אנדרו מייקל רמזי
אנדרו מייקל רמזי (באנגלית: Andrew Michael Ramsay; 9 בינואר 1686 – 6 במאי 1743) היה סופר יליד סקוטלנד. מכונה גם שבלייה דה-רמזי.[1]
 | |
| לידה |
9 בינואר 1686 אייר, סקוטלנד |
|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1743 (בגיל 57) איל דה פרנס, צרפת |
| מדינה |
סקוטלנד  |
| מקום מגורים | צרפת |
| כינויים נוספים | שבלייה דה-רמזי |
| השכלה |
אוניברסיטת אדינבורו |
| מקצוע | סופר |
| מפלגה | יעקוביטית |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייו עריכה
רמזי, בנו של אופה, נולד באייר, סקוטלנד ב-9 בינואר 1686. בצעירותו נמשך רמזי לדרכו של ג'ורג' גארדן שהיה מנהיג בכנסייה האפיסקופלית. רמזי למד בקהילה של גארדן ברוזהארטי, סקוטלנד, שם תרגלו שקט. ה"שקטיזם" (Quietism) היה פופולרי בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-17 לפני שנאסר על ידי האפיפיור אינוקנטיוס האחד עשר מאחר שנחשב לכפירה. השקט מעודד התבוננות במקום מדיטציה, מחשבה שקטה במקום תפילה קולית. הוא גם מחליף את השילוש הקדוש בשכינה. "השקט" הוביל את רמזי לחיות ברחבי אירופה, במיוחד בצרפת. בשנת 1710 נסע רמזי ופגש את מאדאם גויון (Madame Guyon), שהייתה מיסטיקנית צרפתייה ומנהיגה ב"תנועת השקט".
שלא כמו שחשבו 30 ל -40 שנה קודם לכן, מאדאם גויון הורתה למאמיניה להתמקד ברעיון של אהבה טהורה. אף על פי שמעולם לא דרשה מאף אחד מאנשי קהילתה להמיר את דתו לקתולית, היא עודדה את רמזי והוא המיר את אמונתו לקתוליות. בזמן שהותו בצרפת היה רמזי מעורב בפעילותה של התנועה היעקוביטית.[2]
בשנת 1721 כתב רמזי מאמר, שהורחב ויצא לאור מחדש שנה לאחר מכן בנוגע לפוליטיקה של בריטניה. במאמר הוא דגל בהחזרתו של ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט לכס המלוכה. הוא גם תמך בהדחת בית הנבחרים לטובת סנאט אריסטוקרטי שייעץ למלך. הוא ריכך את הרעיון של סילוק בית הנבחרים במאמר שהתפרסם מאוחר יותר.
בשנת 1723 קיבל רמזי תואר אבירות ממסדר סנט לזרוס בירושלים, שהיה במקור קבוצה של אבירים צלבנים שהגנו על עולי רגל בדרכם לארץ הקודש במהלך מסעי הצלב. שנה לאחר מכן הוא נסע לרומא, שם הפך למורה פרטי של צ'ארלס אדוארד סטיוארט המכונה, "הנסיך היפה צ'ארלס", (הידוע גם בשם "הטוען לכתר הצעיר") אשר היה בן 3 וחצי. רמזי אף תמך בתביעה של אביו של צ'ארלס, ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, לכס המלוכה הבריטי יחד עם יעקוביטים אחרים. תככי החצר גרמו לרמזי לחזור לפריז באותה שנה.
כשחזר לפריז, החל רמזי לכתוב את יצירתו המפורסמת ביותר "מסעות סיירוס"[3] שיצאה לאור בשנת 1727. הספר הביא לפרסומו ולהכרה בינלאומית. בשנת 1729 נסע ללונדון ונבחר לחבר בחברה המלכותית.
הבנייה החופשית עריכה
לא ברור מתי רמזי הצטרף לבנייה החופשית. משערים, כי הפך לחבר במסדר כאשר נסע ללונדון בשנת 1729. ללא קשר לכך, בצרפת הוא התחבר לבונים החופשיים והיה הנואם הגדול של המזרח הגדול של צרפת, (Le Grand Orient de France). ב-1737 הוא כתב את חיבורו הנודע הנקרא "ברכה למתקדשים - מאת מסייה דה רמזי, הנואם הגדול של המסדר",[4] אותו נשא כנאום. בנאום זה הוא קישר לראשונה את הבונים החופשיים עם האבירים הצלבנים. הייתה זו סטייה מהדעה הרווחת שהתפתחה בלשכות האופרטיביות של אירופה. בנאומו הוא לא הזכיר את אבירי הטמפלרים, אם כי ניתן היה להבין, כי התייחסותו לאבירים הצלבנים הייתה למעשה התייחסות מרומזת לאבירים הטמפלרים.[5]
בשנת 1737 שלח רמזי את הנאום לקרדינל אנדרה-הרקול דה פלורי, השר הראשי של לואי ה-15, שהיה הסמכות הדתית העליונה בצרפת. בהתכתבותו הוא ביקש מהקרדינל ברכה כנסייתית על עקרונות הבונים החופשיים וקבע כי "החובות המוטלות עליך על-פי צו, הן להגן על אחיך בתוקף סמכותך, להאיר את עיניהם בידיעותיך, לחזק אותם בהתאם מעלותיך, לספק את צורכיהם, לשכוח כל הטינה האישית, ולשאוף לכל מה שעשוי לתרום לשלום ואחדות החברה."
באותה תקופה, לכנסייה כבר היו בעיות עם העקרונות השונים של אגודת ישו (הישועים), ובהתחשב בעובדה, כי הטקסים של הבונים החופשיים נתפסו בחברה אז כמגוחכים, סירב הקרדינל פלורי לתת את ברכתו. הוא גם האמין כי בהתייחסות מרומזת לאבירי הטמפלרים, עלול הדבר להראות לא טוב בצרפת. כל זה גרם לאפיפיור לאסור את פעילותם של הבונים החופשיים בשנה שלאחר מכן.
רמזי נפטר ב-6 במאי 1743 בסן-ג'רמן-אן-לה, אשר באיל דה פרנס.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Collections Online | British Museum, www.britishmuseum.org
- ^ Manchester University Press - Ideas of monarchical reform, Manchester University Press (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Travels of Cyrus, to which Is annexed a Discourse Upon the Theology and Mythology of the Pagans, www.goodreads.com
- ^ Chevalier Andrew Michael Ramsay and Ramsay's Oration of 1737, www.freemasonryresearchforumqsa.com
- ^ Andrew Michael Ramsay | Biography, www.freemasons-freemasonry.com