פולקלור

המונח פולקלור (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ויליאם ג'ון ת'ומס (אנ') (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי. חקר הפולקלור עוסק בהעברה של מסורות עממיות בצורות מגוונות כגון מנהגים, מאכלים תרבותיים, שירה, לבוש, אמנות, סיפורי עם, לשון, וכדומה. הפולקלור התפתח במקביל למדינות הלאום, התיעוש, והמודרניזציה. התפתחות הלאומים באה יחד עם התפתחויות בזהות עממית וסיפורי עם. התפתחות התיעוש הפך את מעבר המידע הפולקלוריסטי לזמין יותר.[1]

לפולקלור שני ז'אנרים עיקריים:

  • ז'אנרים מינוריים: הכוללים יצירות עממיות זעירות, כגון חידות ופתגמים.
  • ז'אנרים מז'וריים: הכוללים יצירות מלאות, כגון סיפור ושירה.

חקר הפולקלור מכונה פולקלוריסטיקה.

קטגוריות פולקלורעריכה

נהוג לאפיין חמש קטגוריות פולקלור מרכזיות: אמונות, מסורות, נרטיבים, אמרות, ואומנויות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פולקלור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Bronner, Simon J, Folklore: The Basics, London; New York: Routledge, 2017
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.