אמנת הירח

הסכם בינלאומי (שלא קובל ברוב המדינות) הקובע את ההתייחסות לשימוש אנושי בשטחי הירח ואת חוקיו

אמנת הירחאנגלית: Moon Treaty) היא אמנה המסדירה את פעילותן של המדינות על הירח ועל גרמי שמים נוספים.

  שותפות מלאות
  חתומות
  לא חתומות

אמנת הירח נחתמה ב-18 בדצמבר 1979 בניו יורק, בעקבות יוזמה של ברית המועצות. ב-5 בדצמבר 1979 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את ההסכם בהחלטה 34/68, ונכנסה לתוקף ב-11 ביולי 1984. 11 מדינות שותפות להסכם ועוד ארבע חתומות עליו.[דרושה הבהרה]

האמנה נועדה להפוך את הירח לבין לאומי ולהסדיר את הפעולות המתבצעות עליו. בנוסף לכך, היא נועדה לכך שלא ייווצר סכסוך בין מדינות וממשלות. בין היתר, האמנה קובעת שכל מדינה שרוצה להנחית חללית על הירח צריכה לנהוג על פי אמצעים מסוימים וחוקים מיוחדים כדי למנוע שיבוש באיזון הירח עקב זיהום, שינויים שליליים בסביבה ועוד. אמנת הירח גם אוסרת על כל שימוש בכלי נשק או אמצעי צבאי בכלל על הירח.

כפי שמתבטא בהוראות אמנה זו, הירח ומשאבי הטבע שלו הם המורשת המשותפת של האנושות. הירח אינו כפוף לניכוס לאומי על ידי כל טענת ריבונות, באמצעות שימוש או כיבוש, או בכל דרך אחרת. לא פני השטח ולא תת-קרקעית הירח, ואף חלק ממנו או משאבי הטבע שלו, אינם יכולים להיות נחלתם של מדינה, ארגון בין-ממשלתי או לא-ממשלתי בינלאומי, ארגון לאומי או ישות לא-ממשלתית, או של אדם מסוים.[1]

בפועל, אמנת הירח היא הסכם כושל, כיוון שהוא לא אושר על ידי אף אחת מהמדינות העוסקות בחקר חלל והטסת חלליות אל הירח ואל החלל בכלל כגון ארצות הברית וברית המועצות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ NTI, Agreement Governing the Activities of States on the Moon and Other Celestial Bodies (Moon Agreement)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים ובנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.