פרופסור יגאל ידין מסביר על החפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964
פרופסור עדה יונת במעבדה
פרופסורים בלבוש טקסי

פרופסורלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה. פרופסורים חוקרים ומעמיקים בתחום התמחותם, חונכים תלמידים לתארים מחקריים מתקדמים, מנחים סמינרים בתחום התמחותם, ומעבירים הרצאות. הקריטריונים לקידומם של פרופסורים אינם אחידים - הם תלויים במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בכל האוניברסיטאות האירופאיות ובחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית, פרופסורים זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום. באוניברסיטאות בישראל, המרכיב העיקרי בעלייה בדרגה הם ההישגים המחקריים ופרסומם, המוניטין הבינלאומי והמנהיגות בתחום.

בחלק מהמדינות, כמו למשל בארצות הברית, ברזיל, קנדה והונג קונג, נהוג להשתמש בשם התואר "פרופסור" כדרך לפנות אל כל מרצה או חוקר באוניברסיטה או מכללה, ללא קשר לדרגתו האקדמית. ישנן גם מדינות, כמו אוסטריה, צרפת, רומניה, סרביה, פולין ואיטליה, בהן נהוג לפנות בשם תואר זה אף למורים בבית ספר תיכון.

עמדת המועצה להשכלה גבוהה, שאושרה בבג"ץ היא ש"פרופסור" אינו רק דרגה, אלא גם תואר אקדמי.[1]

תוכן עניינים

הדרך לקבלת המינויעריכה

על-פי המסלול המקובל בישראל, המחזיק בתואר "דוקטור" יכול, על פי שיקול רשויות האוניברסיטה, להתמנות למרצה או מרצה בכיר במוסד אקדמי. לאחר מספר שנים, אם הוכיח את עצמו בתחומי המחקר, יכול מרצה להתקדם לדרגת מרצה בכיר, מרצה בכיר להתקדם לדרגת פרופסור חבר, ופרופסור חבר לדרגת פרופסור מן המניין. בכל דרגה על המועמד להוכיח התקדמות במחקריו, פרסום מאמרים בכתבי עת מדעיים הכוללים ביקורת עמיתים, והשתתפות בכנסים בינלאומיים. ההחלטה על הקידום מתקבלת על ידי ועדות מינויים, על-פי חוות דעת חסויות.

במקרים יוצאי דופן, ובפרט בתחומי הספרות, הקולנוע, האמנות, העיצוב והפסיכולוגיה, ניתן תואר פרופסור לחסרי תואר דוקטור בעלי הישגים בולטים בתחומם (מעמדם מכונה פרופסור מומחה או פרופסור נלווה).[2] על מקרה שבו לא ניתן התואר פרופסור, סיפר זובין מהטה[3]: "אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לא קיבלה את יאשה חפץ כפרופסור מן המניין כי לא הייתה לו תעודת בגרות, אז מי הפסיד בסוף, חפץ?". דוגמה בולטת למי שנתמנה לפרופסור אף שהיה חסר השכלה פורמלית הוא חוקר הספרות דב סדן, שבשנת 1963 קיבל מינוי זה באוניברסיטה העברית, חרף העובדה שלא היה לו אפילו תואר ראשון, ואת כל השכלתו רכש בכוחות עצמו.

במטרה לשמר חופש ויושר אקדמי ניתנת לחוקרים קביעות (באנגלית, tenure). לא ניתן לפטר חוקר בעל קביעות אלא בהליך מיוחד, ומשרתו מובטחת לו עד הגיעו לגיל פרישה.[4]

ביקורת נשמעת על סודיות התהליך, על ריכוזיות של כוח בוועדות המינויים, על השהיית תהליכים ללא חשיפת הנימוקים ועוד.[5] סדק בחומת הסודיות של הליכי המינוי נפער כאשר בג"ץ אישר את פסיקת בית הדין לעבודה, לפיה על האוניברסיטאות לחשוף את הפרוטוקולים של ועדות המינויים במסגרת גילוי מסמכים בהליך שיפוטי.[6]

דרגות בפרופסורהעריכה

באוניברסיטאות בישראל התואר "פרופסור" מתייחס לאחת משתי דרגות:

  • פרופסור מן המניין (מקבילה לדרגה "Professor" או "Full Professor" בארצות הברית) - הדרגה האקדמית העליונה ביותר בישראל.
  • פרופסור חבר (מקביל לדרגת "Associate Professor" בארצות הברית או "Reader" בבריטניה).
  • הדרגה הקרויה Assistant Professor מקבילה למרצה בכיר.

בשנת 2012 החליט הטכניון לתת את התואר "פרופסור משנה" לנושאי הדרגה "מרצה בכיר" שהייתה נהוגה קודם לכן.[7] בסוף 2014 החליטה המועצה להשכלה גבוהה להורות לכל המוסדות לחדול מהענקת התואר הזה.[8]

בשנת 2001 היו בישראל 1,140 חוקרים בדרגת "פרופסור חבר" וכ-1,600 בדרגת "פרופסור מן המניין".[9]

סוגים נוספים של מינוי לפרופסור:

  • פרופסור מחקר - הוא פרופסור הפטור מחובת הוראה, ומקדיש את כל זמנו למחקר. זהו בדרך כלל מינוי בעל ערך רב, הניתן למדענים מצטיינים. בשנת 2008 החזיקו בתואר זה בטכניון שישה פרופסורים בלבד.
  • פרופסור אורח - מי שפועל כפרופסור במוסד אקדמי מסוים, אך אינו נמנה עם הסגל האקדמי הקבוע באותו מוסד. פרופסור אורח נמנה בדרך כלל עם הסגל האקדמי הקבוע באוניברסיטה אחרת מזו שבה הוא מתארח, ולעתים זהו תוארו של אדם שפעילותו העיקרית היא מחוץ לאקדמיה, ובזכות הצטיינותו בה הוא מוזמן להיות פרופסור אורח.
  • פרופסור מומחה או פרופסור נלווה - פרופסור שמינויו מבוסס על מומחיות מופלגת בתחומו, ולאו דווקא על הצטיינות מחקרית.
  • פרופסור אֶמֶרִיטוּס (לנקבה: אמריטה, ברבים: אמריטי) - פרופסור מן המניין (ופרופסור מחקר) שפרש לגמלאות, אך ממשיך לשמור על קשר עם האוניברסיטה, ולעתים גם לחקור וללמד בה. מונחים אלה שאולים מן השפה הלטינית.

פרופסור קליניעריכה

במקצועות אחדים, ובראשם רפואה, קיים לצד המסלול האקדמי הרגיל, גם מסלול קליני. קיימת אבחנה ברורה בין המסלול הקליני לבין המסלול המדעי לתארים אקדמיים ודווקא כשמדובר ברופאים. האבחנה נשמרת בכל בתיה״ס לרפואה בארץ ובעולם [10] . במסלול זה, המיועד לרופאים בעלי מעמד מקצועי בכיר, מושם הדגש על הכישורים הקליניים וההוראתיים, ועל ביצוע ופרסום מחקר קליני, שהוא מחקר המבוסס על תצפיות בחולים ובמחלותיהם. פרופסורים במסלול הקליני, בבתי החולים או במרפאות הקהילה, עוסקים - בצד פעילותם הרפואית, גם בהדרכת הסטודנטים בדרכי המקצוע.

הטענה שלתואר "פרופסור" גם משמעות כלכלית לא הוכחה מעולם בעוד שההיפך מכך דווקא הוכח www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001130446

[11].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "פרופסור" הוא גם תואר וגם דרגה; בג"ץ 5480/14: ועד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באקדמיה למוסיקה נגד המל"ג, סעיפים 36–39 ,88–108
  2. ^ במקרים רבים קיימת גם אפשרות ביניים, על-פיה חוקר הוא בעל תואר דוקטור, והוא מפרסם ספרים ומאמרים בכתבי עת מקצועיים, ובשל היותו אמן או בעל מקצוע ידוע בתחומו, שיקולי הענקת הפרופסורה קשורים למעמדו המקצועי ולמחקריו
  3. ^ אביבה לוריללא עלה תאנה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2002
  4. ^ הקביעות ניתנת לחוקר בדרך כלל בחלוף כמה שנים מן המינוי הראשון, או עם הקידום הראשון בדרגה
  5. ^ למשל: אביבה לוריללא עלה תאנה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2002
    אסף שטול-טראורינג, טונים צורמים באקדמיה למוסיקה בירושלים, באתר הארץ, 6 במאי 2011
  6. ^ בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן ואחרים נגד בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ואחרים, ניתן ב-31 בינואר 2011
  7. ^ דרגה חדשה בטכניון: פרופסור משנה, הודעת הנהלת הטכניון מיום 12.8.2012
    רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל, באקדמיה זועמים: מרצים בטכניון מקבלים תואר פרופסור משנה, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2013
  8. ^ החלטות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה השתים-עשרה מס' (845)9
  9. ^ תמרה טראובמןהפקולטה למדעי האפליה, באתר הארץ, 27 במרץ 2002
  10. ^ המסלול הקליני, באתר המזכירות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים
  11. ^ שי ניב, [www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001130446 סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו. פרופ' או דוקטור - לא חשוב, העיקר שהרופא יהיה נחמד.], www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001130446, ‏8.6.2016