ארנסט גרפנברג

רופא גרמני

ארנסט גרפנברגגרמנית: Ernst Gräfenberg;‏ 26 בספטמבר 1881 אדלבסן ליד גטינגן, שבגרמניה - 28 באוקטובר 1957 ניו יורק, שבארצות הברית) היה רופא יהודי ומדען יליד גרמניה. הוא ידוע בפיתוח ההתקן התוך רחמי למניעת הריון (IUD) ובמחקריו על תפקיד השופכה של האישה באורגזמה. נקודת הג'י נקראת על שמו.

ארנסט גרפנברג
Ernst Gräfenberg
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1881
אדלבסן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1957 (בגיל 76)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת קיל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג R. G. Waldeck עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

גרפנברג למד רפואה בגטינגן ובמינכן, והשלים את הדוקטורט שלו ב־10 במרץ 1905. הוא החל לעבוד כרופא לרפואת עיניים באוניברסיטת וירצבורג, אך לאחר מכן עבר למחלקה למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת קיל, שם פרסם מאמרים על גרורות סרטן ("תאוריית גרפנברג") והפיזיולוגיה של השתלת ביצית. בשנת 1910 גרפנברג עבד כגניקולוג בברלין, ובשנת 1920 היה כבר מפורסם, והייתה לו מרפאה בקורפורסטנדאם. הוא היה גינקולוג ראשי בבית חולים עירוני בבריטז, מחוז בברלין בשכונה של מעמד הפועלים, והחל במחקרים מדעיים על הפיזיולוגיה של הרבייה האנושית באוניברסיטת ברלין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה היה קצין רפואה והמשיך לפרסם מאמרים, בעיקר על פיזיולוגיה של נשים. בשנת 1929 פרסם את מחקריו על "טבעת גרפנברג", ההתקן התוך רחמי הראשון שיש תיעוד על השימוש בו. [1]

במאה ה -17 תיאר הרופא ההולנדי רנייה דה גראף את השפיכה הנשית והתייחס לאזור ארוגני בנרתיק שהוא קישר עם הערמונית הגברית. מאוחר יותר דווח על אזור זה על ידי גרפנברג. [2] המונח ״נקודת ג׳י״ (G-Spot) נטבע על ידי אדיגו ואחרים. בשנת 1981, ונקרא על שמו של ארנסט גרפנברג, [3] אף על פי שמחקרי גרפנברג משנות הארבעים של המאה העשרים הוקדשו לגירוי השופכה. בשנת 1950 הצהיר גרפנברג, "תמיד ניתן היה למצוא אזור ארוטי על הצד הקדמי של הנרתיק לאורך השופכה." [4]

כאשר הנאצים עלו לשלטון בגרמניה, גרפנברג, יהודי, נאלץ בשנת 1933 להתפטר מתפקידו כראש המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים העירוני ברלין-בריטץ. בשנת 1934 ניסה הנס להפלדט לשכנע אותו לעזוב את גרמניה הנאצית. הוא סירב, והאמין שמאחר שבטיפולו היו גם נשים של פקידים נאצים גבוהים, הוא יהיה בטוח. הוא טעה, ונעצר בשנת 1937 מאחר שהבריח מגרמניה בולים נדירים. מרגרט סנגר הוציאה אותו מהכלא הנאצי, ולבסוף הורשה לו לצאת מגרמניה בשנת 1940, והוא נסע לארצות הברית ופתח מרפאה בעיר ניו יורק.

חיים פרטיים עריכה

גרפנברג היה בנם של סלומון גרפנברג (1834–1918) ומינה גרפנברג (לאה אייכנברג; 1845–1910). [5] אביו של ארנסט היה בעל עסק של מוצרי ברזל באדלבסן, ושימש כראש הקהילה היהודית שם משנת 1868 עד 1882, וכחבר מועצת הקהילה של אדלבסן (Bürgervorsteher) משנת 1889 עד 1893. [5] [6]בשנת 1893 עברה המשפחה לגטינגן, שם למד ארנסט בבית הספר התיכון העירוני, או בגימנסיה, לימים המכונה גימנסיה מקס-פלאנק.

גרפנברג היה נשוי לזמן קצר לסופרת רוזי וולדק.[7] [8]הוא נפטר ב־28 באוקטובר 1957 בעיר ניו יורק.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Evolution and Revolution: The Past, Present, and Future of Contraception". Contraception Online (Baylor College of Medicine). 10 (6). February 2000. Archived from the original on September 26, 2006.
  2. ^ Jon E. Roeckelein (2006). Elsevier's Dictionary of Psychological Theories. Elsevier. p. 256.
  3. ^ Addiego, F; Belzer, EG; Comolli, J; Moger, W; Perry, JD; Whipple, B. (1981). "Female ejaculation: a case study.". Journal of Sex Research 17 (1): 13–21.
  4. ^ Ernest Gräfenberg (1950). "The role of urethra in female orgasm". International Journal of Sexology 3 (3): 145–148.
  5. ^ Eggert, Björn. Entry for "Gertrud Seidl (geborene Gräfenberg), 1883–1943" (sister of Ernst Gräfenberg), in Stolpersteine Hamburg. Retrieved 2015-02-22 from www.stolpersteine-hamburg.de
  6. ^ Schaller & Dietert (2010), p. 17.
  7. ^ Matthias David, Frank C. K. Chen, and Jan-Peter Siedentopf, Ernst Gräfenberg: Wer (er)fand den G-Punkt?, Deutsches Ärtzteblatt, November 2005, Seite 498: "Ernst Gräfenberg war für kurze Zeit mit der Schriftstellerin Rosie Waldeck verheiratet." The U.S. Copyright Renewals, 1962 July – December
  8. ^ Rosie Waldeck is also known as Rosie Graefenberg Waldeck, and as "R.G." was author of Prelude to the past; the autobiography of a woman. Time magazine, in its 1942 review of Waldeck's Athene Palace