וושינגטון די. סי.
וושִׁינְגְטוֹן דִי. סִי. (באנגלית: .Washington, D.C) היא עיר הבירה של ארצות הברית. העיר הוקמה ב-16 ביולי 1790, כעירייה נפרדת בתוך מחוז קולומביה ומכאן צמד האותיות די.סי. (District of Columbia). העיר נקראת על שמו של נשיאה הראשון של ארצות הברית – ג'ורג' וושינגטון.
| |||
![]() | |||
הקפיטול, בניין הילי הול של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אנדרטת וושינגטון, אנדרטת הלוחמים השחורים במלחמת האזרחים, האתר ההיסטורי הלאומי פרדריק דאגלס | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
מחוז פדרלי |
![]() | ||
ראש העיר |
![]() | ||
תאריך ייסוד | 16 ביולי 1790 | ||
על שם |
ג'ורג' וושינגטון, כריסטופר קולומבוס ![]() | ||
שטח | 177 קמ"ר | ||
גובה | 0–125 מטרים | ||
‑ הנקודה הגבוהה |
Fort Reno Park (409 רגל) ![]() | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 689,545 (1 באפריל 2020) | ||
‑ במטרופולין | 6,033,737 (2015) | ||
‑ צפיפות | 4,251 נפש לקמ"ר (2015) | ||
קואורדינטות | 38°53′42″N 77°02′12″W / 38.895°N 77.036666666667°W | ||
אזור זמן | UTC -5 | ||
www.dc.gov | |||
![]() ![]() |



חקיקת הקונגרס ב-1871 יצרה ממשל יחיד לטריטוריה הפדרלית כולה, ובפועל איחדה את העיר עם המחוז לישות פדרלית אחת, שכפופה ישירות לשלטון המרכזי ואינה חלק מאחת ממדינות ארצות הברית. וושינגטון די. סי. נקראת על שמו של נשיאה הראשון של ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, וצמד האותיות די.סי. מקצרות את שם המחוז השיפוטי אותו היא מייצגת (District of Columbia) וזאת על מנת להפרידה ממדינת וושינגטון בעלת השם הזהה.
העיר ממוקמת על גדתו הצפונית של נהר הפוטומק. היא גובלת במדינת וירג'יניה בדרום-מערב, ובמדינת מרילנד מצדדיה האחרים. בעיר מתגוררים כ-646 אלף תושבים, והיא העיר ה-23 בגודלה בארצות הברית; אך במהלך שבוע העבודה עולה אוכלוסייתה על מיליון תושבים, המגיעים אליה מהפרוורים שמסביבה. באזור המטרופוליטני של וושינגטון מתגוררים כ-5.4 מיליון תושבים, והוא האזור המטרופוליטני השמיני בגודלו בארצות הברית.
הפרק הראשון בחוקת ארצות הברית קובע כי מחוז פדרלי, המופרד מן המדינות, יכול לשמש כבירה הקבועה של ארצות הברית. מרכזן של כל שלוש רשויות הממשל הפדרלי של ארצות הברית ממוקמים בוושינגטון: הרשות המחוקקת (הקפיטול), הרשות המבצעת (הבית הלבן, לצד מחלקות הממשל הפדרלי השונות וסוכנויותיו), והרשות השופטת (בית המשפט העליון של ארצות הברית ובתי משפט פדרליים מרכזיים), וכן מוזיאונים ומונומנטים לאומיים רבים, בהם מוזיאוני הסמית'סוניאן ומוזיאון השואה בוושינגטון. וושינגטון די. סי. מארחת כ-172 שגרירויות זרות וארגונים בינלאומיים כמו הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, תאגיד המימון הבינלאומי, מטה ה-FBI ומטה נאס"א. גופים פדרליים אחרים, כגון הפנטגון ומטה ה-CIA שבלאנגלי, שוכנים בסמוך לוושינגטון מצדו השני של נהר הפוטומק בווירג'יניה; בעוד שמטה ה-NSA שוכן במרילנד, בין וושינגטון לבולטימור. העיר מהווה חלק מוושינגטון רבתי, ישות אדמיניסטרטיבית הכוללת את וושינגטון די. סי. והמחוזות הסובבים אותה.
שם העיר
עריכההעיר נקראת על שמו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית. מקובל לכנותה "וושינגטון די.סי." כדי להבדילה ממדינת וושינגטון שבצפון-מערב ארצות הברית. בפי תושביה מכונה העיר "המחוז" או "די. סי" כאשר הם רוצים להתייחס לשטחה המוניציפלי גופא, להבדיל משטחה המטרופוליני הכולל פרברים רבים ומשתרע על שטחים נרחבים במדינות וירג'יניה ומרילנד. לעיתים מקובל להתייחס לשטח הערים וושינגטון ובולטימור רבתי, על פרבריהן, כגוש מטרופוליני אחד. יחדיו, באזור זה מתגוררים למעלה מ-8.2 מיליון תושבים לפי נתוני שנת 2006.
היסטוריה
עריכההעיר וושינגטון הוקמה כדי לשמש כעיר הבירה של המדינה החדשה. על אף שחוקת ארצות הברית מורה על הקמת מושב פדרלי שישמש את ממשלת ארצות הברית, היא אינה מורה על מיקום לבירה. מיקום העיר החדשה הוסכם כחלק מעסקה שנערכה בין תומאס ג'פרסון לאלכסנדר המילטון בזמן ארוחת ערב שנערכה ביניהם, הידועה כפשרת 1790. מיקומה נבחר משום שהייתה במרכז 13 המושבות החדשות, בין הצפון לבין הדרום. ג'פרסון הסכים לתוכניותיו של המילטון כי הממשל הפדרלי ישלם את חובות מלחמת העצמאות שנותרו לכל מדינה, והמילטון הסכים להעברת הבירה דרומה (קודם לכן שימשו ניו יורק ופילדלפיה, השוכנות צפונה מוושינגטון, כבירות הזמניות). על פי תכנונם שטח הבירה היה ריבוע שאורכו 10 מייל וכך גם רוחבו ושטחו 100 מייל מרובע, שהם כ-259 קמ"ר.
ב-16 ביולי 1790 נחתם החוק הקובע את מיקום העיר על גדת נהר הפוטומק. השטח נתרם לממשל הפדרלי על ידי מדינות וירג'יניה ומרילנד. בשטח זה היו כבר קיימות שתי ערים על שתי גדות הנהר - ג'ורג'טאון ואלכסנדריה. ב-27 בפברואר 1801 נקבע שהעיר תהיה תחת פיקוחו ושליטתו של הקונגרס של ארצות הברית, אך לעיר יש גם ממשלה עצמאית עם סמכויות מצומצמות. ב-9 ביולי 1846 הוחזר השטח שהיה מדרום לנהר הפוטומק (כ-100 קמ"ר) למדינת וירג'יניה, כולל העיר אלכסנדריה, וכיום הוא חלק ממחוז ארלינגטון.
ב-24 באוגוסט 1814 כבשו כוחות הצבא הבריטי את העיר וושינגטון במתקפה שביצעו כחלק ממלחמת 1812. הנשיא ג'יימס מדיסון נמלט לווירג'יניה והבריטים שרפו את העיר, לרבות את הקפיטול ואת הבית הלבן - בית הנשיא (בו הייתה ממוקמת גם ספריית הקונגרס שנשרפה על אוספיה). כדי לכסות את הפיח שכיסה את בית הנשיא נצבע הבית בלבן - מה שיצר אגדה כי מאז הוא נקרא הבית הלבן, אף על פי שצבעו היה לבן מרגע בנייתו.
התיקון ה-23 לחוקת ארצות הברית שאושר ב-29 במרץ 1961 אפשר למחוז קולומביה לשלוח נציגים למועצת האלקטורים הבוחרת את הנשיא ואת סגן הנשיא, ולמחוז יש 3 קולות אלקטורליים.
אירועים חשובים
עריכה- 1865 – הנשיא אברהם לינקולן נרצח על ידי מתנקש בבית תיאטרון במרכז העיר וושינגטון.
- 1963 – מאות אלפי מפגינים למען שוויון זכויות לשחורים מאזינים לנאומו של מרטין לותר קינג "יש לי חלום".
- 1972 – פורצים חודרים לבניין ווטרגייט, מטה המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון. בחודשים שלאחר מכן פרצה סערה ציבורית ומשפטית כאשר התברר כי מטה הנשיא היה מעורב בעניין, סערה שאילצה את הנשיא ריצ'רד ניקסון להתפטר מתפקידו.
- 1976 – נפתחה לציבור הרכבת התחתית של וושינגטון.
- 1990 – הושלמה בניית הקתדרלה הלאומית של וושינגטון, שבנייתה החלה ב-1907 בסגנון התחייה הגותית ומשמשת כבית תפילה לאומי. הקתדרלה היא השישית בגודלה בעולם.
- 2001 – בפיגועי 11 בספטמבר תקף ארגון אל-קאעידה את העיר, ומטוס חטוף פגע בפנטגון, בניין משרד ההגנה האמריקאי. במתקפה זו נהרגו 125 מעובדי הפנטגון ו-64 נוסעי המטוס.
- 2009 – מספר שיא של מיליון ושמונה מאות אלף איש משתתפים בטקס ההשבעה של הנשיא ברק אובמה למרגלות הקפיטול.
- 2021 – ההסתערות על הקפיטול. עצרת מחאה על תוצאות הבחירות ותמיכה בנשיא היוצא דונלד טראמפ שהפכה למהומה בה מפרי סדר פרצו באלימות לבניין הקפיטול.
גאוגרפיה
עריכהשטחה הכולל של וושינגטון די. סי. הוא כ-177 קמ"ר, שמהם כ-159 קמ"ר הם אדמה וכ-18 קמ"ר הם מים. שטח המחוז בעבר כלל כ-260 קמ"ר, אך ב-1846 הושבו כ-83 קמ"ר מדרומו לווירג'יניה. הטריטוריה הנוכחית של המחוז כוללת את השטחים שקיבל ממדינת מרילנד בלבד. לכן, מוקפת וושינגטון במרילנד מדרום-מזרח, צפון-מזרח וצפון-מערב, ובווירג'יניה מדרום-מערב. במחוז שלושה ערוצי נחל טבעיים: נהר הפוטומק, נהר האנקוסטיה ונחל רוק. האנקוסטיה והרוק הם שניים מפלגיו של הפוטומק. הנקודה הטבעית הגבוהה ביותר במחוז היא טנליטאון שגובהה כ-125 מטר מעל לפני הים.
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית אחראי על רוב הקרקעות שבבעלות פדרלית במחוז, לרבות פארק רוק קריק, הפארק ההיסטורי תעלת צ'ספיק ואוהיו, המול, האי תאודור רוזוולט ופארק אנקוסטיה. הקרקע הפדרלית היחידה שלא מנוהלת על ידי שירות הפארקים הוא הגן הבוטני של ארצות הברית, המנוהל על ידי אדריכל הקפיטול. המפלים הגדולים של הפוטומק ממוקמים בצפון-מערב וושינגטון. במהלך המאה ה-19, תעלת צ'ספיק ואוהיו, שהתחלתה בג'ורג'טאון, סייעה לדוברות לעקוף את המפלים הגדולים.
מבנה העיר
עריכההעיר הוקמה מלכתחילה לשמש כבירת ארצות הברית, ותוכננה על ידי האדריכל הצרפתי פייר שארל ל'אנפן. אותה תכנן עם רשת שתי וערב של רחובות צפון-דרום (ששמם מספר סידורי) ורחובות מזרח-מערב (ששמם אותיות האלפבית). לאלה הוסיף שדרות אלכסוניות החוצות את העיר מצפון-מערב לדרום-מזרח ומצפון-מזרח לדרום-מערב (הנקראות על שם מדינות ארצות הברית). במפגשי הרחובות והשדרות תכנן כיכרות עגולות גרנדיוזיות המזכירות את כיכרות פריז ויוצרות צומת רחובות ושדרות בצורת כוכב.
כנקודת המרכז של העיר נקבע בניין הקפיטול, ממנו מתחלקת העיר לארבעה רבעים: צפון מזרח, צפון מערב, דרום מערב ודרום מזרח. החלוקה לרבעים אלה היא גאוגרפית ולצורכי התמצאות, אך אינה אדמיניסטרטיבית. הרבעים אינם שווים בגודלם - הרבע הצפון-מערבי (NW) הוא למעשה הגדול ביותר, ובו מתנהלים מרבית חיי המסחר והכלכלה של העיר.
בקו האמצע של העיר, בין הקפיטול במזרח לאנדרטת לינקולן במערב, תוכנן המול - שדרה מרשימה ורחבת ידיים, החוצצת בין הרבע הדרום-מערבי לרבע הצפון-מערבי של העיר. לאורכה ממוקמים מרבית המוזיאונים, האנדרטאות למלחמות ארצות הברית, והמבנים המונומנטליים של העיר.
שלטון מקומי וייצוג בממשל הפדרלי
עריכההתפקיד שממלאת וושינגטון די. סי. כבירה הפדרלית, מקום מושבו של הממשל הפדרלי, מוגדר בחוקת ארצות הברית. היא יועדה מראש לשמש כמקום נפרד ובלתי תלוי, מחוץ לשטחיהן של מדינות ארצות הברית, בו ימוקמו מוסדות השלטון הפדרליים, ובו יוכלו להשתכן נבחרי הציבור (הנשיא, סגנו, חברי בית הנבחרים והסנאט) ובעלי תפקידים אחרים בממשל הפדרלי (שופטי בית המשפט העליון ועובדי ציבור אחרים) בזמן כהונתם. כתוצאה מתפיסה זו, החוקה העניקה לתושבי וושינגטון די. סי. ייצוג מצומצם בהשוואה לתושבי המדינות.
שלטון מקומי
עריכהברמה המקומית, על פי החוקה, וושינגטון די. סי. כפופה ישירות לקונגרס של ארצות הברית, בניגוד ליתר ערי ארצות הברית הכפופות למדינות בהן הן ממוקמות. עם זאת, כדי שלא להידרש לעסוק בניהול השוטף, חוקק הקונגרס בשנת 1973 את חוק הממשל העצמי של מחוז קולומביה אשר האציל את סמכויות הניהול לרשות המקומית. מכיוון שהקונגרס מחזיק בסמכות העליונה על העיר והמחוז, לתושביה מנהל עצמי מצומצם בהשוואה לתושבי שאר המדינות בארצות הברית.
לוושינגטון די. סי. ראש עירייה נבחר ומועצת עירייה.
תושבי העיר משלמים את המיסים הפדרליים (כגון מס הכנסה) וכן מיסי עירייה מקומיים. תקציב העיר מתבסס על המיסים המקומיים, אולם לקונגרס הזכות לשנות את התקציב שכן מרבית מוסדות השלטון נמצאים בעיר (ואלו פטורים ממסי ארנונה). עקב כך נמצאת העיר בדרך כלל במחסור תקציבי והשירותים העירוניים נפגעים מכך.
בבסיס המערכת השיפוטית במחוז נמצא בית המשפט הגבוה של מחוז קולומביה, שהוקם בשנת 1801.
גוף אכיפת החוק של העיר הוא משטרת המטרופולין של מחוז קולומביה.
ייצוג בממשל הפדרלי
עריכהברמה הארצית, תושבי וושינגטון די. סי. בעלי זכות הצבעה בבחירות לנשיאות מדי ארבע שנים, אך אין להם זכות הצבעה לקונגרס[א], ובהתאם אין להם נציג מן המניין בבית הנבחרים ואין להם סנאטורים. עם זאת, יש להם נציג (Delegate) בבית הנבחרים אשר רשאי להשתתף בדיוני הבית ולהצביע בוועדותיו, אך לא במליאה. בכך למעשה מופלים תושבי וושינגטון לרעה בהשוואה לשאר תושבי ארצות הברית, ולמעשה גם בהשוואה לתושבי מדינות דמוקרטיות אחרות בעולם (גם בערי בירה פדרליות).
אילו נחשבה וושינגטון די. סי. לאחת ממדינות ארצות הברית, היא הייתה המדינה הקטנה ביותר מבחינת שטחה, השלישית הקטנה ביותר מבחינת אוכלוסייתה[ב], והראשונה מבחינת צפיפות אוכלוסייתה. בבחירות לנשיאות כוחה שקול לגודלה לו הייתה מדינה, עם שלושה נציגים בחבר האלקטורים (השקולים לחבר בית נבחרים אחד ולשני סנאטורים[ג]).
הפיכה למדינה
עריכההרעיון להפוך את וושינגטון די. סי. לאחת ממדינות ארצות הברית אינו חדש, ומהווה מקור למחלוקת פוליטית. מצד אחד שינוי כזה יפתור את בעיית הייצוג הפוליטי החסר של תושביה, אך מאידך יפגע בתפקודה כבירה פוליטית בלתי תלויה. קיימות סוגיות פוליטיות נוספות המלוות את הטיעונים בעד ונגד ההצעה, כמו מאפייני ההצבעה של התושבים, או יכולתם להשפיע באופן חריג על הממשל אם הרשות המקומית לא תהיה כפופה לקונגרס.
ביוני 2020 הצביע בית הנבחרים ברוב של 232 נגד 180 בעד הפיכת וושינגטון די. סי. למדינה ה-51 של ארצות הברית.[1] החוק יעבור אם בעתיד גם הסנאט יצביע בעדו, ואם הנשיא באותה עת לא יטיל עליו וטו.
כלכלה
עריכהכמו ערי בירה אחרות בעולם, המעסיק המרכזי בעיר וושינגטון היא הממשלה וגופים הקשורים אליה. רוב אנשי העיר מועסקים על ידי הממשל הפדרלי או גורמים ממשלתיים או חוץ-ממשלתיים אחרים (כגון ארגונים לוביסטיים, עמותות, ועסקים שונים הפועלים מול הממשל הפדרלי). מסיבה זו, מושפעת האוכלוסייה של העיר במידה פחותה ממיתון או אינפלציה, מאחר שרוב אנשיה מועסקים במשרדים ממשלתיים ציבוריים שמושפעים פחות מתנודות במצב הכלכלה לעומת המגזר הפרטי.
על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם שפרסמה חברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס בתחילת 2024, וושינגטון.די.סי. היא העיר ה-31 בדירוג המקומות המועדפים ביותר על עשירי העולם. נכון ל-2024 גרים בה מעל 28,300 מיליונרים ומתוכם 12 מוגדרים כמיליארדרים.[2]
אמנות
עריכהמרכז ג'ון פ. קנדי לאמנויות הבמה הוא ביתה של התזמורת הלאומית של ארצות הברית, של בית האופרה של וושינגטון ושל להקת הבלט של וושינגטון.
בשנת 2003 הושלמה בניית מרכז הקונגרסים של וושינגטון בו נערכות תערוכות רבות.
תקשורת
עריכהעיתונות
עריכההוושינגטון פוסט, הוותיק בעיתוני וושינגטון, נחשב אחד העיתונים האמינים ביותר בעולם. לעיתון זה השפעה רבה על הפוליטיקה האמריקאית ואף העולמית. רבים ממקבלי ההחלטות בוושינגטון קוראים את העיתון. העיתון חשף לראשונה את פרשת ווטרגייט. בנוסף נמצא בעיר מועדון העיתונות הלאומי של ארצות הברית. וגם "אגודת העיתונאים האמריקאית".
אתרים בעלי חשיבות
עריכהאתרים
עריכה- הבית הלבן - מקום משכנו של נשיא ארצות הברית מאז תחילת המאה ה-19.
- הקפיטול - בניין הקונגרס הכולל את בית הנבחרים והסנאט.
- ספריית הקונגרס - הספרייה הגדולה והחשובה בעולם. מכילה כ-116 מיליון פריטים.
- המול - השדרה המובילה מבניין הקפיטול וכוללת מוזיאונים פדרליים רבים.
- הקתדרלה הלאומית של וושינגטון - קתדרלה רחבת ממדים הנחשבת לשישית בגודלה בעולם.
- האקדמיה הלאומית למדעים
- הארכיון הלאומי של ארצות הברית - הארכיון כולל את העותק המקורי של הצהרת העצמאות והחוקה.
- תיאטרון פורד- בניין התיאטרון בו נרצח אברהם לינקולן.
- בריכת ההשתקפות - ממוקמת בסמוך לאנדרטת לינקולן.
- בלייר האוס - בית ההארחה של הנשיא
- פארק הפוטומק
- הסמית'סוניאן הוא מוסד הכולל מספר רב של מוזיאונים בעלי שם עולמי בעיקר בוושינגטון:
- בניין מוסד הסמית'סוניאן
- הגלריה הלאומית לאמנות
- מוזיאון האוויר והחלל הלאומי - כולל מוצגים מרכזיים בתולדות התעופה וחקר החלל.
- המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית - המוזיאון ערוך על פי נושאים מרכזיים בתולדות ארצות הברית.
- המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע- אחד ממוזיאוני הטבע הגדולים והחשובים בעולם.
- מוזיאון אנקוסטיה
- גלריית ארתור מ. סקלר
- גלריית פריר
- מוזיאון הירשהורן
- מוזיאון האינדיאנים הלאומי
- מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית
- גלריית הדיוקנאות הלאומית
- מוזיאון הדואר הלאומי
- מוזיאון קורקורן
- מוזיאון השואה האמריקאי - מוזיאון לאומי אמריקני המוקדש לחקר השואה.
- מוזיאון הריגול הבינלאומי
- האקווריום הלאומי (וושינגטון הבירה)
אנדרטאות
עריכה- אנדרטת וושינגטון- מגדל גבוה ממדים המשקיף על רחבי העיר.
- אנדרטת לינקולן - אנדרטה לזכרו של הנשיא הנרצח. בנויה בסגנון קלאסי.
- אנדרטת ג'פרסון - מבנה עגול בארכטיקטורה נאו-רומית.
- אנדרטת פרנקלין דלנו רוזוולט - האנדרטה מציגה תקופות שונות בחייו של הנשיא שכיהן 4 תקופות כהונה.
- אנדרטת וייטנאם - האנדרטה מוקדשת לחללי המלחמה ארוכת השנים בווייטנאם.
- אנדרטת מלחמת העולם השנייה
- אנדרטת מרטין לותר קינג - מוקדשת ללוחם למען שוויון זכויות לשחורים.
- אנדרטת מלחמת קוריאה
- גני החוקה
- אי תאודור רוזוולט
- אנדרטת אדמס
- אנדרטת רוברט א. טאפט
- אנדרטת הטיטניק
- אנדרטת השלום
- אנדרטת קורבנות הקומוניזם
- אנדרטת אוסקר שטראוס
- אנדרטת ג'ון אריקסון
- אנדרטת ג'ורג' מייסון
- אנדרטת ג'יימס א. גרפילד
- אנדרטת הזיכרון של מחוז קולומביה
- אנדרטת הצי - צי הסוחר
- אנדרטת כוחות השיטור הלאומית
- אנדרטת מלחמת וייטנאם
- אנדרטת מלחמת קוריאה
- אנדרטת אלברט איינשטיין
- אנדרטת יוליסס ס. גרנט
- אנדרטת לינדון ביינס ג'ונסון
- אנדרטת צי ארצות הברית
- אנדרטת הלוחמים השחורים במלחמת האזרחים
- אנדרטת הפטריוטיות היפנית-אמריקאית במלחמת העולם השנייה
- אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם
פארקים
עריכהדמוגרפיה
עריכהדמוגרפיה | ||||
---|---|---|---|---|
אוכלוסייה לפי גזעים | ||||
| ||||
מבנה המשפחות | ||||
משקי בית | 334,673 | |||
משפחות עם ילדים מתחת לגיל 18 |
19.8% | |||
אחוז הזוגות הנשואים | 22.8% | |||
אחוז האימהות החד הוריות | 18.9% | |||
גודלה של משפחה ממוצעת | 3.07 | |||
אוכלוסייה לפי גילאים | ||||
מתחת לגיל 18 | 20.7% | |||
גילאים 18 - 24 | 12.7% | |||
גילאים 25 - 44 | 33.1% | |||
גילאים 45 - 64 | 21.9% | |||
מעל גיל 65 | 13% | |||
גיל ממוצע | 35 | |||
אוכלוסייה לפי מגדר (על כל 100 נשים יש:) | ||||
יחס הנשים לגברים | 89 | |||
יחס מעל גיל 18 | 86.1 | |||
אוכלוסייה לפי הכנסה (דולרים לשנה) | ||||
הכנסה חציונית לבית אב | 40,127 | |||
הכנסה חציונית למשפחה | 46,283 | |||
הכנסה לנפש | 28,659 | |||
שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני | ||||
שיעור כללי | 20.2% | |||
שיעור המשפחות | 16.7% | |||
שיעור האוכלוסייה מתחת לגיל 18 |
16.7% | |||
שיעור האוכלוסייה מעל לגיל 65 |
16.4% | |||
הכנסה לפי מגדר ($ בשנה) | ||||
הכנסה חציונית לגברים | 40,513 | |||
הכנסה חציונית לנשים | 36,361 |
127 שכונות העיר, או מחוז קולומביה, מחולקות על פני שמונה אגפים אדמיניסטרטיביים.תושבי וושינגטון מתפלגים מבחינה דתית כדלקמן:
- פרוטסטנטים: מתוכם:
- בפטיסטים: 4.9%
- מתודיסטים: 4.9%
- אוונגליסטים: 15%
- אפיסקופלים:1.2%
- קתולים: 12%
- דתות אחרות:
- אתאיסטים: 33%
- יהודים: 3%
מחוז קולומביה, שבו שוכנת עיר הבירה של ארצות הברית, וושינגטון די.סי., מונה נכון לשנת 2025 כ-685,183 תושבים. מדובר באזור עירוני צפוף המאופיין באוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית, תרבותית וחברתית. האוכלוסייה השחורה, שבעבר הייתה הרוב הברור בעיר, מהווה כיום כ-45 אחוזים מהתושבים, בעוד שהלבנים שאינם היספנים מונים כ-40 אחוזים. קבוצות אחרות כוללות את הקהילה ההיספנית המהווה כ-11 אחוזים מהאוכלוסייה, וכן קהילה אסייתית קטנה אך גדלה שמונה כ-4 אחוזים. לצד קבוצות אלו קיימות גם אוכלוסיות מעורבות וקבוצות קטנות נוספות.
מחוז קולומביה מאופיין בגיל ממוצע צעיר יחסית, בעיקר בשל ריכוז גבוה של אוניברסיטאות, מוסדות פדרליים, ארגוני חברה אזרחית וגופים בינלאומיים המושכים אליהם צעירים בתחילת דרכם המקצועית. גיל החציון של תושבי המחוז עומד על כ-34 שנים, כאשר חלק ניכר מהאוכלוסייה מורכב מרווקים ורווקות. בתחום ההשכלה הגבוהה, מחוז קולומביה נמצא בין האזורים המובילים בארצות הברית, כאשר למעלה מ-60 אחוזים מהמבוגרים בני 25 ומעלה הם בעלי תואר ראשון לפחות.
הכנסה חציונית למשק בית במחוז עומדת על כ-93,000 דולר לשנה, אולם קיימים פערים כלכליים חדים בין שכונות שונות ובין קבוצות אתניות, כתוצאה מתהליכים ממושכים של ג'נטריפיקציה. בשנים האחרונות ידעה העיר שינויים דמוגרפיים ניכרים עם חדירת אוכלוסיות אמידות, משכילות ולבנות לשכונות שבעבר היו מזוהות עם קהילה אפרו-אמריקאית ותיקה. תהליכים אלו הובילו לעלייה חדה במחירי הדיור, שינוי באופי השכונות והעתקת אוכלוסיות מוחלשות אל מחוץ למרכז העיר.
מחוז קולומביה מתאפיין גם בגיוון דתי, אף שבשנים האחרונות ניכרת ירידה בשיעור ההשתייכות לדתות מאורגנות. בעיר פועלות קהילות נוצריות רבות, בעיקר מתודיסטים ובפטיסטים, לצד קהילה יהודית ותיקה, קהילות מוסלמיות, בודהיסטיות והינדואיות. האזור נחשב למרכז משיכה למהגרים, הן ממדינות אחרות בארצות הברית והן ממדינות זרות, בעיקר בשל ריכוז מוסדות הממשל הפדרלי וההזדמנויות הכלכליות והפוליטיות שהוא מציע.
למרות שמחוז קולומביה אינו מדינה, הוא מתפקד כיחידה מוניציפלית עצמאית עם ממשל מקומי נפרד, אך כפוף לפיקוח ישיר של הקונגרס האמריקאי. השילוב בין אוכלוסייה צעירה, רמת השכלה גבוהה, מרכזיות פוליטית ותהליכים מואצים של שינוי עירוני, הופכים את מחוז קולומביה לאחד האזורים הייחודיים והמורכבים מבחינה דמוגרפית בארצות הברית.
חלוקה מנהלית ושכונות
עריכהמחוז קולומביה מחולק לשמונה רבעים מנהליים (Wards), אשר מהווים את הבסיס לחלוקה הייצוגית של המועצה העירונית של וושינגטון הבירה. כל רובע מונה נציג אחד במועצת העיר, הנבחר על ידי תושבי הרובע לכהונה בת ארבע שנים. חלוקת הרבעים מתבצעת מחדש אחת לעשור בהתאם לנתוני מפקד האוכלוסין, והחלוקה הנוכחית נכנסה לתוקף בעקבות מפקד האוכלוסין של 2020 ואושרה בשנת 2022.
כל רובע כולל מספר שכונות היסטוריות ועכשוויות. ישנם מקרים שבהם שכונה אחת נחלקת בין מספר רבעים. רבעים אחדים, כמו רובע 6, חוצים אזורים גאוגרפיים שונים של העיר (צפון־מערב, דרום־מערב, מזרח ועוד), ומשלבים מגוון חברתי וכלכלי רחב.
לצד החלוקה לרבעים, פועלת בעיר מערכת ניהול שכונתי הנקראת ANC – Advisory Neighborhood Commissions (ועדות שכונה מייעצות). מחוז קולומביה כולל כיום 46 ועדות שכונה, שכל אחת מהן מחולקת ליחידות משנה הקרויות Single Member Districts. כל יחידה כזו מייצגת כ-2,000 תושבים, והיא בוחרת נציג עצמאי לוועדת השכונה שלה. הוועדות משמשות כגוף מייעץ שאינו מחוקק, אך יש לו סמכות השפעה מהותית על סוגיות מקומיות כמו רישוי עסקים, תכנון עירוני, תחבורה, ביטחון קהילתי ופיתוח נדל"ן.
ועדות השכונה מהוות נדבך חשוב בשלטון המקומי של וושינגטון הבירה, ומאפשרות ייצוג ישיר לתושבים ברמת הרחוב והשכונה. פעילותן נחשבת לביטוי מובהק של ממשל קהילתי מבוזר, והן ממלאות תפקיד מרכזי בקביעת אופי השכונות והמדיניות העירונית בתחומים יומיומיים.
Ward 1
עריכה- Adams Morgan – שכונה רב-תרבותית תוססת הידועה בחיי הלילה שלה ובמסעדות מגוונות.
- Columbia Heights – אזור מתחדש עם מרכזי קניות, תחנת מטרו מרכזית ואוכלוסייה מגוונת.
- Mount Pleasant – שכונת מגורים שקטה בסמוך ל-Rock Creek Park עם קהילה היסטורית יציבה.
- Lanier Heights – שכונה קטנה ונעימה בתוך Adams Morgan המאופיינת בבנייה קלאסית ובתים משותפים.
- LeDroit Park – שכונה היסטורית עם אדריכלות ויקטוריאנית, סמוכה לאוניברסיטת הווארד.
- Meridian Hill – אזור ירוק סביב פארק מרידיאן היל, המוכר כאזור תרבות ונופש.
- Park View – שכונת מגורים שקטה וקרובה ל-Columbia Heights, עם קהילה מקומית פעילה.
- Pleasant Plains – אזור מגורים קטן בין שדרות ג'ורג'יה ל-אוניברסיטת הווארד.
- Shaw – שכונה היסטורית העוברת התחדשות, עם מוקדי תרבות אפרו-אמריקאית וחיי לילה מודרניים.
- U Street Corridor – רצועת בילוי מוזיקלית ומרכז היסטורי של הג'אז האפרו-אמריקאי.
- Howard University – מתחם האוניברסיטה ההיסטורית לשחורים, עם קמפוס רחב השפעה תרבותית.
- קאלורמה – אזור מגורים יוקרתי ומטופח בגבול Adams Morgan, עם בניינים היסטוריים.
Ward 2
עריכה- Georgetown – שכונה היסטורית יוקרתית עם רחובות מרוצפים, אוניברסיטה ושדרת מסחר תיירותית.
- Dupont Circle – מוקד תרבותי וליברלי עם גלריות, בתי קפה ושגרירויות.
- Foggy Bottom – ביתה של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, קרובה למחלקת המדינה ולמרכז קנדי.
- העיר התחתית – אזור עסקים ראשי הכולל את הבית הלבן, פארק הנשיא, אנדרטת וושינגטון,המול מוזיאונים ומוסדות ממשליים.
- Chinatown – אזור קניות ומסעדות עם השפעה אסייתית, כולל Capital One Arena.
- Logan Circle – שכונה עם ארכיטקטורה ויקטוריאנית וחיי קהילה יציבים.
- West End – אזור מגורים יוקרתי עם בתי מלון, קומפלקסים מודרניים וגישה לגשרי פוטומק.
העיר התחתית של וושינגטון, אזור העסקים והממשל הפדרלי ובמקומי הראשי - Shaw (חלקית) – מתאפיינת בשחזור היסטורי, חיי לילה וקהילה אפרו-אמריקאית חזקה.
Ward 3
עריכה- Cleveland Park – שכונה ירוקה עם בתים היסטוריים וגישה נוחה ל-Rock Creek Park.
- Woodley Park – שכונה שקטה ליד גן החיות הלאומי, עם מלונות ובתי קפה.
- Tenleytown – אזור עם תחנת מטרו, ספריות ואוניברסיטת אמריקן.
- Chevy Chase – שכונה פרוורית יוקרתית בצפון-מערב המחוז, סמוך לגבול מרילנד.
- Friendship Heights – אזור מסחרי-מגורים יוקרתי עם מרכזי קניות ומעבר לתחבורה ציבורית.
- Forest Hills – שכונת וילות שקטה וירוקה, עם בתי ספר יוקרתיים וגישה לטבע.
מבט אווירי על כיכר המשפט (Judiciary Square) - Glover Park – שכונה נוחה למשפחות, סמוכה לוויסקונסין אבניו, עם תמהיל של דירות ובתים..
Ward 4
עריכה- Petworth – שכונה עירונית במגמת עלייה, מתאפיינת בווילות העתקים ורשת רחובות המשופרת; חובקת ממגוון אתני תרבותי.
- Takoma – אזור שקט עם אווירה קהילתית, קרוב לגבול מרילנד.
- Brightwood – שכונת מגורים ותיקה עם בנייה נמוכה, מתחדשת בשנים האחרונות.
- Shepherd Park – שכונה בצפון המחוז עם רחובות ירוקים ובתים פרטיים.
- Manor Park – שכונה קטנה ושקטה, מתאפיינת בקהילתיות ובקרבה לפארקים.
- Riggs Park – אזור מגורים סמוך לגבול הצפוני, עם משפחות ותיקות ומבנים בשיפוץ.
Ward 5
עריכה- Brookland – שכונה אקדמית ודתית הכוללת קמפוסים כנסייתיים ואוניברסיטת קתוליק.
- Eckington – אזור מעבר בין תעשייה למגורים, עובר התחדשות עירונית.
- Trinidad – שכונה מגוונת קרוב ל-H Street, עם בנייה מתחדשת ואוכלוסייה צעירה.
- Michigan Park – אזור שקט עם קהילה מבוססת, סמוך לקו מרילנד.
- Fort Lincoln – אזור מגורים בפינה הצפון-מזרחית, עם מרכז קניות חדש.
- Woodridge – שכונה שלווה עם בתים פרטיים וקרבה לפרוורי מרילנד.
- Brentwood – אזור תעשייה ומסחר עם מגורים מעורבים, בדרום Ward 5.
Ward 6
עריכה- גבעת הקפיטול – אחת השכונות הוותיקות בעיר, ביתם של הקונגרס ובתים מהמאה ה-19.
- Navy Yard – אזור חוף מתפתח עם בנייה גבוהה, מסעדות וטיילת לאורך הנהר.
- NoMa – מתחם עסקים חדש סביב תחנת יוניון, עם קומפלקסים מודרניים.
- Southwest Waterfront – אזור בילוי עם מרינה, הופעות ופיתוח עירוני מתקדם.
- H Street Corridor – רצועת בילוי מתחדשת עם ברים, מסעדות ומופעי רחוב.
- Judiciary Square – מרכז משפטי וממשלתי הכולל בתי משפט ומשרדים פדרליים.
Ward 7
עריכה- Deanwood – אחת השכונות הוותיקות במזרח העיר, עם בתים פרטיים ותחושת קהילה חזקה.
- Hillcrest – שכונה שקטה עם בתים גדולים ונוף לגבעות, קרובה לגבול מרילנד.
- Benning – אזור מגורים סמוך לאנאקוסטיה, בעל גישה נוחה למטרו וקווי אוטובוס.
- Fort Dupont – שכונה ירוקה סביב הפארק הלאומי, עם פעילויות קיץ לקהילה.
- Marshall Heights – שכונת מגורים במזרח העיר, עם יוזמות קהילתיות ושיפורים עירוניים.
- Capitol View – ממוקמת על גבעה ממזרח לנהר, עם נוף לעיר ותחבורה נגישה.
Ward 8
עריכה- Anacostia – שכונה היסטורית במזרח העיר, עוברת תהליך התחדשות ומקושרת למורשת אפרו-אמריקאית.
- Congress Heights – אזור מגורים מרכזי בדרום-מזרח המחוז, עם תשתיות משתפרות ואצטדיון ספורט.
- Barry Farm – שכונה שנמצאת בשיקום עירוני, עם דגש על פרויקטים ציבוריים חדשים.
- Bellevue – שכונת מגורים דרומית סמוכה לגבול מרילנד, עם פארקים ושירותים קהילתיים.
- Washington Highlands – אזור שקט בדרום העיר עם מוסדות חינוך ושיפורים בשירותים.
- Shipley Terrace – שכונה מגוונת על גבעה, הכוללת מיזמים קהילתיים ומרכזים רפואיים.
מוסדות חינוך
עריכהכמו ערי בירה אחרות בעולם העיר וושינגטון משופעת במוסדות להשכלה גבוהה בהם לומדים סטודנטים מהאזור ומכל רחבי ארצות הברית.
אוניברסיטאות
עריכה- אוניברסיטת ג'ורג'טאון
- אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
- אמריקן יוניברסיטי
- האוניברסיטה לביטחון לאומי
- אוניברסיטת הווארד
- אוניברסיטת המודיעין הלאומי (NIU)
- האוניברסיטה הקתולית של אמריקה
- אוניברסיטת טריניטי וושינגטון
- אוניברסיטת מחוז קולומביה (UDC)
הרכבת התחתית של וושינגטון - אוניברסיטת אמריקן
- אוניברסיטת גאלדט (לחירשים ולכבדי שמיעה)
תחבורה
עריכה- ערכים מורחבים – נמל התעופה הבין-לאומי וושינגטון דאלס, הרכבת התחתית של וושינגטון, נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל
נמלי תעופה
עריכהבקרבת העיר וושינגטון נמצאים שלושה נמלי תעופה עיקריים:
- נמל התעופה הבין-לאומי וושינגטון דאלס - מהווה את שער הכניסה האווירי המרכזי של הבירה לטיסות בינלאומיות. ממוקם בפרוור שנטילי כ־40 קילומטרים ממערב לעיר, משמש כנמל התעופה הבינלאומי העיקרי של האזור, ומציע טיסות לאירופה, אסיה, המזרח התיכון ויעדים נוספים.
- נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל: ממוקם בארלינגטון וירג'יניה, בסמוך למרכז וושינגטון, מתמקד בעיקר בטיסות פנים קצרות טווח ומוגבל בהיקף הטיסות הבינלאומיות שהוא מורשה להפעיל.
- נמל התעופה הבין-לאומי בולטימור-וושינגטון ת'ורגוד מרשל: ממוקם ליד העיר בולטימור, במדינת מרילנד, כ־50 ק"מ מצפון לוושינגטון הבירה. הנמל משמש גם את תושבי מרילנד וגם את תושבי פרברי וושינגטון הצפוניים.
אוכלוסייה לאורך זמן
עריכהאוכלוסייה לאורך ההיסטוריה | ||||
---|---|---|---|---|
שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | |
1800 | 8,144 | 1910 | 331,069 | |
1810 | 15,471 | 1920 | 437,571 | |
1820 | 23,336 | 1930 | 486,869 | |
1830 | 30,261 | 1940 | 663,091 | |
1840 | 33,745 | 1950 | 802,178 | |
1850 | 51,687 | 1960 | 763,956 | |
1860 | 75,080 | 1970 | 756,510 | |
1870 | 131,700 | 1980 | 638,333 | |
1880 | 177,624 | 1990 | 606,900 | |
1890 | 230,392 | 2000 | 572,059 | |
1900 | 278,718 | 2010 | 601,723 |
ספורט
עריכהבעיר נמצא אולם הספורט ורייזון סנטר בו נמצאת "גלריית הספורט הלאומית" ובו משחקת קבוצת הכדורסל של וושינגטון וכן נבחרת ההוקי הלאומית של ארצות הברית. גם אצטדיון רוברט קנדי ממוריאל נמצא בעיר ובו משחקת די סי יונייטד.
קבוצות ספורט המשחקות בוושינגטון:
- וושינגטון ויזארדס קבוצת כדורסל המשחקת בליגת ה-NBA.
- וושינגטון מיסטיקס קבוצת כדורסל נשים המשחקת בליגת ה-WNBA.
- די.סי. יונייטד קבוצת כדורגל המשחקת בליגת ה-MLS.
- וושינגטון נשיונאלס קבוצת בייסבול המשחקת בליגת ה-MLB.
- וושינגטון קומנדרס קבוצת פוטבול המשחקת בליגת ה-NFL.
- וושינגטון קפיטלס קבוצת הוקי קרח המשחקת בליגת ה-NHL.
ערים תאומות
עריכה
עיינו גם בפורטל פורטל וושינגטון די. סי. הוא שער לכל הנושאים הקשורים בוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית. הפורטל מציג אתרים, תמונות וקטעי טריוויה. |
לוושינגטון 14 ערים תאומות[3] והן:
- בנגקוק, תאילנד (מ־1962)
- דקר, סנגל (מ־1980)
- בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין (מ־1984)
- בריסל, בלגיה (מ־1985)
- אתונה, יוון (מ־2000)
- פריז, צרפת (מ־2001)
- פרטוריה, דרום אפריקה (מ־2002)
- סיאול, קוריאה הדרומית (מ־2006)
- אקרה, גאנה (מ־2006)
- סנדרלנד, אנגליה (מ־2006)
- רומא, איטליה (מ־2011)
- אנקרה, טורקיה (מ־2011)
- ברזיליה, ברזיל (מ־2013)
- אדיס אבבה, אתיופיה (מ־2013)
כל הערים הן ערי בירה, מלבד סנדרלנד שבשטחה נמצאת העיר וושינגטון, ממנה הגיעה משפחתו של ג'ורג' וושינגטון.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של וושינגטון די. סי. (באנגלית)
- וושינגטון (די. סי.), דף שער בספרייה הלאומית
- וושינגטון די. סי., באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מחוז קולומביה - ממשלת המחוז
- לבקר בעיר וושינגטון
- תירות תרבותית בעיר וושינגטון
- מוזיאון העיר וושינגטון
- שכונות העיר וושינגטון
- שירי הדר ומיכאלה חזני, MUST: המקומות שחובה לראות בוושינגטון, באתר ynet, 11 באוגוסט 2018
- איילת להב, השכנים של טראמפ, באתר "ידיעות אחרונות", 20 ביוני 2019
- אור הורביץ, אל תאמינו להשמצות, וושינגטון היא אחת הערים הכיפיות בעולם, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2021
ביאורים
עריכה- ^ בכל שנתיים מתקיימות בחירות פדרליות ל-435 חברי בית הנבחרים ולשליש מתוך 100 חברי הסנאט, ובבחירות אלה תושבי וושינגטון די. סי. אינם רשאים להצביע, וזאת בניגוד ליתר אזרחי ארצות הברית.
- ^ בוורמונט ובוויומינג, בנפרד, פחות תושבים מאשר בוושינגטון די. סי.
- ^ לפי חוקת ארצות הברית כל מדינה מיוצגת על ידי שני סנאטורים בלי קשר לגודל אוכלוסייתה, ועל ידי חבר בית נבחרים אחד או יותר בהתאם לגודל אוכלוסייתה. לפיכך, שלושה אלקטורים הם המספר המזערי לו זכאית כל מדינה. לשם השוואה, בשנת 2024 היו ארבע מדינות שאוכלוסיית כל אחת מהן גדולה מזו של וושינגטון די. סי., ואף הן זכאיות לשלושה אלקטורים כל אחת. אלה הן (בסדר עולה) אלסקה, דקוטה הצפונית, דקוטה הדרומית ודלאוור.
הערות שוליים
עריכה- ^ גרדיאן והארץ, בית הנבחרים בארה"ב אישר חוק המכיר בוושינגטון הבירה כמדינה ה-51, באתר הארץ, 26 ביוני 2020
- ^ ליטל סמט, דירוג הערים העשירות: איפה גרים הכי הרבה מיליונרים, וכמה יש בתל אביב?, באתר כלכליסט, 8 במאי 2024
- ^ באתר ממשלת המחוז