ארכאולוגיה ימית

ארכאולוגיה ימית היא ענף בארכאולוגיה. הענף עוסק בחשיפת שרידי העבר על קרקעית הים ובחופים כדי ללמוד על הסחר הימי בימי קדם ועל יחסים בין תרבויות שהתקיימו לפני מאות שנים.

כרזה לימודית המתארת שרידי ספינות טרופות ומטענים המתגלים על קרקעית הים. רשות העתיקות, עיצוב שלמה כהן

הייחודיות בענף זה של הארכאולוגיה היא האפשרות לבחון "קפסולות של הזמן". ביטוי זה משמש את החוקרים כדי להדגיש מכלול חד זמני שלא הופרע מעולם על ידי אדם, כמו ספינה טבועה, שכלי האוכל שמוצאים בה, מראים בדיוק באילו כלים השתמשו בזמן נתון מוגדר, להבדיל מארכאולוגיה ביבשה שבה שרידי העבר מתערבבים אלה עם אלה והממצאים משקפים תקופות שונות לאורך ההיסטוריה.

תחומי הארכאולוגיה הימית

עריכה
  1. שרידים הקשורים לפעילות הימית בימי קדם - תחום זה כולל אתרי עגינה המתאפיינים בממצא של עוגנים, אתרי כלי שיט טבועים על מטענם, מתקני נמל, רציפים, שוברי גלים, תעלות שיט.
  2. שרידים יבשתיים טבועים - אלה אתרים ארכאולוגים שבעת קיומם היו אתרים יבשתיים אבל בגלל שינוי קו החוף וגובה פני הים, הם מצויים היום בקרקעית הים, ולכן שיטות החפירה הארכאולוגית באתרים אלה שונה מחפירה רגילה. דוגמה לכך הוא הכפר הנאוליתי בעתלית-ים שהתגלה ליד מבצר עתלית בעומק של 11-6 מטר מתחת לפני המים.[1]

תחילת המחקר בישראל

עריכה

בישראל החל המחקר הארכאולוגי התת-ימי בשנת 1960, בחפירה ארכאולוגית של משלחת של א' לינק עם ספינת המחקר Sea Diver בחלקו החיצוני של הנמל ההרודיאני בקיסריה. בנוסף, איתרה המשלחת דרך רומאית סלולה בתוך מי הכנרת באזור הרדוד מול מגדל. בחפירה השתתפו צוללים ישראלים שהתאגדו בשנת 1961 באגודה למחקר תת-ימי בישראל, האגודה הוקמה ביוזמתם של הארכאולוגים אלישע לינדר, אבנר רבן, יוסף גלילי וי' שפירא. האגודה התבססה על עבודת מתנדבים צוללים אשר חפרו בנמל קיסריה, נמל עכו, נמל עתלית. האגודה עסקה גם בחפירות של ספינות טרופות מול שבי ציון וכפר פילדלפיה. בנוסף עסקו בסקרים ימיים בחופי ארץ ישראל. בסיס הפעילות של המתנדבים היה המוזיאון הימי הלאומי בחיפה ונמל קיסריה.

באוניברסיטת חיפה קיים החוג לציוויליזציות ימיות העוסק במחקר בנושא, וכן המכון ללימודי ים על שם רקנאטי.

גלריית תמונות

עריכה

ראו גם

עריכה

ספינה טרופה מאולו-בורון, הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, האונייה ואסה, יבנה-ים, המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, הסירה מגינוסר, הרקליון, אהוד גלילי, והכפר הנאוליתי בעתלית-ים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • G.F. Bass,Archaeology Under Water, Penguin, 1970
  • G.F. Bass, A History of Seafaring Based on Underwater Archaeology, Thomas & Hudson, 1972
  • G.F. Bass, Archaeology Under the Sea New York, 1975

קישורים חיצוניים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא ארכאולוגיה ימית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה