אמן תבליטי בארבאריגו
| ערך מחפש מקורות | |
אמן תבליטי בארבאריגו (באנגלית: Master of the Barbarigo Reliefs) הוא כינויו של פסל איטלקי ונציאני אשר פעל בין השנים 1486–1515. שמו המלא ותאריכי לידתו ופטירתו אינם ידועים.
מקור כינויו ביצירה הכוללת מספר תבליטים המתארים את הכתרתה ועלייתה של מרים אם ישו לשמים, וכן את שנים עשר השליחים. תבליטים אלה, המוצגים כיום במוזיאון קא' ד'אורו שבוונציה, היו בעבר חלק ממזבח אשר ניצב בקבר המשפחתי של משפחת בארבאריגו - משפחת אצולה ונציאנית, אשר היה ממוקם בכנסיית סנטה מריה דלה צ'ריטה (כיום גלריית האקדמיה).
הקברים פורקו בשנת 1808 אולם התבליטים נשתמרו, ובהם תבליט שיש המתאר את הדוג'ה אגוסטינו בארבאריגו כורע על ברכו, תבליט אבן גיר המתאר את תחיית המתים, ותבליט המתאר את הדוג'ה מרקו בארבאריגו.
מראה הקבר נשתמר בתחריט משנת 1692, ממנו ניתן ללמוד כי תבליטי הדוג'ים ניצבו משני צידי המזבח. מסמכים תקופתיים מלמדים כי העבודה על הקבר החלה בשנת 1486, לאחר מותו של מרקו בארבאריגו, והתבליטים הושלמו ככל הנראה בשנת 1515.
