הד ארצי

חברת הפצה והוצאה לאור

הד ארצי הייתה חברת תקליטים, אשר עסקה בהפקת מוזיקה, בייבוא אלבומים מחו"ל ובהפצת מוזיקה ישראלית ולועזית. בדצמבר 2008, עקב קשיים כלכליים, נרכשה הד ארצי על ידי מתחרתה, NMC יונייטד אנטרטיינמנט.

הד ארצי בע"מ
סמליל החברה
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תקופת הפעילות 19472008 (כ־61 שנים)
תאריך מיזוג דצמבר 2008
משרד ראשי "סינמה סיטי", צומת גלילות, רמת השרון
ענפי תעשייה תקליטים, משחקי מחשב, ספרים, קמעונאות, קלטות וידאו, DVD
 
www.hed-arzi.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלבד מעורבותה בתחום המוזיקה, עסקה החברה בייבוא ובהפצה של מוצרי מולטימדיה שונים, כגון משחקי מחשב וקלטות וידאו וסרטי DVD. רשת טאוור רקורדס בישראל הייתה בבעלות הד ארצי.

היסטוריה עריכה

החברה הוקמה בתל אביב בספטמבר 1947 כשותפות של צבי לוין עם יוסף גרוסמן, אלכסנדר בורוביץ ואפרים רוטנברג - ובניהולו של אפרים (פליקס) ז׳צ׳ינסקי, שכיהן לפני מלחמת העולם השנייה כמנהל חברת התקליטים הפולנית "סירנה" (אנ')[1].

צבי לוין החזיק בברלין חנות לספרים עבריים והקים ב-1932 את חברת התקליטים "זמר" (Semer). החברה הקליטה מוזיקה עברית, אידית, חזנות ואריות אופראיות והצליחה במכירות. לוין נשלח ב-1939 למחנה הריכוז זקסנהאוזן וב-1940 גורש לווינה. לוין עלה ארצה ב-1944, ובאוגוסט 1945 הוא התחיל במגעים להשגת כסף להקמת חברת התקליטים "קול ציון" בנתניה. קול ציון הוקמה באוקטובר 1946 ונוהלה על ידי לוין וברוך רוזנברג עד סגירתה בתחילת 1948 עקב מלחמת העצמאות.

בין זמריה הראשונים של הד ארצי נמנו שושנה דמארי, יפה ירקוני, שמשון ברנוי, ישראל יצחקי ופרדי דורה. משרדי החברה ישבו תחילה בפסאז' התור בתל אביב[2].

המפעל לייצור תקליטים של החברה היה בגבעת הרצל ויצר תקליטי 78 ובמרץ 1955 הוקם ברמת גן מפעל ליצור אריכי נגן (תקליטים במהירות 33 סל"ד).

במאי 1955 הוציאה הד ארצי את אריך הנגן הראשון בישראל - תקליט של שושנה דמארי בשם "פניני המזרח"[3][4][5].

בשנת 1950 הפכה "הד ארצי" לחברה בע"מ. בהמשך חתמה הד ארצי הסכמים עם חברות תקליטים זרות לייצוג בלעדי בישראל ולהדפסת תקליטים לשוק הישראלי.

בשנת 1958 הקליטה את התקליט הסטראופוני הראשון שלה ובשנת 1967 מכרה 100,000 תקליטים של השיר "ירושלים של זהב".

בשנת 1971 הפכה משפחת לוין לבעלים היחידים של החברה.

 
סמליל "הד ארצי הוצאה לאור"
 
סמליל רשת חנויות המוזיקה "טופ 10"
 
סמליל "הד ארצי מולטימדיה"
 
סמליל "הד ארצי וידאו"

בשנת 1980 נמכרו 50% ממניותיה לחברת "הוצאת מודיעין", המוציאה לאור של העיתון "מעריב", ועד שנת 2003 הוחזקה "הד ארצי" על ידי חברת הכשרת היישוב בבעלות יעקב ועופר נמרודי ונחשבה לחלק מ"מעריב החזקות". בשנות ה-80 עברה ל"הד ארצי" הפעילות של ספרית מעריב.

עד 1985 שימש כמנכ"ל החברה אצ'י שטרו. בהמשך שימשו מיקי תוניס ושמואל סחר, לצד איש העסקים וקלידן להקת "תיסלם" יאיר ניצני, כמנכ"לים משותפים. סחר שימש בתפקיד עד שלהי 1999[6] ותוניס, עד סוף שנת 2001. עד תחילת כהונתם בראשות החברה, היו שלמה ארצי ועפרה חזה האמנים הישראלים הבולטים ברפרטואר. מאמצע שנות ה-80 הגדילה החברה את הרפרטואר העברי שלה בהחתמת אמנים כגון דויד ברוזה, גידי גוב, יובל בנאי, דני סנדרסון וטיפקס.

בין השנים 1989–1998 הפיצה הד ארצי פסקולים עבריים של סרטי דיסני, בעיבודה של שפרירה זכאי, במקביל למועד הקרנתם של הסרטים בבתי הקולנוע. בין התקליטורים נכללו: בת הים הקטנה, אלאדין, מלך האריות, פוקהונטס, צעצוע של סיפור, הגיבן מנוטרדאם, הרקולס, מולאן וטרזן. גם פסקולים של סרטים ישנים יותר הופקו וביניהם "חתולים בצמרת" ו"היפהפייה הנרדמת".

עד סוף 1993 משרדי החברה ישבו במתחם הבורסה ברמת גן (ברחוב החילזון 3), ולאחר מכן (משנת 1994 עד 2008) החברה ישבה באור יהודה.

בשנת 1995 החליטה הנהלת החברה להיכנס לתחום הקמעונאות. לשם כך הוקמה רשת חנויות "טופ 10", שפתחה מספר סניפים בקניונים ובסניפי השקם.

בדצמבר 1996 הוקמה צומת ספרים, רשת חנויות אשר פעלו במחסנים גדולים בשולי הערים, ונמכרו בהם ספרים במחיר מוזל, על מנת להפחית את הכמויות הגדולות של מלאי הספרים שהצטברו במחסני ההוצאות לאור[7]. הרשת הוקמה כשותפות של הד ארצי, זמורה-ביתן וכנרת. הד ארצי מכרה את מניותיה ברשת ב-2002[8].

באמצע שנות ה-90 הייתה הד ארצי חברה רב-תחומית הבולטת בתעשיית מוצרי הפנאי בישראל - היא עסקה בהוצאה לאור של ספרים (תחת "הד ארצי הוצאה לאור") ושל מגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל", הפעילה את רשת חנויות הספרים "צומת ספרים" ואת רשת חנויות המוזיקה טופ 10, פעלה בשיווק מולטימדיה ומשחקי מחשב (תחת "הד ארצי מולטימדיה") וקלטות ווידאו (תחת "הד ארצי וידאו")[9].

בסוף שנת 1998 רכשה הד ארצי את רשת טאוור רקורדס וב-1999 איגדה אותה עם חנויות "טופ 10" לכדי רשת אחת, שהפכה לרשת חנויות המוזיקה של החברה. לרשת היו למעלה מ-40 סניפים בשיא פעילותה[10]. משנה זו סבלה "הד ארצי" מהפסדים קשים, שהיוו רקע לסכסוך בין בעלי המניות בחברה, משפחת נמרודי וולדימיר גוסינסקי[11].

בנובמבר 2001 החליטו בעלי מעריב להחליף את המנכ"ל מיקי תוניס ואת יו"ר הדירקטוריון רון ויסברג[12].

באפריל 2002 הוחזר תוניס לניהול החברה מחוסר מחליף מתאים ובאוקטובר אותה שנה נכנס אלי נחום לתפקיד. נחום הודיע במפתיע על פרישתו לאחר שישה שבועות ופינה את התפקיד לרוני קליינפלד.

ב-2003 נמכרה החברה עבור 5 מיליון ש"ח לקבוצה בראשות איש העסקים חנן רויכמן[13].

במרץ 2003 הודיעה חברת האחים וורנר שלא תמשיך את החוזה שלה עם הד ארצי[14].

במאי 2007 החליטה חברת BMG להפסיק את הפצת את תקליטיה בישראל דרך הד ארצי ובחרה ב-NMC כנציגה הבלעדי.

עקב כך עברה החברה להתמקד בשיווק מוזיקה ישראלית בלבד[15].

"הד-ארצי" הייתה החברה הראשונה שהפיצה בישראל מוזיקה על גבי דיסק און קי[16].

בשנים 2002–2007 שימש רוני קליינפלד בראש החברה, ומאז אוגוסט 2007, שימש גיל אדמוני כמנכ"ל.

ב-29 בדצמבר 2008 נמכרה החברה למתחרתה NMC תמורת ארבעה מיליון ש"ח[17].

מחלקת וידאו (VHS + DVD) עריכה

בסוף שנת 1996 "הד ארצי" פתחה מחלקת וידאו עצמאית, שבה מלבד תקליטים ותקליטורים, הופצו גם קלטות וידאו ומאוחר יותר גם DVD (החל משנת 2000).

החברה הפיצה קלטות וידאו (VHS) עד סוף שנת 2005.

החברה הפיצה קלטות וידאו לפי ז'אנרים:

  • ילדים
  • ידע
  • קומדיה
  • דרמה.

בנושא ידע החברה הוציאה לאור קלטות וידאו של תוכניות מערוץ 8 בכבלים של HOT וגם תוכניות ידע מבית ה-BBC וביניהן:

  • "הולכים עם דינוזאורים"
  • "מעגל החיים"
  • "גוף האדם".

"הד ארצי" הפיצה גם קלטות וידאו של "נשיונל ג'יאוגרפיק" (בה הייתה גם סדרה לילדים בשם "הפלא שבחיות הפרא").

החברה הפיצה גם קלטות וידאו לילדים.

משנת 1997 החברה הפיצה קלטות וידאו של מחזות זמר לילדים (כגון: "פינוקיו", "הלב", "פיטר פן" ועוד).

בשנת 1998 החברה הוציאה את קלטת הווידאו "טיף וטף לטף" (הקלטת הראשונה בסדרת "טיף וטף") בכיכובם של אורנה ומשה דץ.

בשנת 1999 "הד ארצי" הוציאה את קלטת הוידאו "חיבוקי" שבו יעל אבקסיס מגלמת פיה הפותרת בעיות יומיומיות לילדים.

מה גם שהחברה הפיצה באותה שנה קלטות וידאו של הסדרה "טלטאביז".

"הד ארצי" הפיצה בשנים 2000-2001 קלטות וידאו של תוכניות קלאסיות תחת המותג "ג'וניור" (6 שנים לפני השקת הערוץ בישראל).

באוקטובר 2001 החברה הפיצה DVD בשם "טיף וטף - המיטב", הכולל שירים משתי קלטות הווידאו הראשונות בסדרת "טיף וטף" ("טיף וטף לטף" ו"טיף וטף 2").

ובינואר 2003 החברה הוציאה את הקלטת "מסיבה ביער עם סבא טוביה" (הקלטת הראשונה בסדרת "סבא טוביה").

סרטי DVD עריכה

  1. טום וג'רי
  2. תזיזו ת'רגליים
  3. הכוכב של לולה
  4. כיפה אדומה: הסיפור האמיתי
  5. נומיאו ויוליה

שיתופי פעולה עריכה

  1. אולפני תל אביב
  2. MCI
  3. BBC
  4. A.C. Pictures
  5. סיילנס
  6. מאסטר דיסק
  7. אולפני אור
  8. אולפני סיגמא
  9. האחים וורנר
  10. קולנוע לב

לייבלים עריכה

שם ז'אנר מוזיקלי מנכ"ל
לייבלה מוזיקת עולם אשר ביטנסקי
AG הפקות ים תיכוני אבי גואטה
לבנטיני היפ הופ קובי אוז

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ י.פפר, "חלום סימפוני" של קצין שבוי, הַבֹּקֶר, 13 בדצמבר 1957
  2. ^ דני רכט, פסאג' התור, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  3. ^ פניני המזרח באתר סטריאו ומונו
  4. ^ הד-ארצי מאדום לשחור, באתר סטריאו ומונו
  5. ^ תקליט 10" שושנה דמארי – פניני המזרח, הוצאת הד ארצי, 1955, באתר Bidspirit
  6. ^ הד ארצי - סחר פורש, באתר גלובס, 25 באוקטובר 1999
  7. ^ שירי לב-ארי, התנגשות בצומת ספרים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2004
  8. ^ שי שלו, ‏מעריב: הערת "עסק חי" להד ארצי, פוטר מנכ"ל החברה רוני קליינפלד, באתר גלובס, 1 באפריל 2003
  9. ^ זהבה דברת, ‏הד ארצי פותחת מחלקת וידיאו עצמאית, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1996
  10. ^ אסנת כותן, ‏מיזוג בין רשתות התקליטים טופ-10 וטאואר רקורדס, באתר גלובס, 25 בפברואר 1999
  11. ^ גולן פרידנפלד , ‏עופר נמרודי משיב לגוסינסקי: למה נזכרת רק עכשיו בעסקת הד-ארצי?, באתר גלובס, 2 בפברואר 2007
  12. ^ רותם שטרקמן, הד ארצי נפרדת מהמנכ"ל מיקי טוניס, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001
  13. ^ עופר נמרודי וצבי חפץ מכרו את הד ארצי למשפחת רויכמן ב-5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2003
  14. ^ ארי קטורזה, מי עושה את מדונה?, באתר ynet, 12 במרץ 2003
  15. ^ אור ברנע, מהיום: הד ארצי לא תפיץ יותר מוזיקה לועזית, באתר ynet, 1 במאי 2007
  16. ^ מיה בנגל, הדיסק און קי המוזיקלי הראשון בעולם, באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2008
  17. ^ אלכס פולונסקי, NMC United רכשה את הד ארצי, באתר nana10‏, 30 בדצמבר 2008