אל קופר
אל קופר (באנגלית: Al Kooper; נולד בשם אלן פיטר קופרשמידט ב-5 בפברואר 1944 בברוקלין, ניו יורק) הוא מוזיקאי, זמר ונגן קלידים וגיטרה יהודי-אמריקאי. התפרסם במיוחד כמקים להקת דם, יזע ודמעות וכנגן ליווי ומפיק מוזיקלי של אמנים רבים מתחום הרוק והבלוז, כשהבולט בהם הוא בוב דילן.
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1944 (בן 80) ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Alan Peter Kuperschmidt |
| שם במה |
Al Kooper |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1958–2021 (כ־63 שנים) |
| מקום לימודים |
מכללת ברקלי למוזיקה, תיכון מרטין ואן ביורן |
| סוגה |
רוק, רית'ם אנד בלוז, בלוז, פופ רוק |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה, אורגן האמונד, פסנתר, כלי מקלדת |
| חברת תקליטים |
ABC רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים עריכה
בבית הוריו בברוקלין, נחשף קופר הילד למוזיקה של זמרת הגוספל והבלוז, בסי סמית והתקליטים להם האזין היוו את הבסיס ליצירתו העתידית. הוא התגלה ככישרון מוזיקלי טבעי ולמד לנגן בכוחות עצמו על פסנתר וגיטרה. עד אמצע שנות החמישים נמשך קופר למוזיקת הגוספל ועם עליית הרוק'נ'רול, באמצע שנות החמישים, הוא נמשך לחלק הווקאלי של הסגנון המוזיקלי החדש והיה חלק מקבוצה ששרה בקרנות רחוב בסגנון הדו-וופ. ב-1959, בגיל 15 בלבד, הצטרף כגיטריסט ללהקת The Royal Teens אשר זכתה להצלחה מסוימת. בתחילת שנות השישים החל להלחין שירים ואחד מלחניו הפך ללהיט בביצועו של ג'ין פיטני. באותן שנים, בהן הייתה פריחה לאמני וללהקות הרוק'נ'רול הצעירות, השתתף קופר בהקלטות רבות כנגן ליווי לאותם אמנים (לרוב לא ידועים). מאוחר יותר הוא טען כי שנים אלו כנגן אולפן היו בית הספר הטוב ביותר שלו.
להיטו הגדול הראשון של קופר כמלחין היה השיר "This Diamond Ring" שבוצע על ידי גארי לואיס והפלייבויז. השיר צעד מספר שבועות בתחילת 1965 בראש מצעד הפזמונים האמריקאי. באותם ימים ניסה קופר להתפרנס כנגן ליווי. כאשר הזמין אותו ידידו, טום וילסון שהפיק באותה עת את תקליטו של בוב דילן Highway 61 Revisited, לצפות בהקלטת האלבום, הביא איתו קופר את הגיטרה שלו במטרה לנסות ולהצטרף להקלטה. במהלך הקלטת השיר "Like a Rolling Stone", ניצל קופר היעדרות רגעית של המפיק, התיישב ליד אורגן ההאמונד והחל לנגן ליווי שונה לשיר. בוב דילן אהב את הליווי החדש והגביר אותו עד אשר צליל האורגן היה לאחד מסימני ההיכר של השיר שהפך לאחד מסמלי התרבות של שנות השישים.
במהלך 1965 המשיך קופר ללוות את דילן והיה שותף להופעה ההיסטורית בפסטיבל הפולק של ניופורט בה הדהים דילן את הצופים ואת חובבי מוזיקת הפולק כאשר עבר לנגן בגיטרה חשמלית ועשה שימוש בלהקת רוק כלהקת הליווי שלו. כמו כן, היה שותף בהמשך אותה שנה להקלטת אחד האלבומים הנחשבים ביותר של דילן Blonde on Blonde. השתתפותו של קופר בלהקת הליווי של דילן תרמה רבות לפרסומו.
בקיץ 1965 הצטרף קופר אל קבוצת מוזיקאים (אשר היו כולם יהודים) שהתגוררה בגריניץ' וילג' ונוהלה על ידי טום וילסון. הלהקה נקראה בלוז פרוג'קט והחזיקה מעמד שנה אחת בלבד לאחר הצטרפותו של קופר. הם הוציאו שלושה אלבומים אשר זכו לשבחי הביקורת אך להצלחה מסחרית פחותה. הלהקה נגנה בלוז, פולק רוק וג'אז. אירוע השיא של הלהקה היה הופעתה בפסטיבל הפופ של מונטריי שנערך ביוני 1967.
כבר בפסטיבל הפופ של מונטריי הופיע קופר גם כאמן בודד וגם עם הבלוז פרוג'קט ובהמשך 1967, עזב את הלהקה והקים יחד עם עוד מוזיקאים (ביניהם גם סטיב כץ שהיה איתו בבלוז פרוג'קט) את להקת "דם, יזע ודמעות". קופר, אשר התנסה בשוויוניות שבה דגלו חברי הבלוז פרוג'קט, דרש מראש להיות מנהיג הלהקה החדשה ותביעתו נתקבלה על ידי חברת התקליטים קולומביה. ואמנם, רוב החומר באלבומה הראשון של הלהקה, "Child Is Father to the Man", נכתב על ידו (בין היוצרים האחרים באלבום היו גם רנדי ניומן, הארי נילסון וקרול קינג). האלבום נחשב כפריצת דרך באותה עת בכך ששילב לראשונה חטיבה של כלי נשיפה יחד עם סגנונות הרית'ם אנד בלוז, הרוק והמוזיקה הפסיכדלית ובכך נתן לשירים נופך ג'אזי. בין השירים שהתפרסמו מאלבום זה ניתן לציין את "I Love You More Than You'll Ever Know" ואת "I Can't Quit Her". למרות הביקורות הנלהבות, האלבום הגיע בשיאו רק למקום ה-47 במצעד האלבומים. חברת התקליטים, אשר דרשה שהלהקה תיצור חומר מסחרי יותר וחיכוכים פנימיים בין חברי הלהקה, הביאו לפרישתו של קופר מדם יזע ודמעות, בסוף 1967, לאחר יציאת האלבום הראשון.
בתקופה שלאחר מכן פעל קופר בשלושה אפיקים מקבילים: בליווי אמנים מפורסמים כמו ג'ימי הנדריקס, להקת המי והרולינג סטונז (במיוחד התפרסם קטע הסולו שלו בקרן יער, והליווי שלו על אורגן האמונד בשיר "You Can't Always Get What You Want" באלבום Let It Bleed). בהפקה מוזיקלית עבור תקליטי קולומביה, עבורם הפיק, בין היתר, את תקליטי ההמשך של דם, יזע ודמעות שזכו להצלחה מסחרית גדולה. האפיק השלישי היה יצירה עצמאית. קופר הוציא ב-1968 את תקליט הסולו הראשון שלו, "I Stand Alone" ובמקביל, חבר אל ידידו מתקופת ההקלטות וההופעות עם דילן, מייק בלומפילד. הם יצרו ביחד שני תקליטים. הראשון, תקליט בשם: "Super Session", יחד עם הגיטריסט סטפן סטילס, זכה להצלחה גדולה וגם התקליט השני, "Live Adventures of Al Kooper & Mike Bloomfield" הוגדר כהצלחה.
ב-1972 עקר קופר לאטלנטה, הקים שם את חברת התקליטים שלו "Sounds of the South". הוא "גילה" את להקת לנרד סקינרד והפיק את שלושת תקליטיהם הראשונים אשר היו הצלחה מסחרית גדולה. באותה תקופה, הפיק קופר תקליטים רבים לאמנים שונים, ביניהם: הטיובס, בי בי קינג, נילס לופגרן וג'ו אלי. ב-1974 מכר את חברת התקליטים שלו לחברת MCA ועקר ללוס אנג'לס שם כתב באותה עת ספר זכרונותיו "Backstage Passes" שתיאר את הקורות אותו ב-20 שנות יצירה. הספר, אשר יצא לאור רק ב-1998 ואשר כותרת המשנה שלו הייתה: "Backstage Passes & Backstabbing' Bastards", זכה לתשבחות המבקרים.
מאמצע שנות השבעים ועד אמצע שנות השמונים עסק קופר בליווי ובהפקה מוזיקלית לאמנים שונים ובכתיבה של מוזיקה לטלוויזיה ולקולנוע. בסוף שנות השמונים הוא פרש מעסקי המוזיקה למשך מספר שנים, אך חזר שנית בשנות התשעים והמשיך בתחומים בהם עסק לפני כן, כולל איחודים מחודשים של להקות "בלוז פרוג'קט" ו"דם, יזע ודמעות".
כיום, מלמד מוזיקה בבית הספר למוזיקה מכללת ברקלי למוזיקה שבבוסטון ומנגן בהופעות בסופי שבוע יחד עם להקתו "The ReKooperators".
בתקליטו "קצת שקט" (1971), ביצע הזמר אושיק לוי את השיר "אין מילים" - גרסה עברית לשירו של קופר, "Right Now For You" מהתקליט "I Stand Alone". הנוסח העברי הוא של יהונתן גפן והליווי על אורגן ההאמונד שניסה לשמר את העיבוד המוזיקלי של קופר,[1] נוגן על ידי אלונה טוראל.
דיסקוגרפיה עריכה
- I Stand Alone 1969
- You Never Know Who Your Friends Are 1969
- Super Session 1968 (עם מייק בלומפילד וסטפן סטילס)
- Easy Does It 1970
- New York City 1971
- A Possible Projection of the Future / Childhood's End 1972
- Naked Songs 1973
- Act Like Nothing's Wrong 1977
- Championship Wrestling 1982
- Rekooperation 1994
- Soul of a Man 1995
- Rare and Well Done 2001
- Fillmore East: The Lost Concert Tapes 12/13/68 2003 (עם מייק בלומפילד בפילמור איסט)
- Black Coffee 2005
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אל קופר
אל קופר, ברשת החברתית פייסבוק
אל קופר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אל קופר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אל קופר, באתר אייטונס (באנגלית)
אל קופר, באתר ספוטיפיי
אל קופר, באתר AllMusic (באנגלית)
אל קופר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אל קופר, באתר Discogs (באנגלית)
אל קופר, באתר Songkick (באנגלית)- אל קופר, באתר SecondHandSongs
- גיל מטוס, יום הולדת 75 לאל קופר - ספיישל של חצות, כאן 88, 7 בפברואר 2019
- תומר מולווידזון, דם יזע ודמעות: האב, הבן ורוח הקודש, 3 במרץ 2018
- ביוגרפיה (אנגלית) מאתר VH1
.svg){kind=logo}
