ארמון קרלסרוהה
ארמון קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruher Schloss) הוא נקודת ציון חשובה בעיר קרלסרוהה בגרמניה, והעיר בנויה מסביבו. הארמון נבנה מ-1715 בסגנון הבארוק, והיה מקום מושבו של קרל השלישי וילהלם ואחריו של שליטי מרקיזות באדן עד שנת 1918. כיום משמש הארמון כמוזיאון.
.jpg) | |
| מבט אווירי על ארמון קרלסרוהה מכיוון דרום-מערב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | ארמון |
| כתובת |
Schloßbezirk 10, 76131 Karlsruhe  |
| מיקום | קרלסרוהה |
| מדינה |
 גרמניה |
| בעלים |
קרל השלישי וילהלם, מרקיז באדן-דורלאך |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1715 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1715 |
| אדריכל |
Jakob Friedrich von Batzendorf |
| סגנון אדריכלי | בארוק |
| קואורדינטות | 49°00′49″N 08°24′16″E / 49.01361°N 8.40444°E |
| http://www.landesmuseum.de/website/English.htm | |
 | |
  | |
היסטוריה
עריכההמבנה הראשון נבנה על ידי יקוב פרידריך פון באצנדורף. העיר תוכננה כשמגדל הארמון במרכזה, ו-32 רחובות יוצאים ממנו, כחישורי גלגל או צלעות מניפה. דבר שהעניק לעיר את כינויה: "עיר המניפה" (Fächerstad). רוב הרחובות הללו עדיין קיימים. תכנון זה היווה מקור השראה לוושינגטון די. סי., שאף היא עוצבה בצורה זו.
הארמון שנבנה במקור מעץ, נבנה מחדש ב-1746 מאבן. לאחר מכן קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן דאג שהארמון ישודרג על-ידי בלתזאר נוימן ופרידריך פון קסלאו עד 1770. השינוי כלל הוספת חלונות ודלתות גדולים יותר, אגפים ומרפסות. ב-1785 מגדל הארמון הונמך.
במהלך אביב העמים, לאופולד, הדוכס הגדול של באדן הוגלה בשנת 1849 לזמן מה. בשנת 1918, השליט האחרון פרידריך השני, הדוכס הגדול של באדן נאלץ לעזוב את הארמון. המשכן לשעבר של שליטי באדן משמש מאז כמוזיאון.
רוב מרכז העיר, כולל הארמון, נהרסו לחלוטין על-ידי הפצצות כוחות הברית במלחמת העולם השנייה, אך הארמון נבנה במהירות מחדש לאחר המלחמה.
