אנטונין קאלינה

אנטונין קאלינהצ'כית: Antonín Kalina;‏ 17 בפברואר 1902, טשביץ' – 26 בנובמבר 1990, פראג) היה פעיל קומוניסטי צ'כוסלובקי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נאסר במחנה הריכוז בוכנוואלד, שם הציל את חייהם של מאות ילדים יהודים. לאור פועלו להצלת יהודים בשואה, הוכר כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.

אנטונין קאלינה
Antonín Kalina
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בפברואר 1902
טשביץ', צ'כיה
פטירה 26 בנובמבר 1990 (בגיל 88)
פראג
מקום קבורה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה
  • מדליית ההצטיינות (28 באוקטובר 2014)
  • אזרחות כבוד של טשביץ' (2014)
  • חסיד אומות העולם (3 ביולי 2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם אנטונין קאלינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח הנצחה לזכרו בטשביץ'
חלקת הקבר של אנטונין קאלינה ואשתו השנייה, אנה

ביוגרפיה

עריכה

קאלינה נולד בשנת 1902 בעיירה טשביץ' (Třebíč) שבצ'כיה, (צ'כוסלובקיה לשעבר), למשפחה דלת אמצעים בת 12 ילדים. אביו היה סנדלר והוא עצמו גם למד את המקצוע. בגיל 21 הצטרף למפלגה הקומוניסטית והפך לחבר פעיל בה. הוא התחתן, אך נותר ללא ילדים.[1]

פעילותו בתקופת השואה

עריכה

ב-1 בספטמבר 1939 נעצר קאלינה על ידי הנאצים בגין פעילותו הקומוניסטית. הוא נשלח למחנה הריכוז דכאו וחודש לאחר מכן הועבר לבוכנוואלד.[1]

כאשר החלה להתגבש מחתרת קומוניסטית במחנה, קאלינה הצטרף אליה והגיע שם לדרגה בעלת השפעה. למרות היותה ארגון מחתרתי, חברי המחתרת מונו לתפקידים בכירים ולקחו חלק בניהול ההליכים היומיומיים במחנה לצד ה-SS. בעזרת המחתרת הפך קאלינה לראש בלוק 66. עוזרו של קאלינה היה גוסטב שילר, יהודי-פולני. בלוק זה היה רחוק מחלקו המרכזי של בוכנוואלד, האזור בו הנאצים המעיטו להסתובב. קאלינה, בעזרת חבריו למחתרת, אספו ילדים רבים מכל רחבי המחנה וכינסו אותם בבלוק זה. בלוק 66 זכה לכינוי "הקינדרבלוק".[2]

קאלינה הפך את חיי הילדים בקינדרבלוק לנוחים יחסית והגן עליהם מסכנות אליהם נחשפו בחייהם במחנה: בעזרת מעמדו במחתרת, השיג לילדים אוכל נוסף ושמיכות לתקופות הקרות; הוא אפשר לערוך את מסדרי הנוכחות בתוך הבלוק ולא בכפור שבחוץ; הוא אף ארגן לילדים שיעורים בתוך הבלוק ותמיד עודד אותם כי המלחמה קרבה לסופה וכך גם ייסוריהם. סופר כי הוא היה דמות מגנה - מקור של חום ואהבה בסביבה העוינת של המחנה.[1]

קאלינה הגן על ילדי הקינדרבלוק מפני גירוש בכמה צורות: הוא הורה עליהם להסיר את טלאיהם הצהובים, על מנת שלא יזוהו כיהודים. הוא הצליח להשיג במקומם משולשים אדומים שזיהו את הכלואים כאסירים פוליטיים.

מסופר כי פעם אחת, כאשר הגרמנים הורו על פינוי הבלוק, תלה קאלינה שלט בכניסה לבלוק המציין כי הוא מאכלס חולי טיפוס והגרמנים, שחששו מהמחלה, לא נכנסו.[1]

ב-10 באפריל 1945, כאשר הצבא הגרמני כבר נסוג מרוב החזיתות, יצאה פקודה לרכז את יהודי המחנה בכיכר המרכזית, לצורך פינויים והעברתם לגרמניה בצעדות המוות. קאלינה הפר את הפקודה והורה על ילדי הקינדרבלוק להישאר בתוך הבלוק. כאשר אנשי ה-SS באו לפנות את הבלוק, הוא שכנע אותם כי כל היהודים בו כבר פונו. המחנה שוחרר על ידי בעלות הברית באותו היום ובכך ניצלו חייהם של כ-900 ילדי הקינדרבלוק.[2]

לאחר המלחמה

עריכה

בסוף המלחמה חזר קאלינה לצ'כוסלוביקה ובילה את שארית חייו בפראג. הוא נשאר קומוניסט נאמן עד מותו ב-1990.[1] בזמן חייו, מיעט לספר על פעילותו בתקופת המלחמה וניצולי הקינדרבלוק גם הם לא שיתפו את חוויותיהם, לכן לא זכה קאלינה להכרה כחסיד אומות העולם במהלך חייו.[2]

הכרה והנצחה

עריכה

ב-3 ביולי 2012 הוכר קאלינה כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם, בזכות מאמציהם של כמה מניצולי הקינדרבלוק.

בספטמבר 2014 זכה גם במדליית הוקרה מנשיא צ'כיה.[3]

בעיר הולדתו ישנה תצוגת קבע, "ילדי אנטונין קאלינה", לזכרו ולזכר הנערים שהציל.

את הסרט התיעודי "Kinderblock 66: Return to Buchenwald" יצר סטיב מוסקוביץ, בנו של ניצול המחנה, אלקס מוסקוביץ (1931-2019), יליד סלובקיה שהיגר לארצות הברית לאחר המלחמה ושימש כעורך ספורט בטלוויזיה. בסרט משתתפים הניצולים נפתלי פירסט, פבל כהן, ישראל לאזלו לזר, ואלקס מוסקוביץ'.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנטונין קאלינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 Kalina FAMILY, באתר יד ושם (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 בראד רוטשליד, The man who saved 900 Jewish boys INSIDE a death camp, Times of Israel
  3. ^ [1]