ארכיפלג צ'גוס

ארכיפלג צ'אגוס הוא ארכיפלג בן 60 איים המחולקים ל-7 אטולים מרכזיים, בהם: אטול איי אגמוט, אטול איי סולומון, אטול פרוס באנוס והאטול הגדול ביותר דייגו גרסיה. האיים נמצאים תחת שליטה של הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי ולמעשה מהווים את הארכיפלג היחיד בה הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי שולטת, לאחר שוויתרה על ריבונותה בארכיפלגים אחרים באזור.[1]

ארכיפלג צ'גוס
Chagos Archipelago
DG Ariel Plantation.jpg
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס ההודי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 6°17′00″S 72°05′00″E / 6.2833333333333°S 72.083333333333°E / -6.2833333333333; 72.083333333333
שטח 63.2 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 3,000 (נכון ל־2014)
אזור זמן UTC+6
עיר ראשית דייגו גרסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)
Indian Ocean laea location map.svg
 
ארכיפלג צ'גוס
ארכיפלג צ'גוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דמוגרפיהעריכה

במשך מאות שנים איי האוקיינוס ההודי נחקרו, אך האיים של צ'אגוס לא יושבו עד למאה ה-18. במאה ה-18, הצרפתים יישבו את האיים דייגו גרסיה, איי סלומון ואת אטול פרוס בנוס בעבדים שהובאו מאפריקה וממדגסקר כדי לפתוח מפעל לייצור שמן קוקוס משדות העצים שרווחו באיים. השמן שימש כדלק לתעשייה וגם כחומר גלם לייצור סבונים, אשר יוצרו במאוריציוס ויוצאו לנתיבי סחר רבים. חלק מן העבדים עבדו במטלות הקשורות לייצור שמן הקוקוס. מטלות כמו איסוף קוקוסים ושבירתם. חלק נוסף עסקו בדיג, בנייה וחקלאות כדי לספק מצרכים לקיום יום יומי באי.

הרכב האוכלוסייה ואורח החיים נשאר דומה עד לשנים 1964 – 1973. במלחמה הקרה, הודות למיקומם האסטרטגי של האיים ובזכות מפרציהם הטבעיים, החליטו האמריקאים ובעלות הברית לבנות בסיס צבאי באי המרכזי דייגו גרסיה. באותן שנים ריבונות האי הייתה בידי הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי והאמריקאים השכירו, לאחר שסגרו עסקה עם הבריטים, את האדמה כדי לבנות בסיס משותף לבעלות הברית. משהתחילה הבנייה של הבסיס הצבאי, ממשל הממלכה המאוחדת באיים החל להגלות תושבים מהאי דייגו גרסיה לאיים הסמוכים של מאוריציוס או לאיים אחרים שבימים אלו נמצאים בשליטת סיישל.

נכון לנובמבר 2019 - האי דייגו גרסיה אינו מיושב אלא על ידי אנשי צבא מבעלות הברית ונספחים. שאר התושבים המקוריים של האי אינם מורשים לחזור.

מחלוקת הריבונות על האיעריכה

ארכיפלג צ'אגוס היה חלק ממאוריציוס החל מהמאה ה-18 כאשר מתיישבים צרפתיים יישבו את האי. האי נמסר על ידי הצרפתים לידי שליטת הממלכה המאוחדת ב-1810 כחלק מהסכמים בין המעצמות.

ב-1965 לפני יציאתה לעצמאות של מאוריציוס במרץ 1968, הארכיפלג הופרד על ידי הממלכה המאוחדת משטח מאוריציוס כדי להישאר בשליטה בריטית. הבריטים השכירו את שטח האי דייגו גרסיה לאמריקאים לבניית בסיס צבאי במטרה ליצור מוצב הגנתי אסטרטגי באזור. הבריטים החליטו שבניית הבסיס מחייבת את הגליית התושבים ולכן הגלו 1,500 – 2,000 תושבים מקומיים.[2]

למרות תהליך הדה-קולוניזציה שהעולם המערבי עבר, בשנת 2016 הודיעה הממלכה המאוחדת על המשך איסור החזרה לתושבי האי דייגו גרסיה שהוגלו ולמעשה לא מוותרת על נתינת ריבונות על האי ונטישת הבסיס הצבאי.[3] סירוב הממלכה המאוחדת למסירת ריבונות האי, למרות תהליכי הדה-קולוניזציה מבוסס על מספר טיעונים: ראשית, לפי הממלכה המאוחדת, האי הוא כלי הגנתי אסטרטגי וחלק בלתי נפרד מההגנה על הממלכה המאוחדת וידידותיה וכמובן שמאוריציוס היא אחת מהן.[4] שנית, בהסכמי בית לנקסטר התחייבה הממלכה המאוחדת כי ברגע שלא יהיה צורך אסטרטגי הגנתי באי, הממלכה תעבירו מידית לידי מאוריציוס, אך נכון לאותה עת האי עדיין מוצב הגנתי אסטרטגי וחשוב.[5] למרות טענותיה של הממלכה המאוחדת, ממשלת מאוריציוס המשיכה להיאבק לקבלת ריבונות על האי. בזכות לחץ דיפלומטי של ממשלת מאוריציוס, ב-2017 האספה הכללית של האו"ם החליטה ברוב קולות לעלות את הדיון לגבי סכסוך על הריבונות בארכיפלג צ'אגוס לידי בית המשפט הבין לאומי.

בפברואר 2019 בית המשפט הבין לאומי קבע לאחר חקירה מעמיקה כי חזקתה של הממלכה המאוחדת על הארכיפלג אינה חוקית. בית המשפט קבע כי הממלכה המאוחדת קיבלה ריבונות על הארכיפלג באמצעים לא חוקיים בכך שהגלתה תושבים ולאחר מכן לקחה חזקה על הארכיפלג.[6] בית המשפט המליץ לממלכה המאוחדת לסגור בהקדם את הבסיס הצבאי הממוקם באי דייגו גרסיה ולהשיב את הארכיפלג לחזקת מאוריציוס. למרות המלצתו של בית המשפט הבין לאומי, הממלכה המאוחדת מסרבת בכל תוקף לקבל את פסיקתו. הממלכה המאוחדת אינה מחויבת לקבל על עצמה את פסק הדין של בית המשפט הבין לאומי.[7]

במאי 2019, ספגה הממלכה המאוחדת תבוסה פוליטית מוחצת, כאשר בהחלטה 6–116 של האו"ם, החליטה האספה הכללית של האו"ם ברוב קולות כי יש ליישם את קביעת בין הדין הבינלאומי ליציאת הממלכה המאוחדת מארכיפלג צ'אגוס. האו"ם קבע כי על הממלכה המאוחדת לעמוד בתוכנית בת 6 חודשים שבה ישיבו באופן מלא למאוריציוס את הריבונות על האי. ארצות הברית, הונגריה, אוסטרליה, המלדיביים וישראל הצביעו נגד התוכנית, 56 מדינות נמנעו.[8]

נכון לנובמבר 2019, ממשלת מאוריציוס הקצתה כסף ומשאבים כדי ליישב מחדש את האי בתושביו המקוריים. משרד הדואר אפילו הכין בולים מיוחדים לכבוד המאורע. תהליך הברקזיט והסחרור הפוליטי בה נמצאת הממלכה המאוחדת מקשה על התקדמות התהליך ועדיין המעוז הקולוניאלי האחרון של הממלכה המאוחדת באפריקה עומד על תילו ואינו מוחזר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארכיפלג צ'גוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה