אסכולת מנהיים

אסכולת מנהיים (Mannheim school) מתייחסת הן לטכניקה התזמורתית שחלוצה לה הייתה תזמורת החצר של מנהיים במחצית השנייה של המאה ה-18 והן לקבוצת מלחינים, שכתבה מוזיקה כזאת לתזמורת מנהיים ולתזמורות אחרות.

חצר ארמון מנהיים

חצר האלקטור קרל פיליפ עברה מהיידלברג אל מנהיים בשנת 1720, כשברשותה כבר תזמורת גדולה מזו שבכל אחת מן המדינות שסביבה. התזמורת גדלה עוד יותר בעשורים הבאים ובמשך הזמן החזיקה כמה מטובי הווירטואוזים של זמנה. יוהאן שטאמיץ, הנחשב בדרך כלל למייסד אסכולת מנהיים, הצטרף לתזמורת בשנים 17411742 והיה למנהלה בשנת 1750.

הראויה ביותר לציון בין הטכניקות המהפכניות של תזמורת מנהיים הייתה טיפולה העצמאי יותר בכלי הנשיפה והקרשנדו המפורסם שלה, שהקיף את כל התזמורת והיה לסימן ההיכר העיקרי של האסכולה. עוד חידושים היו הסמיך (אפוג'אטורה) ופתרונו ו"זיקוקית מנהיים", מערך של אקורדים משולשים בתבנית עולה, שדוגמה לו אפשר למצוא בפתח הסימפוניה בסול מז'ור, אופוס 3 מס' 1 של יוהאן שטאמיץ.[1] סגנון שטורם אונד דראנג במוזיקה התפתח מאוד במנהיים, והשפיע על דור שלם של מלחינים קלאסיים ואף רומנטיים מוקדמים.

חברי אסכולת מנהיים כללו את יוהאן שטאמיץ, פרנץ קסאפר ריכטר, קרל שטאמיץ וכריסטיאן קאנאביך, והייתה לה השפעה ישירה מאוד על הרבה מלחיני סימפוניות של התקופה, ביניהם יוזף היידן וליאופולד הופמן. קאנאביך, אחד ממנהלי התזמורת אחרי מותו של יוהאן שטאמיץ, היה גם ידידו הקרוב של וולפגנג אמדיאוס מוצרט מאז שמוצרט ביקר במנהיים בשנת 1777. לתזמורת מנהיים הייתה השפעה עצומה על מוצרט, שהתוודע שם לראשונה אל הקלרינט. מוצרט התרשם מאוד מתזמורת מנהיים וכמה מן הסימפוניות והאופרות שלו נכתבו עבורה, במיוחד לאחר שהתזמורת והחצר כולה עברו למינכן ב-1779, עם עלייתו של האלקטור קרל תאודור לכס המלוכה בבוואריה. גם בכמה מן הסונאטות של מוצרט לפסנתר פטישים ניכרת השפעת האסכולה (ומוצרט, כמתברר ממכתביו, היה מודע לכך).

גם המוזיקולוג הבריטי צ'ארלס ברני התרשם מאוד מתזמורת מנהיים בביקורו בארמון הקיץ של הנסיך קארל תיאודור, כפי שתיאר במאמר "על המצב הנוכחי של המוזיקה בגרמניה ובארצות השפלה":

עלי לציין במיוחד את תזמורת הוד מלכותו, הידועה כל כך, בצדק, בכל רחבי אירופה [...] ברור שיש בה יותר נגני סולו וקומפוזיטורים טובים, מאשר בכל תזמורת אחרת באירופה: זהו צבא של מצביאים, המסוגל לתכנן קרב כשם שהוא מסוגל ללחום בו

ברני מציין לרעה רק פרט אחד, חוסר הניקיון בכלי הנשיפה, אך מסכים, שבעיה זו משותפת לכל התזמורות ששמע, אם כי מאנשים שקדנים ומוכשרים כנגני תזמורת מנהיים היה מצפה שיתגברו עליה.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אסכולת מנהיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ באזיל סמולמן, "אסכולת מנהיים", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ "אלפיים שנות מוזיקה", פ. ע. גרדנוויץ (עורך), עמ' 97