הכנסייה הקתולית

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם. היא משתייכת לזרם הנצרות הקתולית ומנהיגהּ הוא האפיפיור. לפי הכנסייה, מניין החברים בה עולה על מיליארד.[1][2] הכנסייה מגדירה את שליחותה להפיץ את הבשורה הנוצרית על פי ישו, וכן לנהל את הסקרמנטים הנוצרים ולעסוק בצדקה.

הכנסייה הקתולית
Ecclesia Catholica Romana
Emblem of the Papacy SE.svg
בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן ברומא, מרכזה ההיררכי והרוחני של הנצרות הרומית-קתולית
בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן ברומא, מרכזה ההיררכי והרוחני של הנצרות הרומית-קתולית
שורשים, סיווג והנהגה
דת נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג פרנציסקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מאמינים 1,285,000,000 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מרכז קריית הוותיקן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הכנסייה הרומית-קתולית, Hungarian Greek Catholic Church, Bulgarian Greek Catholic Church, Eritrean Catholic Church, Slovak Greek Catholic Church, הכנסייה הקתולית האתיופית, Greek Byzantine Catholic Church, Greek Catholic Church of Croatia and Serbia, הכנסייה הקתולית האיטלקית-אלבנית, Albanian Greek Catholic Church, Macedonian Greek Catholic Church, Russian Greek Catholic Church, Ruthenian Greek Catholic Church, הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית, הכנסייה הקתולית הקופטית, הכנסייה הכלדאית קתולית, הכנסייה הקתולית הארמנית, הכנסיה היוונית קתולית אוקראינית, הכנסייה הסורית הקתולית, הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית, הכנסייה המארונית, Syro-Malankara Catholic Church, Syro-Malabar Church, Belarusian Greek Catholic Church עריכת הנתון בוויקינתונים
w2.vatican.va
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ההיסטוריה של הכנסייה בוועידת הוותיקן הראשונה (רומא, 1870) הוכרזה בכנסייה הקתולית הדוגמה (dogma) בדבר האלטעות של האפיפיור, לפיה האפיפיור איננו טועה כאשר הוא מורה מכסאו (ex cathedra) בענייני אמונה ומוסר באופן המחייב את כלל הכנסייה.

הכנסייה הקתולית היא אחד מהמוסדות המתמשכים העתיקים בעולם, והיה לה תפקיד בולט בהיסטוריה של תרבות המערב.[3] הכנסייה מלמדת כי היא נוסדה על ידי ישו ושהבישופים שלה הם ממשיכי דרכם של שנים-עשר השליחים שקיבלו עליהם להפיץ את בשורתו. כמו כן האפיפיור הוא יורשו של פטרוס הקדוש והוא מחזיק בעליונות כלל עולמית.[4] לפי הכנסייה, הדוקטרינה שלה בלתי-ניתנת לערעור וזוכה להכוונה מאת רוח הקודש.[5]

במרכז המיסה של הכנסייה נמצאת האוכריסטיה בה לחם ויין עוברים טרנסובסטנציאציה לגופו ודמו של ישו. דוקטרינות ייחודיות נוספות הן האמונה בכור המצרף לנשמות, בעיבור ללא חטא של מרים, אם ישו ובעלייתה השמימה בגופה, והמגיסטריום עליו נשענת סמכות הממסד הכנסייתי.

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – פילוג הכנסייה הנוצרית
  ערך מורחב – מדינת האפיפיור

יחס ליהדות לעם היהודי ולמדינת ישראלעריכה

  ערך מורחב – הפולמוס היהודי-נוצרי

כתבי הקודש היהודים - התנ"ך, נכללים בכתבי הקודש הנוצרים. הכנסייה הקתולית קבעה כי היהודים איבדו את מעמדם כעם הבחירה כאשר סירבו להכיר במשיחיותו של ישו. לכן אסרה הכנסייה על השמדתם הפיזית של יהודים והתירה את קיומם בסמיכות לנוצרים, אולם התירה להשפילם במטרה שיכירו בגדולתו של ישו ויקבלו עליהם את האמונה הנכונה, קרי הנצרות.

לאחר השואה חל מהפך לחיוב ביחסה של הכנסייה הקתולית כלפי היהדות, העם היהודי ובחלוף השנים גם כלפי מדינת ישראל.[6] המהפך ביוזמתו של האפיפיור, יוחנן העשרים ושלושה, אנג'לו ג'וזפה רונקלי, כפי שנוסח בכתב בנוסטרה אטאטה שפרסמה ועידת הוותיקן השנייה ב-1965, מבטל את ההאשמה הקיבוצית של כל יהודי בצליבת ישו ומגנה בחריפות את האנטישמיות באשר היא.

ב-30 בדצמבר 1993 נחתם הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל במסגרתו מכיר הוותיקן בזכות קיומו של העם היהודי בארצו[6] לאחר שהוסר החסם התאולוגי "של התנגדות לשאיפות הציוניות בשל הכחשתם היהודים את אלוהותו של ישו".[7] במאי 1994 הוחלפו שגרירים בעלי סמכות מלאה. מאז מקיימת מדינת ישראל יחסים דיפלומטיים קרובים עם הוותיקן.

שלושה אפיפיורים הגיעו לביקור בארץ מתחילת שנות האלפיים ויד ושם עמדה במרכז ביקורם. בדבריהם בכתב ובעל פה הייתה הודאה "במתח ובעוינות הנעוצים בלידתה של הנצרות מתוך היהדות, בהיסטוריה רצופת הרדיפות, בגיבושה של דמות יהודית שלילית במשך מאות בשנים ובחלקו של יחס זה בהכשרת הקרקע לשואה בארצות אירופה השונות...ועל שאיפתה של הכנסייה לתקן את העוול הזה אחרי האסון הנורא, הן כלפי העם היהודי ומדינתו והן כלפי פנים, בינה לבין עצמה".[6]

במסמך שהקריא בסוף 2015 הקרדינל קוך, הממונה על הוועדה האפיפיורית בוותיקן ליחסי יהודים-נוצרים, במלאת 50 שנה לנוסטרה אטאטה, מצהירה הכנסייה כי היא מתנגדת לתופעת המיסיון ככל שהיא מכוונת ליהודים.[8]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הכנסייה הקתולית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Number of Catholics on the Rise" (באנגלית). Zenit News Agency. 27 באפריל 2010. אורכב מ-המקור ב-2013-06-26. נבדק ב-2 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Annuario Statistico della Chiesa dell'anno 2008". Holy See Press Office. 27 באפריל 2010. נבדק ב-2 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) (באיטלקית)
  3. ^ O'Collins, Gerald; Farrugia, Maria (2003). Catholicism. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-925995-3.
  4. ^ למידע נוסף על עליונות האפיפיור בכנסייה הקתולית, ראו הערך עליונות האפיפיור הרומי בוויקיפדיה באנגלית
  5. ^ Coriden, James A; Green, Thomas J; Heintschel, Donald E. (1985). The Code of Canon Law: A Text and Commentary, Study Edition. Paulist Press. ISBN 978-0-8091-2837-2.
  6. ^ 1 2 3 דינה פורת, כרמה בן יוחנן ורות בראודה, עורכות, בעת הזאת מסמכים ומחקרים על הכנסייה הקתולית והיהודים לנוכח השואה ובעקבותיה, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין, 2015
  7. ^ מיכאל פרקו, לקראת בסיס איתן ומתמשך: היחסים בין הכס הקדוש ובין התנועה הציונית וישראל, 1998-1896, עמ' 108
  8. ^   ריאיון עם הקרדינל קוך , סרטון באתר יוטיוב, מתוך התוכנית "רואים עולם" בערוץ הראשון.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.