ארט ספיגלמן
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ארט ספיגלמן (באנגלית: Art Spiegelman; נולד כיצחק אברהם בן זאב; נולד ב-15 בפברואר 1948) הוא אמן קומיקס יהודי-אמריקאי, שנודע בעיקר בשל ספר הקומיקס שלו זוכה פרס פוליצר, "מאוס: סיפורו של ניצול".
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1948 (בן 76) סטוקהולם, שוודיה  |
|---|---|
| שם לידה |
Itzhak Avraham ben Zeev Spiegelman |
| מדינה |
ארצות הברית |
| לאום |
יהודים |
| מקום לימודים |
התיכון לאומנויות ועיצוב במנהטן, אוניברסיטת בינגהמטון |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
מאוס: סיפורו של ניצול, In the Shadow of No Towers, Raw |
| הושפע מ |
Impact |
| בן או בת זוג |
פרנסואז מולי (12 ביולי 1977–?) |
| צאצאים |
Nadja Spiegelman |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהספיגלמן נולד בסטוקהולם, שוודיה לוולאדק ספיגלמן ואניה ספיגלמן (נולדה זילברברג), שהיו פליטים פולנים-יהודים. הוא גדל בשכונת רגו-פארק שבקווינס, ניו יורק וסיים את לימודיו בתיכון לאומנות ועיצוב שבמנהטן. לאחר מכן למד באוניברסיטת בינגהמטון (שבאותו הזמן נקראה "הארפור קולג") אותה לא סיים אך קיבל דוקטור לשם כבוד מטעמה 30 שנה מאוחר יותר.
אחיו רישיו נספה לפני שארט נולד. רישיו נשלח לחיות עם דודתו, טושה, בזמן מלחמת העולם השנייה, משום שהגטו שבו היא גרה נראה להוריו בטוח יותר מהגטו שבו התגוררו. כשהחלו הטרנספורטים מהגטו שלה, טושה הרעילה את עצמה, את רישיו, את בתה (ביבי) ואת אחייניתה (לוניה). בספרו "מאוס - סיפורו של ניצול", ארט מציין שהוא הרגיש בילדותו כאילו הוא ב"תחרות עם תמונה", משום שהוריו היו עדיין בדיכאון על מותו של בנם הבכור. החלק השני של מאוס מוקדש לרישיו ולאמו של ארט, אניה.
בשלהי חורף 1968 סבל ספיגלמן מהתמוטטות עצבים קצרה אך קשה, אירוע עליו מדובר רבות ביצירותיו. לאחר שחרורו מבית חולים לחולי נפש, אמו, אניה, התאבדה, ארט הוא זה שגילה את גופתה. ספיגלמן היה דמות מפתח בתנועת הקומיקס המחתרתי בשנות ה-60 וה-70 כשהוא תורם לפרסומים כמו Real Pulp, Young Lust ו-Bizarre Sex. הוא הקים במשותף שתי הוצאות קומיקס - Arcade (עם ביל גריפית') בתחילת שנות ה-70 ו-RAW עם אשתו, האמנית (ומאוחר יותר, העורכת האומנותית של הניו יורקר), פרנסואז מולי, ב-1980.
ביחד עם הרבה עבודות פורצות דרך של יוצרים כגון כריס וייר או צ'ארלס ברנס, RAW פרסם בהמשכים את "מאוס" (עכבר), שעוקב אחרי סיפורם של הוריו בעודם שורדים את השואה. ב-1986 הוא פרסם את Maus I: A Survivor's Tale (תורגם לעברית: "מאוס: סיפורו של ניצול"), שנודע גם בשם Maus I: My Father Bleeds History ("מאוס I: אבא מדמם היסטוריה"). החלק השני, Maus II: And Here My Troubles Began (תורגם לעברית: "מאוס II: וכאן החלו צרותי") בא בעקבותיו ב-1991. "מאוס" משך כמות חסרת תקדים של תשומת לב ביחס לעבודה בצורת קומיקס, כולל תצוגה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרס פוליצר מיוחד בשנת 1992.
ספיגלמן עבד גם בפורומים מסחריים כל ימיו. לאחר התמחות קיץ (כשהיה בן 18) ב"מסטיקי טופס", הוא הועסק כיועץ, תפקיד אותו החזיק במשך 20 שנה. ל"טופס" שפיגלמן המציא "ממתק אשפה" (ממתק בצורה של אשפה הנמכר בפחי אשפה פלסטיים מיניאטוריים) ועוד כהנה וכהנה.
בשנת 1992 החל לעבוד כמאייר עבור כתב העת ניו יורקר. בין השאר אייר, בצוותא עם רעייתו פרנסואז מולי, את עטיפת הגיליון של 24 בספטמבר 2001, מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר, עטיפה הזכורה היטב של שחור על גבי שחור ובה צללית שחורה של מגדלי התאומים, הנראית רק כשמחזיקים את העיתון מול מקור אור או בזווית מסוימת. מאוחר יותר התפטר במחאה על מה שראה כצנזורה-עצמית של המגזין בסיקור הפוליטי שלו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שהם סמיט, "מאוס: סיפורו של ניצול" מאת ארט ספיגלמן, הפלנטה המצוירת, באתר הארץ, 26 במאי 2010
צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, "זה אושוויץ למתחילים" - ארט ספיגלמן מותח את הקו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013- קומיקסאי מכוכב הגיהנום: מקומו של המספר ב"מאוס" של ארט ספיגלמן - מאמר באתר יד ושם
- ארט ספיגלמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארט ספיגלמן (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
ארט ספיגלמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארט ספיגלמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}