אקדמיית צרפת ברומא
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
אקדמיית צרפת ברומא (באיטלקית: Accademia di Francia a Roma, בצרפתית: L'Académie de France á Rome) הוא מוסד תרבות צרפתי הפועל ברומא, באיטליה, בווילה מדיצ'י על גבעת פינצ'ו (אנ'). האקדמיה מארחת אמנים וחוקרים במטרה לקדם את פעילותם היצירתית והמחקרית. בין השאר, היא אירחה את חתני פרס רומא שהוענק לאומנים בצרפת.
 | |
 | |
| צילום מכיוון כנסיית טריניטה דיי מונטי (אנ') | |
| מוסד חינוכי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1666–הווה (כ־358 שנים)  |
| מייסדים |
שארל לה ברן, ז'אן-בטיסט קולבר |
| מיקום | |
| מדינה |
 איטליה |
| קואורדינטות | 41°54′30″N 12°28′57″E / 41.908333333333°N 12.4825°E |
|
www | |
|
(למפת רומא רגילה)   אקדמיית צרפת ברומא | |
  | |
אקדמיית צרפת מארגנת בבירת איטליה תוכנית תרבותית מגוונת - תערוכות, הקרנות סרטים, מפגשי ספרות וכנסים, לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם מקבלי מלגות או מקבלי מלגות לשעבר. האקדמיה מחויבת גם לשמר ולהכיר לקהל הרחב את בניין וילה מדיצ'י וגניו, הפתוחים לציבור בכל ימי השבוע, פרט ימי ב', לרבות סיורים מודרכים.
היסטוריה עריכה
"אקדמיית צרפת ברומא" הוקמה בשנת 1666 על ידי קולבר, כדי לאפשר לזוכים בפרס רומא ולאמנים שבחסות האצולה הצרפתית הבכירה להתארח ולהשתלם ברומא ובאיטליה. השהות ברומא נמשכה כ-3 עד 5 שנים, לפי המקצוע. התוכנית להקמת המוסד התגבשה עוד בשנת 1664 כשכיהן קולבר כשר הבינוי, האומנות והמסחר. לפי דרישת המלך לואי הארבעה עשר, שצוינה אחר כך בסעיף 11 של תקנון האקדמיה, האומנים שנשלחו להתארח בה היו אמורים להתגייס למלאכת העתקת יצירות האמנות האיטלקיות וציור המונומנטים והארמונות של רומא וסביבתה. מושבה הראשון היה על גבעת ג'אניקולו, אחר כך בארמון מנצ'יני שבוויה דל קורסו עד שנת 1799 שבה נכבש הבניין על ידי חיילים ורהיטיו פוזרו. בשנת 1803 האקדמיה הועברה על ידי נפוליאון בונפרטה לווילה מדיצ'י, מה שאפשר לאמנים צעירים מצרפת להמשיך להיוודע מקרוב לנכסי צאן הברזל של האמנות הקלאסית היוונית-רומית ושל אמנות הרנסאנס ולשאוב מכך השראה במסות השנתיות הידועות כ-"L'envoi de Rome" שחויבו לחבר ולשלוח להערכה לפריז.
בימי מלחמת העולם הראשונה חלה הפסקה בפעילותה. אחרי הפלישה לצרפת ב-1941 מוסוליני הפקיע את בניינה. המוסד הועבר לניס, אחר כך לפונטנבלו. אחרי המלחמה חזרה למושבה הקבוע בווילה מדיצ'י. בשנת 1968 ביטל שר התרבות של צרפת, אנדרה מאלרו, את פרסי רומא, אחרי ניסיון ראשון כושל לעשות זאת בשנת 1962. בשנת 1967 נבחר החתן האחרון לפרס רומא לאדריכלות, אך אירועי מאי 1968 בצרפת מנעו את הענקתו.
החסות על המוסד עברה מידי האקדמיה הצרפתית לאמנויות היפות ומהמכון של צרפת לידי משרד התרבות הצרפתי והמדינה הצרפתית. כתגובה לכך, החל משנת 1975, הקימה האקדמיה הצרפתית לאמנויות תחרות שנתית לאדריכלות שבה מוענק מטעמה "הפרס הלאומי הגדול לאדריכלות (אנ')". מאז האורחים בווילה מדיצ'י אינם נבחרים רק מקרב האוחזים במקצועות המסורתיים כמו ציור, פיסול, אדריכלות, חריטה על מדליות או על אבני חן, אלא גם מתחום הספרות, התפאורנות, הצילום, הקולנוע, תולדות האמנות, ושיפוץ דברי האומנות.
עם הזוכים במלגות של אקדמיית צרפת ברומא נמנו ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר, ז'אן-בטיסט קארפו, שארל גרנייה, קלוד דביסי, ז'ורז' ביזה, פרנסואה בון, ובשנים האחרונות - איי אם פיי, פסקל דוספן, לוראן גראסו, ואלרי מרז'ן, מרי נדיאה, קסבייה בובואה ורבים אחרים.
פעילותה העכשווית עריכה
כיום אקדמיית צרפת ברומא נמצאת בחסות משרד התרבות והתקשורת הצרפתי, וההשתלמויות בה פתוחות בפני אומנים וחוקרים דוברי צרפתית מכל העולם, בגילים שבין 20–45. מקבלי מלגות ההשתלמות נבחרים על ידי חבר שופטים עצמאי. ההשתלמויות נמשכות בין 12 ל-18 חדשים. בעקבות רפורמה משנת 2013 נקבעו גם אפשרויות אירוח אחרות בעלות מטרות ומשכי זמן אחרים. אקדמיית צרפת ברומא פתוחה לקהל באמצעות סיורים מודרכים בווילה מדיצ'י ותוכניות תרבות עשירות.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אקדמיית צרפת ברומא (באיטלקית, באנגלית ובצרפתית)
