פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

אנחנו כאן היא להקת הפולקלור היהודי הייצוגית של ישראל והעיר תל אביב-יפו. הלהקה נוסדה בקיץ 1956 בווילנה בירת ליטא, ברית המועצות. עם פתיחת שערי ברית המועצות בשנות ה-70 היו חברי הלהקה בין הראשונים שעלו לישראל, החל משנת 1971 עלו חברי הלהקה לארץ ישראל וזמן קצר לאחר הגיעם חידשו את פעילותם יחד עם להקות דומות שהגיעו מקובנה ומערים נוספות, בארץ תחת השם העברי "אנחנו כאן" (ביידיש: "מיר זיינען דאָ"). מטרתה מאז היווסדה הייתה לשמר ולהפיץ את תרבות הפולקלור היהודי-ישראלי. רפרטואר הלהקה מבוסס על שילוב בין תרבויות, מזרח ומערב, (שירה ומחול של יהדות ספרד, מזרח אירופה, תימן, מרוקו, אגן הים התיכון), צעירים ומבוגרים, (מקהלה יציבה מול רקדנים צעירים), ותיק מול חדש וה"צבר" מול ה"גלותי".

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בווילנהעריכה

הלהקה נוסדה בשנת 1956 בעיר וילנה כמסגרת לקבוצות אמנים, זמרים, רקדנים ושחקנים שביקשו לשמור על מורשת התרבות היהודית, לאחר הכחדת חלק ניכר מהעם היהודי בשואה.

בקיץ 1956 נפגשו בסתר קבוצת יהודים בווילנה, והחליטו לצאת למאבק בשלטונות הסובייטיים, במטרה להחיות את הרוח היהודית בעיר. בקבוצה היו משה פיאנקו, יו״ר הוועד והמנהל האמנותי; מרק מויזס, עוזר יו״ר הוועד ואחראי אמנותי; הירש שרפשטיין, השחקן הראשי של החוג הדרמטי; משה ויסמונסקי, צייר האנסמבל, ואישים נוספים, בהם שלמה מאירוביץ (מנצח התזמורת), יצחק דוגים (במאי, חוג דרמה), שחקני התיאטרון: מוטל כנוביץ, יולי כץ, שרה בקר, זינה שרפשטיין ואחרים. הקבוצה פנתה אל ברל צסרקס, שהיה נגן כינור בתזמורת הפילהרמונית של ליטא, וזה פנה אל יו"ר הוועדה המרכזית של האיגודים המקצועיים בליטא ושכנע אותו כי קבוצת יהודים אשר תפעל כלהקת חובבים אינה דבר מזיק. אישים נוספים שפעלו במסגרת המקהלה היו שאול בלכרוביץ', המנצח על המקהלה, ז'ניה רבינוביץ', מדריכת חוג הריקודים, הסולניות שרה סטרימלינג ועליזה בלכרוביץ'.

בפגישה הוחלט להקים חוג דרמה, בבימויו של יצחק דוגים. בהמשך נוספו גם תזמורת מנדולינות ומקהלה מעורבת (גברים ונשים), בניצוחו של שאול בלכרוביץ', חוג ריקודים בהדרכתה של ז'ניה רבינוביץ' ותזמורת מנדולינות. והלהקה – "להקת הפולקלור", בשמה אז – החלה להופיע בפני הקהילות היהודיות ברחבי ברית המועצות. כפי שאמר מר מרק מויזס, מנהלה הראשון של הלהקה: "היה חבל שדבר כל כך יפה, האוצרות של הפולקלור היהודי האידישיאי, שירים וריקודים יפים כאלו – ייעלמו". החזרה הראשונה התקיימה בבניין ברחוב גורקי 38.

חוג הדרמה פעל כתיאטרון עממי והעלה הצגות, הרקדנים והתזמורת פעלו כלהקת ריקוד וזמר. אליהם הצטרפו במשך הזמן חובבי תרבות נוספים ויצרו להקה שמנתה כ-120 חברים. הם ניסו להשיג אישור להופיע בצורה חופשית מעל הבמה, ולבצע שירים וריקודים יהודיים וישראלים.

הופעת הבכורה של האנסמבל התקיימה ב-27 בדצמבר 1956. ההופעה כללה כמאה משתתפים, והמופע הורכב ממשחק, ריקוד וזמר אשר ביטאו את תרבות הפולקלור היהודי. וכשהחלה המקהלה לשיר ביידיש הדבר עורר התרגשות רבה בקרב הקהל ורבים פרצו בבכי. לאור הביקוש, החלה להופיע גם מחוץ לגבולות וילנה. בחורף 1967 הופיעה הלהקה בעיר לנינגרד.

בעקבות רצון של השלטון הסובייטי להפיק סרט תעמולה בהשתתפות הלהקה, שבו תוצג שמירת התרבות היידית ברוסיה, בניגוד למציאות, החליטו חברי הלהקה לפרק את האנסמבל ולעלות לישראל.

בישראלעריכה

בשנת 1971 היו חברי הלהקה בין הראשונים שעלו מברית המועצות לאחר מאבק למען העלייה לישראל. בארץ התאגדו החברים מחדש תחת השם העברי הסמלי "אנחנו כאן" וחידשו את פועלם יחד עם אמנים יהודים מערים אחרות.

ההופעה הראשונה בישראל, על טוהרת הפולקלור היהודי, נערכה ב-5 בנובמבר 1972 בהיכל התרבות בתל אביב, בנוכחות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר. ההדים בעיתונות ובטלוויזיה היו חיוביים מאוד; באחד העיתונים נכתב בסיכום לכתבה כי ״עכשיו אנחנו מבינים איך יהודי ברית המועצות הצליחו להישאר יהודים״.

במהלך העשורים שבהם פועלת הלהקה היא הייתה לשליחה של מורשת ישראל בקרב הקהילות היהודיות בעולם. מופעיה משלבים מחול, שירת סולנים ומקהלה בליווי תזמורת. התרבות היהודית הרחבה מיוצגת בנגינה, שירה ומחול טיפוסיים. הפולקלור היהודי המיוצג במופע כולל בין היתר ריקודים חסידיים, מוטיבים מהחתונה היהודית והלימודים בחדר. לצדם באים לידי ביטוי גם השירה והמחול של יהדות ספרד באים לידי ביטוי בריקודי ושירת הלדינו. בישראל כולל הרפרטואר גם קטעי פולקלור ישראלי.

כיום אנסמבל "אנחנו כאן", המורכב מרקדנים, מקהלה, סולנים ונגן אקורדיון, מונה כ-50 חברים.

קישורים חיצונייםעריכה