יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

משאבי טבע הם חומרים מן הטבע שהאדם משתמש בהם לצרכיו השונים. בין משאבי הטבע ניתן למנות: קרקע, מים, מזון, מינרלים, צמחייה, בעלי חיים, מתכות ויהלומים[1].

שדה נפט בקליפורניה (1938) - הנפט הוא משאב מתכלה
טורבינות רוח ברמת הגולן (2010) - הרוח היא משאב מתחדש

מונח דומה, המשמש לציון חומרים אותם צורכים אורגניזמים החיים בבית גידול מסוים, הוא משאב ביולוגי.

מאפיינים עריכה

ישנם משאבי טבע שלאחר עיבודם התועלת שאפשר להפיק מהם גדלה. לפני העיבוד נקרא אותו משאב טבע "גולמי", ולאחר עיבודו הוא כבר לא גולמי אלא מעובד. מחצבים גולמיים נקראים עפרות, למשל: עפרת נחושת, עפרת ברזל, עפרת אלומיניום, עפרת האבץ.

משאבי הטבע אינם מפוזרים באופן שווה על פני כדור הארץ. לדוגמה, חלק נכבד ממקורות הנפט בעולם מרוכז במזרח התיכון, בארצות כמו ערב הסעודית, איראן ועיראק.

סיווג המשאבים עריכה

מבדילים בין שני סוגים של משאבים:

  1. משאבים מתחדשים, כגון: צמחים, דגים, אצות, אנרגיית השמש ואנרגיית רוח.
  2. משאבים מתכלים, כגון: נפט, גז טבעי.

משאבים מתחדשים אינם בהכרח משאבים שיימצאו לאדם בכמויות אינסופיות. לדוגמה, אם קצב לכידת הדגים יהיה גבוה מקצב התרבותם הטבעית, עלולה הדגה - שהיא משאב מתחדש - להתכלות.

משאבים מהים העמוק עריכה

הים העמוק מוגדר ככל שטח העמוק מ-200 מטרים מפני המים, בנוסף, זהו המקום היחיד על פני כדור הארץ (יחד עם אנטארקטיקה) שמשאבי הטבע המצויים בו לא נצרכים בקנה מידה מסחרי.[2] מינרלים, כמו נחושת, ניקל, קובלט, מנגן וברזל, המהווים משאב טבע חיוני למגוון תעשיות, מצויים בכמויות אדירות בים העמוק.[3] נודולות מנגן ("Manganese nodules"), המהוות מקור חשוב למינרלים הללו, נמצאות בעומק של 3,000–6,000 מטר ונפוצות בעיקר ב-" Clarion-Clipperton Zone", אגן פרו, אגן פנריהן-סמואה ואגן מרכז האוקיינוס ההודי.[4] המינרלים מהים העמוק אמנם מהווים משאב טבע מתכלה אך שימושים שונים בהם, כמו הקמה של טורבינות רוח, תורמים לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים ויכולים לתרום למאבק בשינוי האקלים.[5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ David Cohen, Further reading - New Scientist, web.archive.org, ‏2008-07-20
  2. ^ Lisa A. Levin, Diva J. Amon, Hannah Lily, Challenges to the sustainability of deep-seabed mining, Nature Sustainability 3, 2020-07-06, עמ' 784–794 doi: 10.1038/s41893-020-0558-x
  3. ^ Rahul Sharma, Environmental Issues of Deep-Sea Mining, Procedia Earth and Planetary Science 11, 2015, עמ' 204–211 doi: 10.1016/j.proeps.2015.06.026
  4. ^ Andrea Koschinsky, Luise Heinrich, Klaus Boehnke, J Christopher Cohrs, Till Markus, Maor Shani, Pradeep Singh, Karen Smith Stegen, Welf Werner, Deep-sea mining: Interdisciplinary research on potential environmental, legal, economic, and societal implications: Interdisciplinary Review of Deep-sea Mining Impacts, Integrated Environmental Assessment and Management 14, 2018-11, עמ' 672–691 doi: 10.1002/ieam.4071
  5. ^ Teske, S., Florin, N., Dominish, E. and Giurco, D. (2016) Renewable Energy and Deep Sea Mining: Supply, Demand and Scenarios. Report prepared by ISF for J.M.Kaplan Fund, Oceans 5 and Synchronicity Earth, July 2016.