החברה המלכותית

אגודה מדעית בריטית

החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבעאנגלית: The Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge), הידועה בקיצור בשם: החברה המלכותית (The Royal Society), היא אגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

החברה המלכותית
The Royal Society
שלט הרלדי של החברה המלכותית
שלט הרלדי של החברה המלכותית
הכניסה לבניין החברה המלכותית בלונדון
הכניסה לבניין החברה המלכותית בלונדון
אקדמיה למדעים
מוטו Nullius in verba עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1660–הווה (כ־364 שנים)
בעלי תפקידים
יו"ר אדריאן סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
סגל 200 (נכון ל־פברואר 2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום לונדון, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°30′22″N 0°07′56″W / 51.506111111111°N 0.13222222222222°W / 51.506111111111; -0.13222222222222
royalsociety.org
(למפת לונדון רגילה)
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משכנה של החברה המלכותית בלונדון

היסטוריה

עריכה

מייסדי החברה המלכותית היו קבוצות חוקרים בשם Invisible College שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה ראוי להזכיר את כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע.

לורד בראונקר היה נשיאה הראשון של החברה המלכותית, ורוברט הוק מונה להיות אחראי על הניסויים המדעיים. המוטו של החברה המלכותית, "Nulius in Verba" ("במילותיו של אף אחד" בלטינית), רומז על התחייבות החברה לבסס את האמת המדעית באמצעות ניסויים ולא על סמך דעות קדומות. גישה פילוסופית זו, שפותחה על ידי פרנסיס בייקון עצמו, עמדה בניגוד לגישה הסכולסטית ששלטה באירופה בימי הביניים. חזונה של החברה המלכותית היה, ועודנו, קידום המדע והפצתו תוך כדי גישור על הבדלי שפה.

בשנת 1999 פרנסס אשקרופט נבחרה להיות החבר ה-8000 של הארגון. כיום יש כ-1700 חברים פעילים.

פעילות

עריכה

האגודה עוסקת במימון מחקר מדעי, בהוצאה לאור, במתן ייעוץ מדעי ובחינוך. היא מפוקחת על ידי חבר נאמנים ובראשה עומד נשיא. חבריה פועלים באופן התנדבותי, ועליהם להיות תושבי בריטניה, אירלנד או אחת ממדינות חבר העמים הבריטי. במקרים חריגים ייבחר גם חבר ממדינה אחרת והוא ייקרא "חבר זר". לעיתים החברה המלכותית מחליטה לצרף לשורותיה "חבר כבוד" או "חבר מלכותי", שהוא אדם ממשפחת המלוכה. חבר בחברה המלכותית זכאי להוסיף את האותיות FRS אחרי שמו.

התקציב השנתי שמעניקה ממשלת בריטניה לחברה המלכותית עומד כיום על 30 מיליון לירות שטרלינג.

רשימה נבחרת של נשיאי החברה המלכותית

עריכה
 
השרביט של החברה המלכותית, שהוענק על ידי המלך צ'ארלס השני

מדליות ופרסים

עריכה

החברה המלכותית מעניקה עשרים ותשעה אותות הכרה, מדליות ופרסים במגוון תחומים. להלן מספר פרסים חשובים:[1]

  • מדליית דייווי - פרס שמעניקה החברה המלכותית מדי שנה על תגליות בולטות בתחום הכימיה, על שם הכימאי האמפרי דייווי.
  • מדליית רמפורד - היא מדליה שמעניקה החברה המלכותית לחוקרים אירופיים בתחומי התרמודינמיקה והאופטיקה, על שמו של בנג'מין תומפסון, הידוע בשם הרוזן רמפורד.
  • המדליה המלכותית - מדי שנה מוענקות שתי מדליות על התרומות החשובות ביותר לקידום "ידע טבעי" במדעי הפיזיקה והביולוגיה בהתאמה. מדליה שלישית מוענקת על תרומות מכובדות במדעים יישומיים. שלוש המדליות המלכותיות, ידועות גם בשם "מדליות המלכה".
  • מדליית קופלי - פרס שמעניקה החברה המלכותית מדי שנה על תגליות בולטות בתחום מדעי הטבע ומדעי החיים.
  • מדליית יוז - פרס שמעניקה החברה המלכותית על גילויים בתחום הפיזיקה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא החברה המלכותית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Royal Society, Grants, Schemes & Awards, Awards.