אסון בת'נל גרין

אסון בת'נל גרין התרחש ב-3 במרץ 1943. היה זה אסון מחיצה, שהתרחש כאשר מאות בני אדם ירדו במדרגות לתחנת הרכבת התחתית הבנויה חלקית בבת'נל גרין (Bethnal Green) בעיר לונדון שבבריטניה כדי למצוא בה מחסה בעקבות התרעה על התקפת אוויר גרמנית. באסון נהרגו 173 אזרחים. היה זה האסון האזרחי החמור ביותר בבריטניה בימי מלחמת העולם השנייה והאסון החמור ביותר במערכת הרכבת התחתית של לונדון.

אסון בת'נל גרין
שלט הזיכרון
שלט הזיכרון
תאריך 3 במרץ 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תחנת הרכבת התחתית בת'נל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם פזיזות, הפצצה, נפילה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°31′38″N 0°03′19″W / 51.52735°N 0.055169444444444°W / 51.52735; -0.055169444444444
הרוגים 173 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 60 עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת לונדון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גרם המדרגות שבו אירע האסון

האסון

עריכה

בניית תחנת בת'נל גרין החלה בשנות השלושים במסגרת העבודות לבניית השלוחה המזרחית של קו סנטרל של הרכבת התחתית של לונדון. ערב המלחמה הושלמו המנהרות בתחנה אך פסי הרכבת טרם הונחו בה. ב-1940 יועדה התחנה הבנויה למחצה לשמש כמקלט נגד התקפות אוויר והועברה לניהול הרשות המקומית וההגנה האזרחית של לונדון. במהלך הבליץ בסתיו 1940 מצאו אלפי אנשים מחסה במנהרות התחנה וחלקם בילו שם את שעות הלילה. במהלך 1941 פחת השימוש בתחנה כמקלט ככל שחיל האוויר הגרמני הפנה את התקפותיו מבריטניה אל ברית המועצות, והיא המשיכה לשמש כמחסה במהלך התקפות תגמול על הפצצות בריטיות על גרמניה.

ב-3 במרץ 1943 דיווחו כלי התקשורת על הפצצה בריטית כבדה על ברלין בליל 1 במרץ. בשעה 20:17 הופעלו צופרי האזעקה מפני התקפת אוויר במה שהיה ככל הנראה רק ניסוי. המון אנשים החל לרדת בגרם המדרגות הדרום-מזרחי לתחנה, שבו לא היו מעקות במרכז המדרגות וכמעט לא הייתה תאורה. נסיבות האסון לא התבררו במלואן: ככל הנראה מעדה אשה שנשאה ילד בתחתית גרם המדרגות ואחרים מעדו עליהם, בעוד שאחרים שלא היו מודעים למתרחש לחצו מאחור כדי להגיע למחסה התחנה. פקעת האדם שנוצרה בתחתית המדרגות הכילה בסופו של דבר כ-300 איש. 173 אנשים, מהם 62 ילדים, נמחצו למוות או נחנקו. 60 אחרים נפגעו והובלו לבתי חולים.

לאחר האסון

עריכה

השלטונות מנעו את פרסום דבר האסון במשך 36 שעות ולאחר מכן צינזרו את הידיעות אודותיו מחשש לפגיעה במוראל.

בשנים לאחר האסון התעוררה מחלוקת אם האסון אירע עקב פאניקה בקהל שירד לתחנה, כאשר נטען שהיורדים במדרגות סברו שקולות אש נגד מטוסים בריטית שנורתה הם קולות נפילת פצצות בסמוך לתחנה. בתי משפט שדנו בתביעת נזיקין עקב האסון פסקו שהאסון לא אירע עקב פאניקה. במסגרת תביעות נזיקין שולמו פיצויים על האסון בסך כולל של כ-60 אלף לירות בריטיות. דו"ח חסוי שחובר על האסון ציין שמועצת רובע בת'נל גרין הזהירה את מערכת ההגנה האזרחית ב-1941 כי נחוץ להתקין בכניסה לתחנה מחסום שיאט את כניסת האנשים אליה, אך נענתה כי התקנתו תהיה בזבוז של כסף.

בניית תחנת בת'נל גרין הושלמה לאחר המלחמה והיא נפתחה לתנועת הרכבת התחתית בדצמבר 1946.

רק 50 שנה לאחר האסון הוצב שלט זיכרון אודותיו בתחנה. עמותה לזכר הנספים בשם "מדרגות לגן-עדן", שהוקמה ב-2007, עוסקת בהקמת אנדרטה לאסון, אשר כבר הוקמה בחלקה.[1]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ BETHNAL GREEN TUBE DISASTER 1943 (באנגלית)