ארטור וילקה

ארטור פריץ וילקה (בגרמנית: Artur Fritz Wilke‏; 1 בפברואר 1910, אינוברוצלב - 11 במאי 1989, פיינה, Peine) היה פושע מלחמה נאצי ושטורמבאנפיהרר אס אס שהורשע ברצח של 6,600 יהודים בתקופת השואה. לאחר המלחמה גנב וילקה את זהותו של אחיו המנוח ועבד במשך שנים רבות כמורה בבית ספר בכפר שטדרדורף (Stederdorf), היום רובע בעיר פיינה בסקסוניה התחתונה שבגרמניה. [1][2] [3]

ארטור וילקה
Artur Wilke
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בפברואר 1910
אינוברוצלב, פרובינציית פוזן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במאי 1989 (בגיל 79)
פיינה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

וילקה למד תאולוגיה פרוטסטנטית בארלנגן ובגריפסוואלד אצל אדולף שלטר. לפי ההיסטוריון שאול פרידלנדר בספרו "גרמניה הנאצית והיהודים 1939-1945", שלטר השתייך ל"גרעין קשה של שונאי יהודים". [4]

וילקה הצטרף למפלגה הנאצית ב-1931 וב-1932 הצטרף לאס אה, האגף החצי-צבאי של המפלגה הנאצית. בסוף 1938 הצטרף לאס דה, רשות הביון של האס אס. הוא פעל עם זונדרקומנדו 1005 של האיינזצקומנדו (חוליית הרג ניידת) במינסק, בלרוס. במינסק מונה לראש המרכז האנטי-פרטיזני. [5] המדיניות הגרמנית באותה תקופה הייתה "כל היהודים הם פרטיזנים וכל הפרטיזנים הם יהודים", ועל כן וילקה היה אחראי בעיקר להשמדת היהודים במינסק ובאזור. [6] [7][8]

לאחר המלחמה ב-1945, וילק הסתתר ונטש את אשתו הראשונה ושלושת ילדיו. הוא נטל את זהות אחיו המת, ולטר וילקה, ועבר לשטדרדורף. בזהותו של ולטר וילקה הפך למורה בבית הספר של הכפר והתחתן בשנית עם רופאת הכפר, ד"ר אורסולה וילקה. הוא נמצא ונעצר בשנת 1961.[9] [10][11] [12]

פסק דִין עריכה

ב-21 במאי 1963 נידון וילקה על ידי בית הדין האזורי בקובלנץ ל-10 שנות מאסר בגין "תפקידו המרכזי" בשישה מעשי הרג המוני של לפחות 6,600 יהודים. ההרשעה ברצח 6,600 יהודים מתוך אלפים רבים הגיעה עקב חוסר מידע לגבי האחראים ספציפית לפשעים באזור, למרות שזהותן של היחידות המשתתפות הייתה ידועה. הוא הורשע בהשתתפות בטבח סלוצק, בחיסול גטו מינסק ומבצע ביצות פריפיאט. [13] [14] יומנו של וילקה, שנתפס על ידי הצבא האדום ושימש כראיה במשפטים, סייע להרשעתו. היומן כלל רשימה כגון:

"יום שני, 8 בפברואר 1943. 05:00, אנחנו מתחילים בגטו היטב, 1,300 יהודים טופלו... מאוחר יותר, מפקד האזור קארל מחליט לשרוף (300–400 יהודים נוספים יוצאים מהבונקרים)." "יום שלישי, 9 במרץ 1943. השמש זורחת, בלילה שוב הייתה לי השריטה המעצבנת הזו."

בפסק דינם כתבו שופטי בית המשפט:

"וילקה אינו מסוגל לחשיבה ברורה וישרה, יש לו נטייה לעסוק בבריחות ובתירוצים". "[הוא] לאומן פנאטי ונלהב, והמשטר הקודם השתמש לרעה באידיאליזם השגוי שלו". [15][16]

לקריאה נוספת עריכה

  • The Mark of Cain: Guilt and Denial in the Post-War Lives of Nazi Perpetrators, Katharina von Kellenbach
  • Jürgen Gückel: Klassenfoto mit Massenmörder. Das Doppelleben des Artur Wilke – eine Geschichte über Kriegsverbrechen, Verdrängung und die Suche nach der historischen Wahrheit. עם אחרית דבר מאת פיטר קליין. Vandenhoeck & Ruprecht, גטינגן 2019,ISBN 978-3-525-31114-1

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dr. DW de Mildt, Prof. Dr. CF Rüter. Justice and Nazi Crimes Volume XIX Proceedings 547 - 568 (1963 - 1964). Foundation for Research on National-Socialist Crimes, Amsterdam.
  2. ^ "פושע נאצי חוזר לכפר, ובמשך שנים כולם שותקים. ויום אחד, הכל משתנה". www.haaretz.co.il. נבדק ב-2020-04-21.
  3. ^ "Stederdorf: Gestapo-Massenmörder tarnte sich als Lehrer". PAZ-online.de (בגרמנית). נבדק ב-2020-04-21.
  4. ^ Friedländer, Saul, 1932- (2009). Nazi Germany and the Jews. Harper Perennial. pp. 165–166. ISBN 978-0-06-135027-6. OCLC 1102253175.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ^ Ingrao, Christian. (2013). The SS Dirlewanger Brigade : the history of the Black Hunters. Skyhorse Pub. ISBN 978-1-62087-631-2. OCLC 850856706.
  6. ^ Blood, Philip W., 1957- (2008). Hitler's bandit hunters : the SS and the Nazi occupation of Europe. Potomac. ISBN 978-1-59797-157-7. OCLC 456331034.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ GELLATELY, ROBERT (2018), "Police Justice, Popular Justice, and Social Outsiders in Nazi Germany", Social Outsiders in Nazi Germany, Princeton University Press: 256–272, doi:10.2307/j.ctv301hb7.14, ISBN 978-0-691-18835-5
  8. ^ "Stederdorf: Gestapo-Massenmörder tarnte sich als Lehrer". PAZ-online.de (בגרמנית). נבדק ב-2020-04-20.
  9. ^ "Stederdorf: Gestapo-Massenmörder tarnte sich als Lehrer". PAZ-online.de (בגרמנית). נבדק ב-2020-04-21.
  10. ^ "פושע נאצי חוזר לכפר, ובמשך שנים כולם שותקים. ויום אחד, הכל משתנה". www.haaretz.co.il. נבדק ב-2020-04-21.
  11. ^ von Kellenbach, Katharina (2013-01-01). ""The Truth about the Mistake": Perpetrator Witness and the Intergenerational Transmission of Guilt". Historical Reflections / Réflexions Historiques. 39 (2). doi:10.3167/hrrh.2013.390203. ISSN 0315-7997.
  12. ^ von Kellenbach, Katharina (2013-06-24). "The Mark of Cain". Oxford University Press. doi:10.1093/acprof:oso/9780199937455.001.0001. ISBN 978-0-19-993745-5.
  13. ^ "Stederdorf: Gestapo-Massenmörder tarnte sich als Lehrer". PAZ-online.de (בגרמנית). נבדק ב-2020-04-20.
  14. ^ von Kellenbach, Katharina (2013-01-01). ""The Truth about the Mistake": Perpetrator Witness and the Intergenerational Transmission of Guilt". Historical Reflections / Réflexions Historiques. 39 (2). doi:10.3167/hrrh.2013.390203. ISSN 0315-7997.
  15. ^ "Justiz und NS-Verbrechen: Band 19 | Amsterdam University Press". www.aup.nl (באנגלית). נבדק ב-2020-04-20.
  16. ^ Dr. DW de Mildt, Prof. Dr. CF Rüter. Justice and Nazi Crimes Volume XIX Proceedings 547 - 568 (1963 - 1964). Foundation for Research on National-Socialist Crimes, Amsterdam.