הכנסייה הקתולית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם. היא משתייכת לזרם הנצרות הקתולית ומנהיגהּ הוא האפיפיור. לפי הכנסייה, מניין החברים בה עולה על מיליארד.[1][2] הכנסייה מגדירה את שליחותה להפיץ את הבשורות על-פי ישו, וכן לנהל את הסקרמנטים הנוצרים ולעסוק במיסיון, המרה לנצרות, התנדבות וצדקה ברחבי תבל.
בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן ברומא, מרכזה ההיררכי והרוחני של הנצרות הרומית-קתולית | |
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | נצרות |
זרם | נצרות קתולית |
מקום ייסוד | ירושלים |
מייסד | ישו |
מנהיג | פרנציסקוס |
מספר מאמינים | 1,285,000,000 (נכון ל־2015) |
תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
מאפיינים | full communion, catholicity |
ארגונים ופעילות | |
מרכז | קריית הוותיקן |
מוסדות | הכנסייה הרומית-קתולית, Greek Byzantine Catholic Church, הכנסייה הקתולית האיטלקית-אלבנית, Bulgarian Greek Catholic Church, Hungarian Greek Catholic Church, Eritrean Catholic Church, Greek Catholic Church of Croatia and Serbia, Albanian Greek Catholic Church, הכנסייה הקתולית הארמנית, Macedonian Greek Catholic Church, Belarusian Greek Catholic Church, Russian Greek Catholic Church, Catholic laity, Slovak Greek Catholic Church, Ruthenian Greek Catholic Church, הכנסייה הסורית הקתולית, הכנסייה המרונית, הכנסייה הקתולית הקופטית, הכנסייה הכלדאית קתולית, הכנסייה הקתולית האתיופית, הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית, Syro-Malankara Catholic Church, Syro-Malabar Church, הכנסיה היוונית קתולית אוקראינית, הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית, Catholic cleric |
אתר רשמי | |
היסטוריה
עריכה- ערך מורחב – פילוג הכנסייה הנוצרית
- ערך מורחב – מדינת האפיפיור
בוועידת הוותיקן הראשונה (רומא, 1870) הוכרזה בכנסייה הקתולית הדוגמה (dogma) בדבר האלטעות של האפיפיור, לפיה האפיפיור איננו טועה כאשר הוא מורה מכסאו (ex cathedra) בענייני אמונה ומוסר באופן המחייב את כלל הכנסייה.
הכנסייה הקתולית היא אחד מהמוסדות המתמשכים העתיקים בעולם, והיה לה תפקיד בולט בהיסטוריה של תרבות המערב.[3] הכנסייה מלמדת כי היא נוסדה על ידי ישו ושהבישופים שלה הם ממשיכי דרכם של שנים-עשר השליחים שקיבלו עליהם להפיץ את בשורתו. כמו כן האפיפיור הוא יורשו של פטרוס הקדוש והוא מחזיק בעליונות כלל עולמית.[4] לפי הכנסייה, הדוקטרינה שלה בלתי-ניתנת לערעור וזוכה להכוונה מאת רוח הקודש.[5]
במרכז המיסה של הכנסייה נמצאת האוכריסטיה בה לחם ויין עוברים טרנסובסטנציאציה לגופו ודמו של ישו. דוקטרינות ייחודיות נוספות הן האמונה בכור המצרף לנשמות, בעיבור ללא חטא של מרים, אם ישו ובעלייתה השמימה בגופה, והמגיסטריום עליו נשענת סמכות הממסד הכנסייתי.
יחס ליהדות לעם היהודי ולמדינת ישראל
עריכה- ערך מורחב – הפולמוס היהודי-נוצרי
כתבי הקודש היהודים - התנ"ך, נכללים בכתבי הקודש הנוצרים. הכנסייה הקתולית קבעה כי היהודים איבדו את מעמדם כעם הבחירה כאשר סירבו להכיר במשיחיותו של ישו. לכן אסרה הכנסייה על השמדתם הפיזית של יהודים והתירה את קיומם בסמיכות לנוצרים, אולם התירה להשפילם במטרה שיכירו בגדולתו של ישו ויקבלו עליהם את האמונה הנכונה, קרי הנצרות.
לאחר השואה חל מהפך לחיוב ביחסה של הכנסייה הקתולית כלפי היהדות, העם היהודי ובחלוף השנים גם כלפי מדינת ישראל.[6] המהפך ביוזמתו של האפיפיור, יוחנן העשרים ושלושה, אנג'לו ג'וזפה רונקלי, כפי שנוסח בכתב בנוסטרה אטאטה שפרסמה ועידת הוותיקן השנייה ב-1965, מבטל את ההאשמה הקיבוצית של כל יהודי בצליבת ישו ומגנה בחריפות את האנטישמיות באשר היא.
ב-30 בדצמבר 1993 נחתם הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל במסגרתו מכיר הוותיקן בזכות קיומו של העם היהודי בארצו[6] לאחר שהוסר החסם התאולוגי "של התנגדות לשאיפות הציוניות בשל הכחשתם היהודים את אלוהותו של ישו".[7] במאי 1994 הוחלפו שגרירים בעלי סמכות מלאה. מאז מקיימת מדינת ישראל יחסים דיפלומטיים קרובים עם הוותיקן.
שלושה אפיפיורים הגיעו לביקור בארץ מתחילת שנות האלפיים ויד ושם עמדה במרכז ביקורם. בדבריהם בכתב ובעל פה הייתה הודאה "במתח ובעוינות הנעוצים בלידתה של הנצרות מתוך היהדות, בהיסטוריה רצופת הרדיפות, בגיבושה של דמות יהודית שלילית במשך מאות בשנים ובחלקו של יחס זה בהכשרת הקרקע לשואה בארצות אירופה השונות...ועל שאיפתה של הכנסייה לתקן את העוול הזה אחרי האסון הנורא, הן כלפי העם היהודי ומדינתו והן כלפי פנים, בינה לבין עצמה".[6]
במסמך שהקריא בסוף 2015 הקרדינל קוך, הממונה על הוועדה האפיפיורית בוותיקן ליחסי יהודים-נוצרים, במלאת 50 שנה לנוסטרה אטאטה, מצהירה הכנסייה כי היא מתנגדת לתופעת המיסיון ככל שהיא מכוונת ליהודים.[8]
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל נצרות |
לקריאה נוספת
עריכה- סופיה מנשה, הכנסייה הקתולית בימי הביניים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הכנסייה הקתולית (באיטלקית)
- Vatican YouTube ערוץ הוותיקן ביוטיוב
- מיקי גרינפלד, עוני בתיאוריה, עושר בפרקטיקה: כמה כסף מגלגלת הכנסייה הקתולית?, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2016
- מיקי גרינפלד, ימה"ב והרנסאנס: הכנסייה מקיימת דיונים על עוני - ולוקחת מהעניים כסף על פנטזיות, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2016
- מיקי גרינפלד, הצלה ממוסולני, שרשרת סקנדלים ואפיפיור שמנסה לתקן - או שלא, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2016
- הכנסייה הקתולית, המאה ה-20, דף שער בספרייה הלאומית
- summary/Roman-Catholicism הכנסייה הקתולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Number of Catholics on the Rise" (באנגלית). Zenit News Agency. 27 באפריל 2010. אורכב מ-המקור ב-2013-06-26. נבדק ב-2 במאי 2010.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Annuario Statistico della Chiesa dell'anno 2008". Holy See Press Office. 27 באפריל 2010. נבדק ב-2 במאי 2010.
{{cite web}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) (באיטלקית) - ^ O'Collins, Gerald; Farrugia, Maria (2003). Catholicism. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-925995-3.
- ^ למידע נוסף על עליונות האפיפיור בכנסייה הקתולית, ראו הערך עליונות האפיפיור הרומי בוויקיפדיה באנגלית
- ^ Coriden, James A; Green, Thomas J; Heintschel, Donald E. (1985). The Code of Canon Law: A Text and Commentary, Study Edition. Paulist Press. ISBN 978-0-8091-2837-2.
- ^ 1 2 3 דינה פורת, כרמה בן יוחנן ורות בראודה, עורכות, בעת הזאת מסמכים ומחקרים על הכנסייה הקתולית והיהודים לנוכח השואה ובעקבותיה, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין, 2015
- ^ מיכאל פרקו, לקראת בסיס איתן ומתמשך: היחסים בין הכס הקדוש ובין התנועה הציונית וישראל, 1998-1896, עמ' 108
- ^ ריאיון עם הקרדינל קוך , סרטון באתר יוטיוב, מתוך התוכנית "רואים עולם" בערוץ הראשון.