אסף לב

אסף לב (נולד ביפו ב-1972) הוא פסיכותרפיסט, משפטן, הוגה ומשורר ישראלי.

אסף לב

ביוגרפיהעריכה

אסף נולד לאם ממוצא איראני ולאב ממוצא סורי. כשהיה בגיל שלוש עברה המשפחה לירושלים לשכונת בית וגן ושם גדל עד בגרותו. את לימודי התיכון סיים אסף בבית הספר הדתי על שם ״הימלפארב״.

את שרותו הצבאי ביצע בעוצבת השריון, עמוד האש בתפקיד מטה.

לאחר השחרור סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ואת ההתמחות שלו עשה לסירוגין בבית משפט השלום ובבית משפט המחוזי בירושלים, בלשכת השופטת מרים מזרחי.

ב-1999 הוסמך כחבר בלשכת עורכי הדין. כחלק מהרצון לחקור את אופני הביטוי האנושי האישי המשיך את לימודיו בתחום התיאטרון. הוא השלים שנת לימודים בלימודי משחק בבית הספר ״בית צבי״ ברמת גן ולאחר מכן עוד שנתיים של לימודי בימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים בתל אביב.

יציאתו בשאלה והשבר באמון בממסד הדתי עיצבה את דרכו ופעילותו כאמן והמסע שערך למזרח הרחוק חשף אותו לתפיסה רוחנית חדשה והוא הושפע ובעיקר מהזן בודהיזם. כששב לארץ המשיך את לימודיו בתחום התרפיה באמנות בהתמחות במגמת פסיכודרמה. בנוסף החל בלימודי שיטתו של קרל גוסטב יונג בתוכנית התלת שנתית בבית הספר לפסיכותרפיה יונגיאנית, ובתוכנית הדו שנתית ללימודי קבוצות המשולב לחוג לפסיכולוגיה ולעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.

לב סיים סיים גם את התוכנית הארבע שנתית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בלימודי ׳פסיכולוגית העצמי׳ של היינץ קוהט.

אל גיבוש התפיסה הכוללת שלו את הפסיכותרפיה הקיומית הגיע אסף במהלך לימודיו במסלול לתארים מתקדמים בבר-אילן בתוכנית לפסיכואנליזה ופילוסופיה.

ב-2005 פתח את קליניקה פרטית ובמקביל עבד גם בשירות הציבורי בשרות הפסיכולוגי החינוכי של עיריית תל אביב.

החל משנת 2009 פרסם שלושה ספרי שירה, בהם הוא מתמודד עם השתקפויות של התרבות בה הוא חי וחוויות מורכבות כמו המתח של הזהות המזרחית, זהות דתית וסוגיות נוספות של יחסי כח, אמונה ומשמעות. כמו כן הוא מפרסם כתבות שבועיות בבלוג העצמאי ״מסע בעקבות הנפש בחיי היום יום״, בלוג שמשלב מחשבה קיומית ויישום תובנות מעולם הנפש בחיי היום יום.

כמשוררעריכה

ספרו הראשון עוסק ברב-תרבותיות, תיאטרון, בתל אביב ככרך, בסובייקט "אחר" שהודר ממה שמוגדר כתרבות, ירושלים, בעיית זהות, פסיכותרפיה, מצוקה קיומית, אימה "היידגריאנית", אהבה, סנטימנטליות, מוצא ומגדר, נצרות, יהדות, "ישראליות", ביקורת התרבות. בספר מושמעת ביקורת כלפי דור המייסדים של מדינת ישראל, שלא שמו לב לכך שבשם האג'נדה הציונית בה מחקו את זהותם, מבחירה, למען מודל ציוני-צברי, וגם מחקו גם, בלי מתן ברירה, את הזהות המזרחית.[1] הספר "אדמ-ה", בהמשך לקודמו, הוא צעד ניסיוני נוסף בהתמרה של הביוגרפיה של המחבר הבאה לידי ביטוי בהתנסויות וברגעי חיים התחומים בזמן, במקום, בגוף ובהיסטוריה לפסיכוגרפיה השואפת לחרוג מממדים אלה אל המרחב של "הפסיכה", הנפשי הלא מגודר, הקורא אל האינסופי ואילו הספר "זוֹהִי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַ-13" שיצא ב-2016 הוא הצעה לביקורת של המחבר על עצמו.

לדברי המשורר והמבקר מתי שמואלוף, "בשיר "אחד" מראה לנו אסף לב את שני הצדדים המובילים של החברה בישראל. מצד אחד היא מבקשת לשכוח את עברה היהודי-ערבי ומצד שני היא מבקשת לכונן את עצמה על מקום ללא מקום, רוח ללא רוח. הוא מדווח לנו שזה הוא שרוצה לשכוח ולהיבנות מתוך התרבות המזרחית הרחוקה. אך הטקסט מתנגד לשכחה ולתרבות של אותו "אחד" כשהוא מזכיר מה מתבקש ממנו לשכוח. בכך השיר מראה לנו את תהליכי ההכלאה, שנעשים לצד תהליכי הטיהור. וזה הכוח של השיר שמצביע על תהליך דיאליקטי."[2]

ספריועריכה

  • ויקרא במדבר דברים, כתב הוצאה לאור, 2009
  • אדמ-ה, כתב הוצאה לאור, 2011
  • זוהי מלחמת העולם ה-13, כתב הוצאה לאור, 2016

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלי אשד, התרבות של אסף לב, היקום של אלי אשד, ‏21 ביוני 2009
  2. ^ מתי שמואלוף, אֶחָד / אסף לב, מתי שמואלוף, ‏10 ביולי 2009