אריסטיד ברואן
אריסטיד ברואן (בצרפתית: Aristide Bruant; 6 במאי 1851 - 11 בפברואר 1925) היה זמר, משורר, קומיקאי ובעל מועדון קברט בפריז במפנה המאה העשרים. מוזכר כאחד מאבות הסוגה Chanson réaliste (השאנסון (שיר) הריאליסטי)[1]
 | |
| לידה |
6 במאי 1851 צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1925 (בגיל 73) הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
יון |
| תקופת הפעילות |
1862–10 בפברואר 1925 (כ־63 שנים) |
| מקצוע |
שנסונר, זמר, קומיקאי, זמר-יוצר, בעל מועדון לילה, משורר, סופר |
  | |
תולדות חייועריכה
לואי ארמאן אריסטיד ברואן (Louis Armand Aristide Bruand) נולד למשפחה בורגנית בכפר סמוך לאורליאן. ב-1866, בגיל 15, עזב את בית אביו ועבר למונמארטר וב-1870 התגייס ללחום כחייל במלחמת צרפת–פרוסיה. אחד מכשרונותיו היה להקשיב לשיחות חולין שהתנהלו סביבו ולהלחינם לכדי סיפור-בשיר, לרוב שנון ובעל עוקץ פוליטי. הוא החל להופיע עם יצירותיו אלה בקפה-קונצרט (cafe-concerts, בית קפה עם הופעה מוזיקלית) שונים, עד שקיבל מעמד של מופע קבוע במועדון "החתול השחור" (Le Chat Noir) למרגלות גבעת מונמרטר. לבושו הקבוע כלל מגפיים גבוהים שחורים, מכנסיים שחורים וכובע שחור, עם חולצה אדומה וצעיף אדום, כפי שתיעד אותו הצייר אנרי טולוז לוטרק, שהיה אחד מבאי לז אמבסאדר, אחד המועדונים שבהם הופיע.
ב-1885 רכש את הבית בשדרות רוששואר (Boulevard de Rochechouart) 84, בו פעל "החתול השחור" (שהתרחב ועבר למקום אחר) ופתח מועדון משלו, בשם Le Mirliton (החלילית). מועדון זה הצטיין בהעלאת מופעים בוטים של הקראת שירה מודרניסטית חתרנית, הן פוליטית והן מבחינה מוסרית. הזמרים המופיעים, ובראשם ברואן עצמו, לא היססו להטיח בקהל מילים ולתאר סיטואציות מיניות ופליליות, כולל הטחת עלבונות אישיים בקהל, במסגרת של אלתור זועם וביקורתי (בדומה לסטנד-אפ). בפרט נועד הדבר על מנת להלעיג על בני המעמדות הגבוהים שפיתחו מנהג לבלות באזורי העוני והזנות של מונמרטר ופיגאל ("slumming"). כנהוג במועדוני הקברט של התקופה, ברואן הוציא לאור כתב עת ששמו כשם המועדון שלו, שהכיל את תמלילי השירים והמערכונים שהועלו על הבמה ואף אירח כותבים לטורים אישיים בנושאים שונים. כן הוציא לאור אנתולוגיות של שירה עממית, בהן שילב משיריו המקוריים.
מבחינה פוליטית נטה ברואן לימין השמרני, היה מתומכיו של ז'ורז' בולנז'ה ותקף את הרפובליקה הצרפתית השלישית מימין. כמו כן היה אנטישמי ארסי למדי.
שירים שכתב וביצע זכו לביצוע מחודש, בעיקר על ידי אדית פיאף.
