קובלנץ

עיר בגרמניה

קובלנץגרמנית: Koblenz; להאזנה (מידעעזרה)) היא העיר השלישית בגודלה במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה וממוקמת בסמוך לגדה המערבית של נהר הריין, בהתמזגותו עם נהר מוזל, 92 ק"מ דרום-מזרחית לקלן. שם העיר נגזר מהמילה הלטינית confluentes, שפירושה "התמזגות נהרות". מספר תושבי העיר גדל מכ-32 אלף ב-1885 לכ-54 אלף ב-1905 ולכ-107 אלף ב-2005.

קובלנץ
Koblenz
DEU Koblenz COA.svg
סמל קובלנץ
Flagge Koblenz.svg
דגל קובלנץ
Koblenz - Panorama von Festung Ehrenbreitstein.jpg
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית ריינלנד-פפאלץריינלנד-פפאלץ  ריינלנד-פפאלץ
ראש העיר דוד לנגנר
שטח 105.02 קמ"ר
גובה 64.7 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 114,024 (נכון ל־30 בספטמבר 2019)
 ‑ צפיפות 1,100 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 50°22′N 7°36′E / 50.367°N 7.600°E / 50.367; 7.600
אזור זמן UTC +01
http://www.koblenz.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קובלנץ הייתה אחת העמדות הצבאיות שהקים דרוסוס בשנת 8 לפנה"ס, וב-1992 היא חגגה 2,000 שנה להיווסדה.

מפגש נהרות הריין והמוזל בקובלנץ נקרא "הפינה הגרמנית" ובו אנדרטה ופסל גדול של הקיסר וילהלם הראשון. ממול - על הר, נמצא מבצר ארנברייטשטיין, אחד המבצרים הגדולים והשמורים בגרמניה. ממנו יש תצפית על קובלנץ, הפינה הגרמנית ושני מבצרים נוספים, קונסטנטין ואסטרשטיין הסמוכים לעיר. רכבל ארוך מחבר את הפינה הגרמנית עם המבצר.

יהודי קובלנץעריכה

קהילה יהודית בקובלנץ הייתי קיימת מאז ימי הביניים. בתקופה זו התיישבו היהודים בעיר העתיקה שבין הטירה העתיקה (Alte Burg) לכנסיית פלורין. בקהילה היהודית באותה עת כבר היו בית כנסת, בית קברות ובית חולים. פוגרומים ראשונים נגד יהודי קובלנץ התרחשו במאה ה-13 שהגיעם לשיאם במהלך מגפת הדבר. בתקופה שלאחר מכן, חזרו משפחות יהודיות להתגורר בקובלנץ. לאחר שנסיכות הבוחר מטריר גירשו את כל היהודים מהבוחרים בשנת 1418, לא נשארו בקובלנץ יהודים עד לשנת 1518. בין המאה

ה-16 עד למאה ה-18, חזרו שוב יהודים לקובלנץ, למעט הפרעות קטנות.

עם כיבוש העיר על ידי כוחות מהפכנים צרפתים בשנת 1794, זכו היהודים בעיר לשוויון מלא. במאה ה-19 מספר המשפחות היהודיות גדל מאוד. למרות שתנאיהם הכלכליים השתפרו, תקופה זו התאפיינה גם באנטישמיות. בשנים 1847/1848 רכשה הקהילה היהודית רכשה את חצר Bürresheimer והפכה אותה לבית כנסת. במהלך ליל הבדולח נהרס פנים בית הכנסת, אך הבניין לא הועלה באש בגלל הבתים הסמוכים. בדצמבר 1938 "קנתה" העיר קובלנץ את הבניין והחצר מהקהילה היהודית מבלי לשלם מחיר קנייה כלשהו.[1] יהודים רבים היגרו לחו"ל ואלו שנותרו ספגו דיכוי קשה ונאלצו להפסיק לעבוד במשלוח ידם. הגירוש החל בשנת 1942, במהלכו גורשו 870 יהודים מהאזור למחנות הריכוז במזרח דרך תחנת הרכבת קובלנץ-לוצל. בניין בית הכנסת לשעבר נהרס במידה רבה על ידי פצצות בשנת 1944.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, רק כמה ניצולים חזרו לעיר, אך הם הקימו שוב קהילה יהודית קטנה. העירייה החזירה את רכוש בית הכנסת לשעבר לקהילה בשנת 1947 ובהמשך שילמה פיצוי בגין אובדן השימוש בידי הקהילה היהודית.[2] בגלל מספר החברים המצומצם שלהם והנסיבות הקשות מאוד, רצח או הגירה של רוב חברי הקהילה, החליטו החברים שנותרו בעיר לא לשחזר את המבנים ההרוסים אלא למכור אותם לעיר ולהשתמש בהכנסות לשיפוצים, בין השאר של אולם בית העלמין לשעבר.

בין רבניה העיר נמנו:

ערים תאומותעריכה

 
כיכר קובלנץ בפתח תקווה

גלריהעריכה

 
קובלנץ ב-1572

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קובלנץ בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Petra Weiss, The city administration of Koblenz in National Socialism Hagen 2012, pp. 495–496
  2. ^ Petra Weiss, Stadtverwaltung Koblenz under National Socialism, p. 496
  3. ^ ראו: שו"ת חות יאיר, סימן לא.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.