אל קחלאוי תונסי
אל קחלאוי תונסי (בערבית: الكحلاوي التونسي, תעתיק מדויק: אל-כַּחְלַאוִי א-תוּנסי, משמעות הכינוי: "קחלאוי התוניסאי"; נולד: אלי טויטו, 24 בינואר 1932[1]– 15 בפברואר 2000[2][3]) היה יהודי-תוניסאי, זמר ונגן כלי הקשה במוזיקה ערבית בהשראה עממית ואיש עסקים. השאיל את שם הבמה שלו מהזמר המצרי מוחמד אל קחלואי (ער').[2]
 | |
| לידה |
24 בינואר 1932 תוניסיה |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 2000 (בגיל 68) פריז, צרפת  |
| שם לידה | אלי טויטו |
| מוקד פעילות |
 תוניסיה  צרפת |
| תקופת הפעילות |
? – 10 בפברואר 2000 |
| עיסוק | זמר ואיש עסקים |
| כלי נגינה | כלי הקשה (דרבוקה) |
| חברת תקליטים | דוניה |
  | |
קורות חייםעריכה
כמו תוניסאים רבים בשנות ה-40 של המאה ה-20, נשבה בהתבגרותו בקסמי המוזיקה המצרית. הוא לא רק עיצב את עצמו בדמותו של הזמר המצרי מוחמד אל קחלואי, המפורסם זה מכבר, אלא גם לקח ממנו את שם הבמה שלו. תהילתו של אל-קחלאוי תונסי עלתה גם כן וכנער בשנות הארבעים המאוחרות של המאה העשרים, משך את תשומת ליבו של נגן הקאנון היהודי העיוור קקינו דה-פז ואחרים. לאחר כמה עבודות בפריז במקומות כמו הקברט המפורסם El Djazair ברובע הלטיני כזמר ונגן כלי הקשה (דרבוקה),[1] הוא חזר לתוניס ושם הפך לאורח קבוע ברדיו תוניס. בשנת 1953 הקליט את הסינגל הראשון שלו (Min youm elli ratek aini, "מהיום שהמבט שלי נח עליך") אשר סלל את דרכו קדימה. במהלך השנים הבאות הקליט בשלל חברות ידועות: דוקררט-תומסון, Teppaz, La Voix Du Globe, בל-אייר, Pathé ודוניה.[3]
במשמעות של "עולם" בערבית, דוניה הייתה חברה של תקליטי 78 rpm מוערכת למדי בשנות ה-50 של המאה ה-20, אך התקשתה במעבר לאריך-נגן. ב-1960 רכש תונסי את החברה כולה והפך אותה במהרה לאימפריה עם מגוון אומנותי מרשים. דוניה סיפקה מיד פורום לאומנים כגון מאטי בן קאסם, שייח מוחמד אל אנקה, אווליה, פדילה דז'יריה, שייחה רימטי (ואפילו פריד אל-אטרש הסורי-מצרי, שעל פי הדיווחים היה גם חבר), אך כך גם סיפק פורום לקולגות היהודיות שהיוו פליטים מתוניסיה ואלג'יריה באותה העת ושהו בצרפת, כמו לילי בוניש, לין מונטי, ראול ג'ורנו, אדמונד אטלאן, בלונד-בלונד, אלברט גז, רנה פרז, לוק שרקי, שייח זקרי, עאידה ניסים, אלברט פרז, ונתן כהן. אל קחלאוי תונסי וחברתו דוניה נתנו קול לכמה ממיטב האמנים הצפון אפריקאים של המאה ה-20, כאשר מעטים אחרים עשו זאת.[3]
היותו אמרגן כמעט ולא האט את הקריירה המוזיקלית שלו. לאורך כל סוף עידן ה-vinyl סיפק אל קחלאוי תונסי מופעים על עשרות תקליטי LP ו-45 של דוניה והמשיך להופיע לאורך שנות ה-80 וה-90.[3]
ב-15 בפברואר 2000, העיתון ליברסיון בצרפת יצא עם הכותרת הבאה: "Tounsi ne jouera plus de derbouka" ("תונסי כבר לא ינגן בדרבוקה"). אל קחלאווי תונסי נפטר בגיל 67, בטרם עת, אך קולו לא נדם. בשנת 2002, אולם הקונצרטים בטקלאן בשדרות וולטייר בפריז, שנרכש על ידי תונסי בשנת 1976 והיום בבעלות בניו, כיבד את זכרו של אל קחלאווי תונסי ואת תרומתו המוזיקלית לצפון אפריקה וגם לצרפת באמצעות ערב שירה. קחלאווי גם מונצח באוסף של Trésors de la Chanson Judéo-Arabe של חברת Buda Musique (אנ'), אשר כמעט כל תוכנו נלקח מחברת דוניה.[3]
קישורים חיצונייםעריכה
אל קחלאוי תונסי, באתר Spotify
אל קחלאוי תונסי, באתר Deezer
אל קחלאוי תונסי, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 El Kahlaoui Tounsi, באתר www.afrik.com
- ^ 1 2 El Kahlaoui Tounsi (1932-2000), באתר data.bnf.fr/fr
- ^ 1 2 3 4 5 Dounia, A World: El Kahlaoui Tounsi and His Record Empire, 12 בינואר 2015, באתר jewishmorocco.blogspot.com
