעיירה שבה מונעים מהם הכנסת אורחים. הפעם, במקום לפגוע במשהו, משקם עבד ה' חומה מרושלת בכפר. שוב משה נדהם ומפר את שבועתו בפעם השלישית והאחרונה, ושואל מדוע המשרת לא גבה לפחות "איזה פיצוי על כך" שלא הכניסו אורחים.

משיב עבד ה': "זאת תהיה הפרדה ביני לבינך; עתה אודיע לך על המשמעות של מה שלא יכולת לסבול עמו. מעשים רבים הנראים כרעים, זדוניים או קודרים, למעשה הם רחמנים. הסירה נפגעה כדי למנוע מבעליה ליפול לידיו של מלך שתפס כל סירה בכוח. ולגבי הבחור שעבד ה' הרג, הוריו היו מאמינים והבחור היה מביא עליהם אי ציות וכפירה. אלוהים יחליף את הילד באחד טוב יותר בטוהר, חיבה וצייתנות. באשר לתיקון החומה שעשה עבד ה', הסביר המשרת שמתחת לחומה נמצא אוצר השייך לשני יתומים חסרי ישע שאביהם צדיק. כשליחו של אלוהים, החזיר המשרת את החומה, תוך שהוא מגלה את חסד ה' בכך שגמל לחסידות אבי היתומים, וכדי שכאשר החומה תחלש שוב ותתרסק, היתומים יהיו מבוגרים וחזקים יותר וייקחו את האוצר ששייך אותם.

בחדית'עריכה

בין הסיפורים על חייו של אל-ח'דר בחדית' יש שני סיפורים, האחד מסופר על ידי אחמד אבן חנבל, לפיו נאמר כי מוחמד הצהיר כי אליהו (איליאס) הנביא ואל-ח'דר נפגשים מדי שנה ומבלים את חודש הרמדאן בירושלים, והשני מסופר על ידי יעקב בן סופיאן שסיפר על עומר השני, לפיו אדם שהוא נראה הולך איתו היה למעשה אל-ח'דר.

המלומד האסלאמי סעיד נורסי גם טוען אל-ח'דר חי, אבל יש חמש דרגות חיים; ואל-ח'דר נמצא בדרגה השנייה של החיים, ולכן חלק מהחוקרים הדתיים היו בספק לגבי זה.

אל-ח'דר ואליהו הנביא[2]עריכה

אל-ח'דר ואליהו דומים במידה מסוימת. כלומר, הם יכולים להיות נוכחים במספר מקומות בו-זמנית. הם אינם מוגבלים על ידי דרישות אנושיות. הם יכולים לאכול ולשתות מתי שהם רוצים, אבל לא מחויבים לעשות זאת. הם אלה שחושפים ועדים למציאות הבריאה, והדיווחים על הרפתקאותיהם. יש אפילו דרגת קדושה אחת שנקראת 'דרגת אל-ח'דר'. קדוש שמגיע לדרגה זו מקבל הוראה מאל-ח'דר ונפגש עמו.

מאמינים כי אל-ח'דר הוא אדם בעל מראה של אדם עם זקן ארוך ולבן.

מוחמד אל-בוח'ארי מטוען כי אל-חד'ר ("הירוק") קיבל את שמו לאחר שנכח על פני קרקע כלשהי שהפכה ירוקה כתוצאה מנוכחותו שם. ישנם דיווחים מאל-בהאקי (ער') כי אל-ח'דר היה נוכח בהלווייתו של מוחמד והיחיד שזיהה אותו היה עלי, שראה שהגיע כדי להראות את צערו ועצבותו על מותו של מוחמד. הופעתו של אל-ח'דר בהלווייתו של מוחמד תיארה גבר בעל עוצמה, בעל מראה נאה, עם זקן לבן, הגיע מזנק על גב האנשים עד שהגיע למקום שבו מונחת הגופה הקדושה. בבכי ממרר, הוא פנה לעבר החברים ושלח את תנחומיו. עלי אמר שהוא ח'דר. [37]

בסיפור אחר נפגש אל-ח'דר עם עלי על יד הכעבה והדריך אותו לגבי תחינה שהיא ראויה מאוד כאשר היא נאמרת לאחר תפילות החובה.

ג'עפר א-צאדק כותב ב"כיתאב אל-קאפי" כי לאחר הכניסה למסגד הקדוש במכה, ביקר עלי, חסן אבן עלי וחוסיין בן עלי איש נאה ולבוש היטב ששאל אותם שורה של שאלות. חסן ענה על השאלות ועל כך העיד האיש על הנבואה של מוחמד ואחריו העיד כי עלי ומלוויו הם היורשים האמיתיים. עלי ביקש מחסן לעקוב אחר מקום הימצאו של המבקר, אך משלא הצליח, עלי חשף את זהותו של האיש שהוא אל-ח'דר.

באמונה הדרוזיתעריכה

אל-ח'דר נחשב לדמות מרכזית באמונה הדרוזית ויש האומרים כי הוא ממקימי הדת הדרוזית. הם רואים במערת אל-ח'דר כקדושה ורואים בו כנביא הירוק המסמל מים וחיים, ניסים ומרפא חולים. דרוזים, מאמינים אל-ח'דר חזר בתור יוחנן המטביל, או כג'ורג' הקדוש, מאחר שהם מאמינים בגלגול נשמות.

ג'ורג' הקדוש גם מתואר כדמות נבואית במקורות הדרוזיים ובכמה מקורות הוא מזוהה עם אליהו או "אליאס" ונקרא גם "סידנא אבו איברהים".

החל משנת 1958 רואים הדרוזים בישראל את מקאם נבי אל-ח'דר שבכפר יאסיף ליד עכו כמקום בו קבור הנביא.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אל-ח'דר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה