אני מאשים (סרט תעמולה נאצי)

סרט משנת 1941

אני מאשיםגרמנית: Ich klage an) היה סרט תעמולה נאצי משנת 1941 בבימויו של וולפגנג לייבניינר, אשר תמך בהמתת חסד. הסרט נאסר להפצה ולהקרנה על ידי כוחות בעלות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

אני מאשים
Ich klage an
בימוי וולפגנג לייבניינר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי Heinrich Jonen עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט וולפגנג לייבניינר, Eberhard Frowein, Harald Bratt עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה וולטר פון בונהורסט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים Heidemarie Hatheyer
Otto Ludwig Fritz Graf
Leopold von Ledebur
Erich Ponto
Hansi Arnstädt
Paul Rehkopf
ארנסט לגאל
Karl Haubenreißer
Walter Janssen
Paul Hartmann
מתיאס ויימן
Harry Hardt
שרלוטה תילה
בפסקה זו 11 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה נורברט שולצה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פרידל בן-גרונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 120 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תעמולה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילת הסרט

עריכה

אישה הסובלת מטרשת נפוצה מתחננת בפני הרופאים שיסיימו את חייה, ובכך יקלו על סבלה. לאחר שבעלה נותן לה מנת יתר קטלנית ובכך עוזר לה לסיים את חייה וסבלה הרב, הוא מועמד למשפט, שבו מוצגות טענות שונות כגון "הארכת חיים היא לפעמים בניגוד לטבע", ו"שהמוות הוא זכות כמו גם חובה". סרט זה מגיע לשיאו בהכרזתו של הבעל שבה הוא מאשים את הרופאים באכזריות, ובחוסר רצון לסיים את חיי החולים ובכך למנוע מהם סבל נוסף.

מטרת הסרט

עריכה

סרט תעמולה זה הוזמן על ידי שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, במטרה להגביר את התמיכה בגרמניה הנאצית בהמתת חסד. במציאות, קורבנות המתת החסד, שהופעלה בגרמניה הנאצית במסגרת תוכנית T4 - אותנסיה, היו חולים ובעלי מוגבלויות אשר הומתו ללא הבחנה וללא ידיעת בני משפחותיהם על ידי הרופאים בעלי האידאולוגיה הנאצית. המתות אלה היו למעשה רצח לכל דבר, ולא היה להן שום קשר להקלת סבלם של החולים, אלא היו כחלק מכוונות הנאצים ליצור גזע עליון של בני אדם תוך כדי חיסול כל בעלי המום והמוגבלויות.

תוצאות הסרט

עריכה

בדיווחי האס אס נמסר כי הכנסייה הקתולית והפרוטסטנטים התנגדו לסרט ולהפצתו, דעתם על תוכנו הייתה שלילית ביותר. דעות הרופאים הוצגו כחיוביות, דבר שגרם לתמיכה מסוימת בציבור הגרמני באותה תקופה.

קישורים חיצוניים

עריכה