ויקיפדיה

אנרגיה אטומית ברוסיה

אנרגיה אטומית
(הופנה מהדף אנרגיה גרעינית ברוסיה)

רוסיה היא אחת המפיקות הגדולות בעולם של אנרגיה גרעינית ואטומית. בשנת 2018 סך החשמל המיוצר בתחנות כוח גרעיניות ברוסיה היה 204.3 ואט לשעה והוא מהווה 18.7% מכלל ייצור החשמל במדינה.[1] הקיבולת הגולמית המותקנת של כורים גרעיניים רוסיים היא 31.3 ג'יגה-וואט, נכון לדצמבר 2018.

תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד

היסטוריה עריכה

האנרגיה הגרעינית ברוסיה יונקת את שורשיה מהאנרגיה הגרעינית שפותחה בתקופת ברית המועצות, כאשר תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בעולם נחנכה בעיר אובנינסק, במחוז מוסקבה.

בהתאם לחקיקה שהתקבלה בשנת 2001, כל הכורים האזרחיים ברוסיה מופעלים על ידי חברת רוסאנרגואטום.

ב-2007 אימץ הפרלמנט הרוסי את החוק "אודות חריגויות בניהול והסדרת רכוש ומניות הארגונים המשתמשים באנרגיה גרעינית והשינויים רלוונטיים לחוקי הפדרציה הרוסית", שהובילו ליצירת אטומנרגופרום - חברת החזקות אזרחית במגזר התעשייה הגרעינית האזרחית הרוסית, כולל חברת רוסאנרגואטום, היצרן וספק הדלק הגרעיני TVEL, ספקית האורניום טחסנאבאקספורט (Tenex) וקבלן המתקנים הגרעיניים אטומטסרויאקספורט.

עלות בניית תחנות הכוח הגרעיניות בשנות השבעים הייתה 800 דולר לקילוואט.[2] בשנת 2019 דו"ח של S&P Global Rating קבע כי עלויות הבנייה הגרעינית ברוסיה היו הרבה מתחת לרמות האירופיות בשל אינטגרציה אנכית, השפעות עקומת למידה מהייצור הסדרתי והפיחות הגדל של המטבעות בשנת 2014.[3]

תעשיית הגרעין הרוסית מעסיקה כ-200,000 עובדים.[4] רוסיה מוכרת במומחיותה בטיפול באסון גרעיני ובבטיחות הטכנולוגיה שלה, בייחוד לאחר שנת 2000.[5][6][7][8] אף שלרוסיה תוכנית שאפתנית להגדיל את מכירות הכורים שנבנו ברוסיה מעבר לים[9] והיו 39 כורים בבנייה או מתוכננים לשיווק מעבר לים החל משנת 2018,[10] היא עודנה סופגת ביקורת ממדינות המערב, על טכנולוגיית הכורים הגרעינים והסכנות האפשריות בהארכת תוחלת חיים של כורים ישנים, כמו במקרה של תחנת הכוח הגרעינית קולה.

כור המים בלחץ VVER-1200 הוא המערכת המוצעת כיום לבנייה והיא פיתוח של הכור מדגם VVER-1000 עם תפוקת כוח מוגברת לכ-1200 MWe (ברוטו) ומהווה לבטוחה יותר מהדגמים הקודמים יותר.[11] באוגוסט 2016 הכור מדגם VVER-1200 הראשון, הוכנס לשירות בתחנת הכוח הגרעינית נובו-וורונז' II-1.[12]

באמצעות חברות בפרויקט ITER, רוסיה משתתפת בתכנון כורי היתוך גרעיניים.

בשנת 2013 הקצתה ממשלת רוסיה 80.6 מיליארד רובל (2.4 מיליארד דולר) לטובת צמיחת התעשייה הגרעינית שלה ובמיוחד בפרויקטים של ייצוא שבהם חברות רוסיות מקימות, מחזיקות ומפעילות תחנות כוח, כמו תחנת הכוח הגרעינית באקויו שבטורקיה.[13]

בשנת 2016 הוכרזו תוכניות ראשוניות לבנות 11 כורים חדשים עד שנת 2030, כולל כור VVER-600 ראשון, שהוא גרסת שני מעגלי קירור קטנים יותר של ה-VVER-1200, המיועד לאזורים ושווקים קטנים יותר.[14] במחוז קרסנויארסק אושרו גם תוכניות מתאר לבניית מתקני סילוק פסולת רדיוקאטיבית.

באוקטובר 2017 דווח כי רוסאטום שוקלת לדחות את הזמנת המפעלים הגרעיניים החדשים ברוסיה בשל כושר ייצור עודף וכי מחירי החשמל הגרעיני החדשים גבוהים יותר מאשר עבור הפעלת התחנות הקיימות. ממשלת רוסיה שוקלת לצמצם את התמיכה במתקני גרעין חדשים במסגרת חוזי התמיכה שלה, שמבטיחים למפתחים החזר השקעה באמצעות תשלומים מוגדלים מצד הצרכנים למשך 20 שנה.[15] בשנת 2019 דווח כי יכולת הגרעין המקומית תעלה רק במתינות כי הביקוש לחשמל ברוסיה עומד על שמריו, בהינתן צמיחת תוצר צנועה בלבד, פוטנציאל משמעותי לחיסכון באנרגיה וכוונת הממשלה להימנע מעליית מחירי החשמל באמצעות הגדלת תשלומי קיבולת נוספים.[3]

תחנת הכוח הגרעינית הצפה הראשונה של רוסיה, האקדמיק לומונוסוב, מצוידת בכור שמסוגל לספק אנרגיה לעיירה רוסית נידחת במצרי ברינג. היחידה הגרעינית כוללת טכנולוגיות כורים מודולריים קטנים.[16]

תחנות כוח גרעיניות עריכה

כורים פעילים עריכה

 
חדר בקרה של כור VVER-1000 בשנת 2009, יחידה 5 של תחנת הכוח הגרעינית קוזלודוי.

אחד עשר הכורים ברוסיה הם מסוג RBMK 1000, בדומה לזה שבתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל. חלק מהכורים מדגם RBMK היו אמורים להיות מושבתים, אך במקום זאת ניתנו להם הארכות חיים ושודרגו בתפוקתן בכ-5%. המבקרים אומרים כי הכורים הללו הם בעלי "תכנון לא בטוח בטבעו", שלא ניתן לשפרם באמצעות שדרוגים ומודרניזציה וכמה חלקי כורים לא ניתן להחליף. לטענת ארגוני סביבה ברוסיה הארכות החיים "מפרות את החוק הרוסי, מכיוון שהפרויקטים לא עברו הערכות סביבתיות".[17]

חברות עריכה

חברות אחזקה עריכה

חברות הנדסה גרעינית עריכה

  • אטום אנרגומאש: חברת הנדסת חשמל; מייצרת מחוללי אדים עבור תחנות כוח גרעיניות.
  • אטומאש: חברת הנדסה גרעינית הגדולה ברוסיה שנועד לבנות עד 8 כורים בשנה, אך לאחר קריסת ברית המועצות התארגנה מחדש באופן פרטי על ידי אנרגומש וכיום אינה עוסקת בייצור כורים.
  • אטומסטרויאקספורט: אספקת ציוד לאנרגיה גרעינית והוא מונופול ייצוא שירותים בתחום
  • אפריקנטוב: חברה לתכנון וייצור כור גרעיני. החברה המובילה בעולם בייצור כורי תרבית.
  • הידרופרס: חברה לייצור כורים גרעיניים ותכנון הנדסי

בטיחות עריכה

רוסיה, בתגובה לתאונות הגרעין היפנית בשנת 2011, הודיעה על ביצוע 'מבחני מתח' על כל הכורים שלה "כדי לשפוט את יכולתן לעמוד ברעידות אדמה חזקות יותר ממה שהעיצוב המקורי תוכנן".[18]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנרגיה אטומית ברוסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עותק בארכיון (ארכיון)
  2. ^ USA. (1982). Technology and Soviet energy availability. Boulder (Colo.: Westview press. p. 126.
  3. ^ 1 2 "State support pivotal to Russia's nuclear sector, says report". World Nuclear News. 12 ביולי 2019. נבדק ב-12 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Nuclear rethink urged". The Moscow News. 21 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-19 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Benchmarking the global nuclear industry 2012 Heading for a fast recovery" (PDF). E&Y. 2012-10-11. נבדק ב-2014-10-13.(הקישור אינו פעיל, February 2018)
  6. ^ "Rosatom today and overview of its current and prospective Nuclear Power Plant projects" (PDF). Rosatom. 2013-08-21. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-10-17. נבדק ב-2014-10-13.
  7. ^ "International Standards of Safety and the Modern Projects of Nuclear Power Stations" (PDF). Rosatom. 2013-11-04. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-10-18. נבדק ב-2014-10-14.
  8. ^ "Russia's efforts to improve safety following the Chernobyl and the Fukushima accidents" (PDF). IBRAE. 2013-11-06. נבדק ב-2014-10-14.
  9. ^ Russia's Nuclear Salesmanship, Pulitzer Center (באנגלית) Pulitzer Center On Crisis Reporting
  10. ^ "Russia leads the world at nuclear-reactor exports". The Economist. 7 באוגוסט 2018. נבדק ב-10 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Nikolay Fil (26–28 ביולי 2011). "Status and perspectives of VVER Status and perspectives of VVER nuclear power plants nuclear power plants" (PDF). OKB Gidropress. IAEA. נבדק ב-28 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Russia connects Novovoronezh 6 reactor to grid". World Nuclear News. 5 באוגוסט 2016. נבדק ב-17 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Russia invests in nuclear". World Nuclear News. 20 בדצמבר 2013. נבדק ב-21 בדצמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Russia to build 11 new nuclear reactors by 2030". World Nuclear News. 10 באוגוסט 2016. אורכב מ-המקור ב-2020-07-02. נבדק ב-17 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Rosatom considers delaying reactor commissioning". Nuclear Engineering International. 30 באוקטובר 2017. נבדק ב-6 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Rosatom's floating nuclear power unit arrives in Chukotka, Russia". Power Technology | Energy News and Market Analysis (באנגלית בריטית). 2019-09-15. נבדק ב-2019-09-17.
  17. ^ Igor Koudrik and Alexander Nikitin (13 בדצמבר 2011). "Second life: The questionable safety of life extensions for Russian nuclear power plants". Bulletin of the Atomic Scientists. אורכב מ-המקור ב-2013-03-25. נבדק ב-2020-06-28. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Matthew L. Wald (24 במרץ 2011). "Russia Plans to Test Reactors For Ability to Survive Quakes". New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנרגיה_אטומית_ברוסיה&oldid=36675353"