פתיחת התפריט הראשי

אן מברטאן או אן, דוכסית ברטאןצרפתית: Anne de Bretagne; ‏25 בינואר 1477 - 9 בינואר 1514) הייתה אחרונת שליטי ברטאן ואשת שני מלכי צרפת. נולדה בנאנט, בראטן (כיום חלק מפיי דה לה לואר), לפרנסואה השני, דוכס ברטאן ולמרגרט, בתה של אלינור, מלכת נבארה. לאחר מות אביה, ירשה את תואריו והייתה לאישה העשירה באירופה.

אן מברטאן
Anne de Bretagne
BNF - Latin 9474 - Jean Bourdichon - Grandes Heures d'Anne de Bretagne - f. 3r - Anne de Bretagne entre trois saintes (détail).jpg
אן מברטאן, דיוקן של ז'אן בורדישו
לידה 25 בינואר 1477
טירת דוכסי ברטאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1514 (בגיל 36)
בלואה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Montfort of Brittany
אב Francis II עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Margaret of Foix עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Charles Orlando, Dauphin of France
קלוד, נסיכת צרפת
Renee of France
Charles de France
François de France עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלייתה לשלטון ונישואיהעריכה

מאז מלחמת הירושה הברטאנית ב-1364, חוק הירושה הנהוג בברטאן היה החוק הסאלי, על פיו בת יכולה לרשת את אביה רק אם השושלת הגברית נקטעה. ואכן, בעת לידתה, היה אביה, פרנסואה השני, הגבר האחרון לבית מונפורט.

אביה, שרצה לשמר את עצמאותה של ברטאן, חיפש לבתו בעל שיאפשר את קיומה העצמאי של הממלכה. אן הובטחה לאדוארד החמישי, מלך אנגליה. הנישואים לא מומשו עקב היעלמותו המסתורית של אדוארד לאחר מות אביו. מועמד אחר כבעל לאן היה מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שהתאלמן מאשתו מארי, דוכסית בורגונדיה.

לאחר מות אביה, ב-9 בספטמבר 1488, הפכה אן לדוכסית ברטאן והצורך בבעל הפך לנואש. ההחלטה להנשא למקסמיליאן התקבלה, דבר שצרפת ראתה בו סיבה למלחמה. שארל השמיני, מלך צרפת כבש את העיר רן, ולאחר מכן נשא את אן כאשה. טענות הושמעו כי הנישואים היו בלתי-חוקיים, בגלל אי הסכמתה של אן, וכי למעשה אן כבר הייתה נשואה למקסימיליאן בזמן נישואיה לשארל. אך האפיפיור אינוקנטיוס השמיני אישר את הנישואים ב-15 בפברואר 1492. בהסכם הנישואים צויין, כי אם שארל השמיני ימות בלא בן יורש, על אן להנשא לממלא מקומו.

אף על פי שילדה ארבעה ילדים והרתה שבע פעמים מבעלה, לא הגיע אף אחד מילדיה של אן לבגרות, ורק אחד מהם (שארל אורלנד) חי יותר משלוש שנים.

שארל השמיני מת ב-1498 ללא בן יורש, ואן בת ה-21 הייתה מחויבת להנשא ליורשו. אך לואי השנים עשר היה כבר נשוי לאחותו של שארל השמיני. אולם נישואיו של לואי בוטלו, ואן נישאה בשנית ללואי ב-8 בינואר 1499.

לאן וללואי השנים עשר נולדו שתי בנות שהגיעו לבגרות: קלוד ורנה (שנישאה לארקולה השני ד'אסטה, דוכס פרארה).

קישורים חיצונייםעריכה