אני מאמין (תפילה נוצרית)

תפילת הקְרֵדו (Credo) או תפילת אני מאמין היא הצהרת האמונה הנוצרית והיא חלק מסעודת האדון, או המיסה הנוצרית. בעבר היו לתפילה גרסאות קצרות שהיו כהצהרת אמונים לפני הטבילה. היום ישנן שתי גרסאות של התפילה: האחת נקראת "נוסח השליחים" והיא קצרה יותר; השנייה נקראת "נוסח ועידת ניקאה" והיא ארוכה יותר. כשנאמר קרדו הכוונה היא לרוב לנוסחה של הכנסייה הקתולית.

היסטוריה

תפילת "אני מאמין" הוזכרה לראשונה ב-390, כהצהרה לפני הטבילה לנצרות. לאחר מכן הוכנסה התפילה לליטורגיה של הכנסייה המזרחית על ידי פטריארך קונסטנטינופול, טימותיוס. מועצת ההגמונים השלישית שהתכנסה בטולדו, ספרד, ספחה את התפילה לליתורגיה שלה בשנת 589. הכנסייה רצתה למנוע הסברים אחרים לאמונה, וזאת דרך החזרה על בסיסה. מספרד עברה התופעה לצרפת ושם התפשטה במאה ה-8. האפיפיור לאו השלישי אישר את זמר התפילה, וזאת לאחר בקשתו האישית של קרל הגדול. אך התפילה עצמה סופחה לריטוס הלטיני רק בשנת 1014 על ידי האפיפיור בנדיקטוס השמיני שמלא את בקשת הקיסר היינריך השני, שלפי המסורת, השתהה לאור העובדה שבתפילת הכתרתו הושמטה תפילה "אני מאמין".

להלן שני הנוסחים:

נוסח השליחים

נוסח השליחים מחולק באופן מסורתי לתריסר משפטים, אחד עבור כל אחד משנים-עשר השליחים:

אני מאמין באלוהים אחד, האב הכול יכול, בורא שמיים וארץ, ובישוע המשיח, בנו יחידו, אדוננו, שהורה מרוח הקודש. נולד למרים הבתולה; סבל בימי פונטיוס פילאטוס; נצלב, מת ונקבר. ירד שאולה, קם מבין המתים ביום השלישי ועלה השמיימה. יושב לימין האב, אל שדי. משם יבוא לשפוט את החיים ואת המתים. אני מאמין ברוח הקודש, בכנסייה הקתולית הקדושה, באחדות הקדושים, במחילת החטאים, בתחיית הגוף ובחיי הנצח. אמן.

נוסח ניקיאה-קונסטנטינופוליס (381)

בעברית:

אני מאמין באל אחד, האב הכול יכול, עושה שמיים וארץ, כל הנראה וכל הבלתי נראה.

ובאדון אחד, ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים, אשר נולד מן האב לפני כול הדורות.

אל מאל, אור מאור, אל אמת מאל אמת.

מולד, ולא נברא, עצמו עצם האב, ועל-ידו נעשה הכול.

עבורנו בני האדם, ועבור ישועתנו, ירד מן השמיים.

ונהיה בשר על-ידי רוח הקודש ברחם מרים הבתולה, ונעשה אדם.

נצלב למעננו בימיו של פונטיוס פילאטוס, סבל ונקבר.

וקם לתחייה מקץ שלושה ימים, ככתוב בכתבים.

ועלה השמיימה, והוא יושב לימין האל האב.

והוא ישוב בתהילה, לשפוט את החיים ואת המתים, ולא יהיה קץ למלכותו.

וברוח הקודש, האדון המחייה, הנובע מן האב ומן הבן,

לו אנו סוגדים ואותו אנו מוקירים, כאת האב וכאת הבן, והוא אשר דיבר בפי הנביאים.

ובכנסייה האחת, הקדושה, הכוללת והשליחית.

אני מכיר בטבילה האחת למחילת החטאים, ומצפה לתחיית המתים, ולחיי העולם הבא.

אמן.

בלטינית:

Credō in ūnum Deum, Patrem omnipotēntem, factorem cælī et terræ, vīsibilium omnium et invīsibilium.

Et in ūnum Dominum Jesum Christum, Fīlium Deī unigenitum, et ex Patre nātum ante omnia sæcula.

Deum de Deō, lūmen de lūmine, Deum vērum de Deō vērō.

Genitum, non factum, cōnsubstantialem Patrī, per quem omnia facta sunt.

Quī propter nōs hominēs et propter nostram salūtem dēscendit de cælīs, et incarnatus est de Spīritū Sānctō ex Mariā Virgine: et homō factus est.

Crucifixus etiam prō nōbīs sub Pontiō Pilatō, passus et sepultus est.

Et resurrēxit tertiā diē, secundum Scrīptūrās, et ascendit in cælum: sedet ad dexteram Patris.

Et iterum ventūrus est cum glōriā jūdicāre vīvōs et mortuōs: cujus rēgnī non erit fīnis.

Et in Spīritum Sānctum, Dominum et vivificāntem, quī ex Patre (Fīliōque) prōcēdit.

Quī cum Patre et Fīliō simul adōrātur et cōnglōrificātur, quī locūtus est per Prophetās.

Et ūnam, sānctam, Catholicam et Apostolicam Ecclēsiam.

Confiteor ūnum baptisma in remissiōnem peccātōrum, et expectō resurrectiōnem mortuōrum, et vītam ventūrī sæculī.

Amen.

ראו גם

• תפילת המיסה - הטקסט המקורי הלטיני של נוסח ועידת ניקיאה.