פתיחת התפריט הראשי

ארגון קהילתי הוא תהליך שבו אנשים החיים בקרבה זה לזה[1]. מתכנסים לארגון הפועל למען אינטרס העצמי המשותף שלהם.

שלא כמו אלה המקדמים בניין קהילתי מוסכם, מארגנים קהילתיים מניחים בדרך כלל ששינוי חברתי כרוך בהכרח במאבק והתמודדות חברתית כדי ליצור כוח קולקטיבי לחסרי הכוח. המטרה המרכזית של ארגון קהילתי היא לבסס כוח עמיד לארגון המייצג את הקהילה ומאפשר לה להשפיע על מקבלי ההחלטות המרכזיים במגוון נושאים לאורך זמן. לדוגמה, במצב אידיאלי תינתן לחברי הקהילה האפשרות לשבת לשולחן מקבלי ההחלטות בטרם הכרעה בדברם[2]. מארגנים קהילתיים פועלים ביחד עם מנהיגים מקומיים ומפתחים מנהיגים חדשים, מקדמים קואליציות ומסייעים בפיתוח קמפיינים.

תוכן עניינים

מאפייניםעריכה

קהילות מאורגנות מנסות להשפיע על הממשלה, על תאגידים ועל מוסדות. הן מבקשות להגביר את הייצוג הישיר בגופי קבלת ההחלטות ולטפח רפורמה חברתית. לעיתים קרובות, ארגונים קהילתיים מחפשים להתערב נושאים שנויים במחלוקת. במקרים בהם משא ומתן נכשל, הם ישאפו לחשוף זאת במהרה לבעלי עניין מחוץ לארגון וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות בדרכים שונות כגון חרם, משמרות שובתים ופעילות פוליטית. פעילויות ממין זה מאפשרות לארגונים לחנך את החברים בהם, לבנות מחויבות ולבסס מוניטין לניצחון[3]. ארגון קהילתי איננו מתמקד רק בפתרון בעיות ספציפיות. למעשה, סוגיות ספציפיות הן לעיתים קרובות רק אבן דרך עבור סוגיות מהותיות.

מארגנים קהילתיים מבקשים בדרך כלל לבנות קבוצות פעולה דמוקרטיות, פתוחות ונגישות לחברי הקהילה, העוסקת בנושאים הבוערים של קבוצת אינטרסים ספציפית, ולא בקהילה כולה. ארגון קהילתי שואף להעצים באופן נרחב את חברי הקהילה, כאשר המטרה הסופית היא חלוקה מחדש של כוח בין חברי הקהילה.

מודלים ודגמים רבים של ארגון קהילתי מבוססים על עבודתו של שאול אלינסקי, שנדון בהמשך, אשר פעם בין שנות השלושים לשנות השבעים[4]

תנועה שורשית (Grassroots)עריכה

תנועה שורשית היא התארגנות קהילתית מאפס, פיתוח מנהיגות חדשה במקום בו לא היה קיים ארגון. זהו תהליך מבוסס ערכים של טוב משותף בו אנשים מתאגדים כדי לפעול לטובת הקהילות שלהם.

תנועות שורשיות משתמשות במתודת "דפיקות בדלת" כדי לגייס חברים בזה אחר זה לקהילה. מתודה זו מאפשרת להגיע אל מעבר לארגונים מבוססים ומוסדרים ובכך להפגיש מגוון רחב של אנשים מודרים. מתודה זו דורשת זמן רב ומאמץ ועל כן אנשי צוות רבים בהם מארגנים קהילתיים.

ארגונים קהילתיים מבוססי אמונהעריכה

ארגונים מסוג זה נוקטים בגישה לפיתוח כוח ויצירת קשרים בקרב איגודים, וועדי שכונות ובעיקר בקרב קהילות ציבוריות[5]. ארגונים אלו חורטים על דגלם ערכים הנגזרים מהשקפות אמונה משותפות ולא מושתתים סביב דוגמות נוקשות. ברחבי העולם פועלים כיום מעל ל-180 ארגונים קהילתיים מבוססי אמונה, אשר נפוצים בארצות הברית, דרום אפריקה, אנגליה, גרמניה ומדינות נוספות[6]. תחת הנהגת בוש, בשנת 2001, נפתחה בארצות הברית מחלקה ממשלתית לקידום ארגונים קהילתיים מבוססי אמונה וקבוצות קהילתיות נוספות[7].

חברי הארגונים הקהילתיים מבוססי האמונה משתייכים ברובם למעמד הביניים, בעלי אמונה דתית, כגון פרוטסנטיים וקתולים בארצות הברית. ארגונים אלו התרחבו בשנים האחרונות אל מחוץ לאזורי עוני, אל עבר ציבור אשר שואף להגדיל את השפעתו ולהתנגד לאי-שוויון[8].

גישתם כ"ארגון של ארגונים" מאפשרת לאגד מספר משתתפים רב לצד מעט ראשי ארגונים, אשר על פי רוב נחשבים מקצועיים יותר מאשר אלו הנוקטים במתודת "דפיקות בדלת" של ארגוני התנועות השורשיות.

ארגונים מבוססי אמונה מתמקדים בפיתוח ארוך טווח של תרבות ושפה ארגונית משותפת, ובקידום קשרים חברתיים בין חברי הארגון.

בארצות הברית, ארגונים מסוג זה לא יכולים לקחת חלק בתעמולת בחירות עקב מעמדם המדיני[9].

ארגונים קהילתיים בעלי בסיס רחבעריכה

ארגונים קהילתיים בעלי בסיס רחב מגייסים בכוונה תחילה חברים הן ממוסדות דתיים והן ממוסדות דתיים[10]. חברי קהילות בתי כנסת, מקדשים ומסגדים נאספים יחד בבתי ספר ציבוריים, מלכ"רים ואגודות עבודה ואגודות מקצועיות[11]. הארגונים של הקרן לאזורים תעשייתיים הם ארגונים בעלי בסיס רחב ומבוססים על דמי חבר. חברות מבוססת דמי חבר מאפשרת לארגונים אלה לשמור על עצמאותם בכך שאינם מפלגתיים ולא תלויים במימון ממשלתי. ארגונים בעלי בסיס רחב שואפים ללמד מנהיגים קהילתיים כיצד לבנות יחסי אמון וכבוד החוצים נושאים כמו גזע, אמונה, מעמדות כלכליים-חברתיים ופערים גאוגרפיים על ידי מפגשים אישיים פנים אל פנים[12] מטרות נוספות של ארגונים מסוג זה כוללות פיתוח חוזקות ויכולות מנהיגות בקרב החברים וכן מתן כלים להתערבות בתהליכים מדיניים עבור הכלל[13]. הארגונים של הקרן לאזורים תעשייתיים  רואים עצמם כ"אוניברסיטה לחיים ציבוריים" בכך שמלמדים אזרחים את התהליך הדמוקרטי על בוריו[14].

כוח לעומת מחאהעריכה

בעוד שארגונים קהילתיים מעורבים פעמים רבות בפעילויות מחאה כדי למצוא מענה לדרישותיהם, מחאה היא רק נתח אחד מפעילויות הארגון הקהילתי. לעיתים, מצליח ארגון קהילתי לחבור להתארגנות גדולה נוספת, בעלת כוח בחברה, ולקיים עימה דיאלוג המבוסס על הצלחותיו במחאות העבר. בדומה לאופן שבו איגודים זוכים להכרה כנציגי עובדים, ארגונים קהילתיים זוכים להכרה שנציגי מפתח של קהילות מסוימות. כך, יכולים מנהיגים קהילתיים להביא אל שולחן מקבלי ההחלטות דמויות מפתח מהממשלה או מאיגודים גדולים רק מעצם מעמדם והמוניטין שלהם.  כפי שצוטט אלינסקי, "הכלל הראשון של טקטיקות הכוח" הוא ש"העוצמה היא לא רק מה שיש לך, אלא מה שהאויב חושב שיש לך"[15]. פיתוח של "כוח" עמיד והשפעה היא מטרה מרכזית של ארגון קהילתי.

אוריינטציה פוליטיתעריכה

ארגונים קהילתיים הם לא המוקד הבלעדי להתפתחויות פוליטיות שכן ישנם עשרות ארגונים פונדמנטליסטיים ביניהם. למרות זאת, המונח "ארגון קהילתי" מתייחס לרוב לארגונים בעלי פעילות פרוגרסיבית עם אופי ואג'נדה פוליטית.

גיוס כספיםעריכה

לעיתים קרובות קבוצות קהילתיות מתקשות למצוא משאבים. הן לרוב לא מקבלות מימון ממשלתי מכיוון שהפעילות שלהן לרוב שואפת להתעמת עם מדיניות ממשלתית, קרנות מימון לרוב לא תומכות בהם מכיוון שהם לא מכירות ארגונים מסוג זה ואת מטרותיהם. משתתפי הקבוצה לרוב מגיעים מאוכלוסיות ממעמד בינוני- נמוך ולכן לא יכולים לתמוך בפעילות בעצמם בשיטת דמי חבר. בעבר, בניסיונות למצוא מימון קיבלו הקהילות תמיכה נקודתית לנושאים מסוימים. פעמים רבות הדבר גרם להם לזנוח פעילויות שעמדו בקונפליקט עם מעניקי המימון- ובכך התערב בתחומי העיסוק של הקהילה[16]

למרות זאת, מחקרים מוכיחים כי מימון לארגון קהילתי יכול לייצא תשואות רבות על ההשקעה דרך חקיקה והסכמים עם תרגידים ולא כולל רווחים לא פיסקליים[17].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארגון קהילתי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Shragge, Eric. Activism and social change : lessons for community organizing. North York, Ontario, Canada, 2nd ed. 1948
  2. ^ Bobo, Kimberley A., Organizing for social change : Midwest Academy manual for activists, Santa Ana, Calif.:Seven Locks Press, 3rd ed, 2001
  3. ^ Chambers, Edward T., Roots for radicals : organizing for power, action, and justice, New York:Continuum, 2003
  4. ^ Warren, Mark R., 1955-, Dry bones rattling : community building to revitalize American democracy, Princeton, N.J.:Princeton University Press, 2001
  5. ^ Aerial Aftermaths<subtitle>Wartime from Above</subtitle>, Duke University Press, עמ' 255–276
  6. ^ Brad Fulton, Richard L. Wood, Yours the Power, Brill, עמ' 17–39
  7. ^ Paige Joins White House Office of Faith-Based and Community Initiatives at Training Conference in Minneapolis, PsycEXTRA Dataset, ‏2003
  8. ^ McRoberts, Omar M. (Omar Maurice), Streets of glory : church and community in a black urban neighborhood, Chicago, Ill.:University of Chicago Press, 2005
  9. ^ Heidi Swarts, Collective Action for Social Change, New York:Palgrave Macmillan US, 2011, עמ' 137–154
  10. ^ Liam Magee, Interwoven Cities, London:Palgrave Macmillan UK, 2016, עמ' 128–132
  11. ^ M.J. Stickler, Engineering planning of the BBC's electronic news gathering system, Electronics and Power 25, 1979, עמ' 421 doi: 10.1049/ep.1979.0250
  12. ^ Andrew J. Cherlin, William Julius Wilson, The Bridge over the Racial Divide: Rising Inequality and Coalition Politics, Contemporary Sociology 30, 2001-03, עמ' 118 doi: 10.2307/2655370
  13. ^ Jean L. Forster, Book Review : Community is Possible: Repairing America's Roots, Harry C. Boyte. New York, Har per and Row Publishers, 1984. 243 pages, Health Education Quarterly 14, 1987-03, עמ' 111–112 doi: 10.1177/109019818701400111
  14. ^ Who's Who, Page, William Frank, Who's Who, Oxford University Press, 2007-12-01 doi: 10.1093/ww/9780199540884.013.u158207
  15. ^ Alinsky, Saul David, 1909-1972., Reveille for radicals, New York:Vintage Books, Vintage books ed, 1989, ©1969
  16. ^ The revolution will not be funded : beyond the non-profit industrial complex, Cambridge, Mass.:South End Press, 2007
  17. ^ Original PDF