לאחר הצלחת הלהקה ועליית הפופולריות שלה בסצנת הרוק הישראלי של שנות התשעים, חברת הד ארצי, שנחשבת לאחת מחברות התקליטים הבולטות בישראל, החתימה את חברי הלהקה ובראשם אבי בללי להפקת תקליט שלישי אחרי האלבומים "נקמת הטרקטור" ו"זכות הצעקה". חברי הלהקה אספו חומרים במשך שנת 1995, עד שלבסוף היו להם השירים הדרושים כדי להקליט את האלבום. בניגוד לאלבומם הראשון, "נקמת הטרקטור", שבו כל השירים מנוגנים בסגנון דומה, ואף נשמעים כאילו הם "ממשיכים זה את זה", באלבום זה ניסו חברי הלהקה ליצור שירים בכמה סגנונות שונים ואף לשלב בין סגנונות, כמו בשיר "דברי אליי" (רצועה 2 באלבום) שבו משולבת מוזיקה מזרחית עם מוזיקת רוק. השיר "יותר מדי זמן" (רצועה 8 באלבום) לעומתו הוא שיר רוק כבד יותר ממה שהיה נהוג באלבומים הקודמים של הלהקה. עוד דבר שתרם לשינוי בסגנון המוזיקלי של הלהקה היה הצטרפותם של חברי הלהקה אביב ברק כמתופף וגליה חי כנגנית וויולה, שכן סגנון הנגינה של ברק יותר כבד ו"קשה" משל קודמו דני מקוב, ואילו סגנון הנגינה של חי מגיע מעולם המוזיקה המזרחית, שילוב שיצר סגנונות מוזיקה חדשניים ונסיוניים ויש שיאמרו אפילו קיצוניים, כמו השיר "המטפחת" (רצועה 12 באלבום) שאורך 25 שניות בלבד ומכיל צלילי גיטרה ברקע וצחוק חרישי של אבי בללי.
נגנים בהרכב
עריכה
- אבי בללי – בס, שירה
- גרין – קלידים
- דני מקוב – תופים
- אופיר לייבוביץ' – גיטרה
- אביב ברק – תופים
- איל שחר – קלידים
- גליה חי – ויולה
רשימת רצועות
עריכה
מספר השיר
|
שם השיר
|
1.
|
פרח קרח
|
2.
|
דברי אלי
|
3.
|
מבוך
|
4.
|
אופניים וספר
|
5.
|
אקווה מינרלה נון גאזו
|
6.
|
בפאלו
|
7.
|
ארונות מטבח
|
8.
|
יותר מדי זמן
|
9.
|
אם כבר...
|
10.
|
ילד פרא
|
11.
|
העתיד
|
12.
|
המטפחת
|
13.
|
Memories
|
קישורים חיצוניים
עריכה