אנדימיון
דמות במיתולוגיה היוונית
אנדימיוֹן (ביוונית עתיקה: Ἐνδυμίων) הוא דמות במיתולוגיה היוונית. סלנה, בתו של הטיטאן היפריון, התאהבה בו והעניקה לו אלמוות (או ביקשה מזאוס) דרך שינה נצחית.
![]() | |
תרבות | יוון העתיקה |
---|---|
אב | זאוס |
אם | קליקה |
בן או בת זוג |
Chromia, Asterodeia, Hyperippe ![]() |
צאצאים |
Aetolus, Eurycyda, Epeius, Paeon ![]() |
![]() ![]() |
מיתולוגיה
עריכהאנדימיון היה נסיך רועה צאן, צייד או לפעמים מלך אליס. במיתולוגיה היוונית מסופר שסלנה, אלת הירח, התאהבה באנדימיון וביקרה אותו בשנתו כל לילה כאשר היא רכבה במרכבה שלה על פני השמיים.[1]
סלנה ביקשה מזאוס שיעניק לאנדימיון אלמוות. מלך האלים הגשים את משאלתה בכך שהרדים את אנדימיון לנצח, כך שלא יזדקן או ימות. מאז סלנה ביקרה את אנדימיון כל לילה והיה להם 50 ילדים ביחד.[2]
לפי גרסה אחרת, אנדימיון בחר באלמוות ובשינה נצחית.[3]
מקורות אחרים מספרים שזאוס קילל את אנדימיון בשינה נצחית מכיוון שהתאהב באישתו, הרה, וניסה לפתות אותה.[1]
באומנות
עריכה- "אנדימיון הישן", הוא ציור מתקופת הרנסאנס מאת הצייר צ'ימה דה קונליאנו (אנ').
- "אנדימיון" אנתולוגיה של חרוזים מתקופת הרנסאנס של קריטאו.
- "אנדימיון הישן", פסל נאו-קלאסי מאת אנטוניו קנובה.
- "אנדימיון", שיר מאת המשורר האנגלי ג'ון קיטס.
- "אנדימיון", סיפור פנטסטי שנכתב על ידי הסופר דן סימונס, שכותרתו לקוחה מהשיר של קיטס.
גלריה
עריכה-
"דיאנה ואנדימיון", של פאולו אנדראה טריסקוני (1757–1833) מוזיאון הארמיטאז'.
-
"אנדימיון" (1872), של ג'ורג' פרדריק ווטס.
-
"אנדימיון הצעיר", תמונה מאת ג'וליה מרגרט קמרון
-
"אנדימיון" (1886), מאת הנס תומה.
-
"'אנדימיון" מאת קונרד אברהרד.
-
"אנדימיון" (1893), מאת ג'ון ויליאם גודארד.
בתרבות המודרנית
עריכה- מאמורו צ'יבא מהאנימה "סיילור מון" הוא גלגול נשמות של הנסיך אנדימיון והיה המאהב של נסיכת הירח.
- אסטרואיד אנדימיון 342 (אנ') קרוי על שמו.
- אחד המכתשים על הירח נקרא "אנדימיון"(אנ').
קישורים חיצוניים
עריכה- אנדימיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ENDYMION - Elean Shepherd-Prince of Greek Mythology, www.theoi.com
- ^ Pausanias, Description of Greece, Elis 1, chapter 1, www.perseus.tufts.edu
- ^ Hesiod, Hesiod The Shield. Catalogue Of Women. Other Fragments [loeb], 2007