אצבע עוג מלך הבשן
אצבע עוג מלך הבשן הוא כינויו הנפוץ של עמוד אבן הנמצא בכיכר מוסקבה, מגרש הרוסים בירושלים, בסמוך לכניסה לבית המעצר. חציבתו של העמוד רחב הממדים לא הושלמה ועל כן נותר במצב מאוזן, כחלק מסלע האם. שמו ניתן לו על שם עוג מלך הבשן המתואר במסורת היהודית כמלך גדול ממדים. אורך העמוד הוא כ-12 מטרים, קוטרו הממוצע מגיע ל-1.75 מטרים ומשקלו המשוער הוא כששים טונות.
עמוד האבן היה מכוסה במשך הדורות באדמה ובאשפה, ובשנת 1871[1][2] בעת חפירת היסודות לבניין סמוך חשפו קבלנים רוסים את העמוד. כתב על כך שארל קלרמון-גנו, שבחן את העמוד מייד לאחר חשיפתו:[1]
במהלך חפירות שנערכו בשנת 1871 בתוך המתחם הרוסי מחוץ לעיר, התגלה עמוד מונוליטי ענק, שוכב לפני וכמעט במקביל לכנסייה. שלוש תעלות, שנחפרו בהזדמנות הראשונה משני צידי בעמוד ובאמצעו, איפשרו להעריך את הממדים העצומים של העמוד הבלתי-גמור הזה, שעדיין שוכב על קרקעית המחצבה שממנה נגדע.
קלרמון-גנו שיער, בהסתמך על ממדי העמוד, שהוא נחצב כדי לשמש פילסטר בבית המקדש השני בתקופת הורדוס, ושהוא נותר במחצבה כיוון שהוא ניזוק במהלך חציבתו. הוא ביסס את הערכתו על תיאור בית המקדש על ידי יוסף בן מתתיהו.[3] יורם צפריר מציע כי העמוד נחצב לצורך בניית כנסיית הניאה. העמוד נסדק בזמן העבודה, וכנראה זו הסיבה שהוא הושאר במקומו הנוכחי. לכך יש לצרף את הידוע על קיומה של מחצבה קדומה במקום מתקופת בית שני.[4]
בירושלים התגלו שני עמודי אבן דומים נוספים, בשכונת מחנה יהודה. כיום הם מוסתרים על ידי הבנייה העירונית.
גלריהעריכה
-
צילום משנת 1881
-
שלט הסבר
קישורים חיצונייםעריכה
- אז והיום - אצבע עוג מלך הבשן ב"היסטוריה על המפה" (אורכב 22.08.2017 בארכיון Wayback Machine)
- מגרש הרוסים בתוכנית המתאר של ירושלים, אתר רשות העתיקות
- יורם צפריר, פרוקופיוס על כנסיית הנֶאָה, הקרדו ו'אצבעו של עוג' בירושלים, קתדרה 115, ניסן תשס"ה 2005
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 Charles Clermont-Ganneau, "Archæological researches in Palestine during the years 1873-1874", 1899 edition, pp. 254
- ^ ירושלים, תוכנית מתאר מקומית למגרש הרוסים, נספח ארכאולוגי
- ^ Charles Clermont-Ganneau, "Archæological researches in Palestine during the years 1873-1874", 1899 edition, pp. 255
- ^ יורם צפריר, פרוקופיוס על כנסיית הנֶאָה, הקרדו ו'אצבעו של עוג' בירושלים, קתדרה 115, ניסן תשס"ה 2005
