אקיטן (רומנסה)

אֵקִיטָן (בצרפתית: Equitan) היא עלילה ברטונית, סוג של שיר-עלילתי, שכתבה מארי דה פרנס בשלהי המאה ה-12. השיר הוא אחד מתריסר השירים הידועים כעלילות של מארי דה פרנס. כשאר העלילות שלה, אקיטן כתוב צרפתית עתיקה, בחריזה של זוגות משפטים בני 8 הברות. בפואמה זו, המונה 320 שורות, המחברת מתרה באלו הזוממים לפגוע באדם אחר, שהם עלולים להיקלע למצב-ביש.

עלילה עריכה

אקיטן, מלך נאנט, מתאהב באשתו הנאווה של סוכן-ביתו. המלך מתייסר בשל רגשותיו אליה מחד, ונאמנותו לסוכן-ביתו מאידך. כאשר אקיטן מתוודה בפניה על רגשותיו, היא מפקפקת בכוונותיו בשל פערי המעמדות ביניהם. הוא משכנעה שרגשותיו כנים, ובכך נפתחת פרשת-אהבים ביניהם.

יום אחד, אשת סוכן-הבית שואלת את המלך בדמעות אם יום יבוא והוא ישליכנה מעליו לטובת אחרת, רמת-יחס. המלך אומר לה שהיא אהבתו היחידה, ושאלמלא בעלה היה כבר נושאה לאישה לפני זמן רב. האישה, בשומעה זאת, מציעה להרוג את סוכן-הבית באמבט מים רותחים. התוכנית היא שהמלך ובעלה ירחצו באמבט, ואז יוכל המלך לטעון מאוחר יותר שסוכן-הבית נפטר ללא סיבה נראית לעין בעת הרחצה. איש, כמובן, לא יטיל ספק בעדות המלך.

מאוחר יותר, המלך וסוכן-ביתו יוצאים למסע-ציד. הם שוהים בבקתת-ציד ובה שני אמבטים זה לצד זה בחדר השינה. כשסוכן-הבית יוצא לרגע להביא דבר-מה, המלך והאישה מכינים את מלכודתם, ואז מתנים אהבים. סוכן-הבית חוזר אל הבקתה ונתקל בדלתו הנעולה של חדר-השינה. הוא מטיח את אגרופיו בדלת בעוצמה רבה, עד שלבסוף היא נכנעת, ונדהם מהמחזה הנגלה לנגד עיניו - שני האוהבים, מעורטלים. המלך, בוש בעירומו, בניסיון להסתיר את מבושיו קופץ למקום המחסה הראשון שהוא רואה - אמבט המים הרותחים. סוכן הבית, נזעם מבגידת אשתו, משליך גם אותה אל האמבט, והזוג הנואף נשלק למוות.

פתיח השיר בגרסה האנגלית של מייסון עריכה

In ancient days many a noble lord lived in Brittany beyond the Seas. By reason of their courtesy and nobleness they would gladly keep in remembrance the deeds that were done in the land. That these marvellous things should not be forgotten they fashioned them into Lays. Amongst these Lays I have heard tell of one which is not made to die as though it had never been.

Equitan, lord of Nantes, was a loyal and courteous gentleman, of great worth, beloved by all in his own country. He was set on pleasure, and was Love's lover, as became a gentle knight. Like many others who dote on woman, he observed neither sense nor measure in love. But it is in the very nature of Love that proportion cannot enter into the matter.

Eugene Maison (Trans.), The Lay of Equitan, Project Gutenberg

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה