אמה ויליאמס
אמה ויליאמס ויזוצקי (באנגלית: Emma Vyssotsky; 23 באוקטובר 1894 – 12 במאי 1975) הייתה אסטרונומית אמריקאית ודוקטור לאסטרונומיה.[1] היא חקרה את תנועת הכוכבים וקינמטיקה של שביל החלב באוניברסיטת וירג'יניה[2].היא זכתה בפרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה בשנת 1946 לכבוד מחקרה בנושא ספקטרופוטומטריה של כוכבי איי (A)[3].
 | |
| לידה |
23 באוקטובר 1894 מדיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1975 (בגיל 80) ווינטר פארק, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
אסטרונומיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת וירג'יניה |
| פרסים והוקרה |
פרס אנני ג'אמפ קאנון (1946) |
| בן או בת זוג |
Alexander Vyssotsky |
| צאצאים |
Victor A. Vyssotsky |
  | |
קורות חיים עריכה
אמה ויליאמס ויזוצקי נולדה בפנסילבניה שבפילדלפיה ב-23 אוקטובר 1894 ונפטרה ב-12 במאי 1975, בגיל 80.[2] אהבתה למתמטיקה הובילה אותה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת סווארתמור (Swarthmore College) שם קיבלה את התואר הראשון במתמטיקה בשנת 1916. היא עסקה בהוראה במתמטיקה לצד עבודה בתור אקטואר. בשנת 1927 היא קיבלה מענק מחקר מקרן Whitney Fellowship וכן מלגה[4]מ- Bartol Scholarship[5]. מכיוון שקבלת תואר במתמטיקה כאישה הייתה מאתגרת למדי, ומאחר וויזוצקי תמיד שאפה גבוה, היא המשיכה את לימודיה האקדמאיים עד לקבלת תואר דוקטור ("Ph.D") באסטרונומיה מאוניברסיטת רדקליף Radcliffe.[4]
ב-1929 השלימה את דרישות הדוקטורט והתחתנה עם אלכסנדר ויזוצקי ( Alexander N. Vyssotsky ) אסטרונום ממוצא רוסי[4]
היא עברה לאוניברסיטת וירג'יניה בעקבות הקריירה של בן זוגה. ד"ר ויסוצקי הועסקה כמדריכה בעוד בן זוגה הועסק כעוזר פרופסור.[4]. מקום עבודתה העיקרי של ויסוצקי היה במצפה מקורמיק (McCormick Observatory) ותחום המומחיות שלה היה תנועת הכוכבים וקינמטיקה של שביל החלב (גלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ)[2]. כצוות, הויזוצקים גילו כוכבים גמדים באמצעות מנסרה מיוחדת המשמשת לשבירת והחזרת קרני האור ולעיתים גם לפירוק האור לספקטרום אורכי הגל השונים משלו.[4]
ב-26 בפברואר 1931 נולד לזוג בן בשם ויקטור ויזוצקי, שגדל להיות מתמטיקאי ומדען מחשבים. ויקטור היה מעורב בהמצאת משחק המחשב דרוין. הוא היה אחד העובדים על פרויקט מולתיקס (Multics Project)[6] אשר מטרתו הייתה המצאת תוכנית הפעלה המספקת מענה לבעיות המתעוררות במערכות מחשוב בהיקפים גדולים.[7]
ד"ר ויסוצקי סבלה במשך שנים ממחלה, לכן, ויזוצקי נאלצה לעזוב את עבודתה באוניברסיטה ב־1944 לאחר שכתבה מונוגרפיה אחרונה עם בן זוגה .[4] אלכסנדר ויזוצקי גם פרש מעבודתו ביוני 1958. החלל שנוצר מעזיבתו של ויזוצקי מעבודתו לא התמלא באופן מידי והדבר הביא לסופם של המחקרים האסטרונומיים של מר ויזוצקי .[6]
ד"ר ויזוצקי נפטרה ב־12 במאי 1975 בפלורידה, ארצות הברית כשנתיים לאחר מות בן זוגה.[6][4].
מחקרים ופרסים עריכה
ויזוצקי עבדה ביחד עם סיסיליה פיין (Cecilia Payne) על מחקר הנוגע להיקפים הספקטרליים של מימן ושל סידן מיונן (סיווג ספקטרלי של הכוכבים היא חלוקתם לפי אופי הקרינה הנפלטת מהם).[5]
עבודת הדוקטורת של ויזוצקי בשם "מחקר ספקטרופוטומיטרי של כוכבי A" עסקה במיון מחדש של כוכבים מסוג A על בסיס מוחשי, היינו, למצוא הסבר פיזי לספקטרומים המשונים וכן למצוא אמות מידה מוסמכים של טמפרטורה, לחץ, ועוצמה. המחקר התבצע על קווי מימן וקו (K) לאורך הכוכבים. (קו שמכיל סידן מיון ומופיע לרוב בספקטרום של כוכבים דמוי שמש וכוכבים קרירים ביחס).[8]
התוצאות העיקריות ממחקרה הסבירו תופעות שלא היו ברורים לעבר, כמו:
- מאפייני כוכבים (מוזרים – peculiar) הן ברורות יותר.
- מאפייני סוגים שונים לכוכבי (A) הן בדיון .
- התגלה שינוי עונתי בצבעי הקרינה שמשפיע על כל נתוני הצבע שנאספו באמצעות שיטת יחס חשיפה[9]
פרסים עריכה
1946 - פרס אנני ג'אמפ קאנון למחקרי פוסט דוקטורט של נשים אמריקאיות.[3]
מחקרים עיקריים של אמה ויזוצקי עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Intellectual Reserve, FamilySearch, FamilySearch, 2021
- ^ 1 2 3 Oakes, Elizabeth H, Encyclopedia of world scientists, New York: New York : Facts on File, 2007
- ^ 1 2 Annie Jump Cannon Award in Astronomy, Annie Jump Cannon Award in Astronomy, 2019
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Adrienne Roehrich, Notable Women in Science: Historical Astronomers, Notable Women in Science: Historical Astronomers, 2012
- ^ 1 2 Peter Broughton, A Photograph of Nine Women Astronomers at Harvard College, Journal of The Royal Astronomical Society of Canada
- ^ 1 2 3 Alexander N. Vyssotsky, Alexander N. Vyssotsky, 2/9/2000
- ^ Multics, Multics
- ^ [K , H and K lines K , H and K lines Oxford Reference], 2021
- ^ Emma T.R. Williams, a Spectrophotometric Study on A Stars, John G. Wolbach Library