אוניברסיטת גטינגן

אוניברסיטת גטינגן
Georg-August-Universität Göttingen
	האולם הישן (Alte Aula) של האוניברסיטה בכיכר וילהלם
campus university
על שם	ג'ורג' השני
מוטו	In publica commoda
תקופת הפעילות	1734–הווה (כ־290 שנה)
מייסדים	ג'ורג' השני
בעלי תפקידים
יו"ר	מטין טולן
סגל	12,469 (נכון ל־2017)
סטודנטים
	31,619 (נכון ל־ספטמבר 2018)
מיקום
מדינה	גרמניה
קואורדינטות	51°32′02″N 9°56′17″E / 51.533979833333°N 9.93792°E
	אתר רשמי
	(למפת סקסוניה התחתונה רגילה) הנובר אוסנבריק אולדנבורג גטינגן וולפסבורג זלצגיטר הילדסהיים וילהלמסהאפן דלמנהורסט שלזוויג-הולשטיין ה. מקלנבורג; מערב; פומרניה; בר. סקסוניה; אנהלט; תורינגיה הסן נורדריין; וסטפאליה; הולנד אוניברסיטת גטינגן

אוניברסיטת גאורג אוגוסט בגטינגן (בגרמנית: Georg-August-Universität Göttingen), או הגאורגיה אוגוסטה, היא אוניברסיטה גרמנית הנקראת על שמו של מייסדה ג'ורג' השני מלך בריטניה, דוכס הנובר. האוניברסיטה, השוכנת בעיר גטינגן שבסקסוניה התחתונה, נוסדה ב-1734 ופתחה את שעריה ב-1737. האוניברסיטה חברה ב-U15 (אוניברסיטאות בגרמניה), חברה בגילדת אוניברסיטאות אירופאיות עתירות מחקר וחברה בקבוצת קוימברה.

היסטוריה

תהפוכות פוליטיות רבות שזורות בתולדות האוניברסיטה: מספר התלמידים שהיה 1547 ב-1823 הצטמצם לכ-860 בעקבות מעורבותם של המורים והתלמידים בתנועות פוליטיות שהתנגדו לשלטון. שבעה פרופסורים הודחו ב-1837 בגלל המחאה כנגד ביטול החוקה הליברלית של 1833.

אביב העמים של 1848 הפך את המגמה. ממשלת פרוסיה, שסיפחה את הנובר ב-1866, הוסיפה לטפחה ולקדמה. ב-1903 שב מספר התלמידים ל-1529, ועל הוראתם הופקדו 121 מורים. בעשורים הראשונים של המאה העשרים הייתה האוניברסיטה למובילה עולמית בתחום האווירודינמיקה והידרודינמיקה תחת הנהגתו של לודוויג פרנדטל.

בתקופה שקדמה לעליית הנאציזם נהנתה האוניברסיטה ממוניטין בינלאומי ניכר, שנבע ממספר רב של אישים בולטים שחבשו את ספסל הלימודים או לימדו בה, בהם זוכי פרס נובל רבים, מנהיגים כאוטו פון ביסמרק, אנשי רוח וסופרים כהיינריך היינה והאחים גרים; מדענים בולטים מקרל פרידריך גאוס ועד אנריקו פרמי.

תור הזהב שראתה האוניברסיטה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים בא לקצו עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון. ב-1933, על רקע הפגנות אלימות של סטודנטים נאצים, ובעקבות חקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי על ידי המפלגה הנאצית, פוטרו מהאוניברסיטה או ברחו מפני הסכנה מדענים יהודים רבים ובכללם ג'ון פון נוימן, אדוארד טלר, יוג'ין ויגנר, ג'יימס פרנק, יעקב פולוצקי, אוטו טפליץ ומקס בורן. בעיקר נפגעו ענפי הפיזיקה והמתמטיקה. המסורת הכבירה של גטינגן במתמטיקה, שכללה מלבד גאוס גם את ברנהרד רימן, פליקס קליין, דויד הילברט ואמי נתר, נשברה על ידי הנאצים, שכן רבים מהמרצים בגטינגן היו יהודים או שנישאו ליהודיות. מסופר כי כשנה לאחר מכן שאל שר התרבות הנאצי ברנהרד רוסט את דויד הילברט "מה מצב המתמטיקה בגטינגן כעת, מששחררנו אותה מההשפעה היהודית?", והילברט ענה "מתמטיקה בגטינגן? היא כבר אינה קיימת"^[1]. כמה מהפיזיקאים שהוכרחו לנוס מגטינגן מצאו מקלט בארצות הברית ואף השתתפו בפרויקט מנהטן. מאז לא שבה האוניברסיטה למעמד שהיה לה במתמטיקה ובפיזיקה.

בשנת הלימודים 2015 פעלו בה 4,446 אנשי סגל אקדמי ב-13 פקולטות, ובשנת 2016 נמנו בה 31,500 סטודנטים. עם בוגריה נמנה גרהרד שרדר, קנצלר גרמניה לשעבר, ועם חוקריה נמנים זוכי פרס נובל, ובהם מנפרד אייגן.

מוסדות נוספים הקיימים בעיר ומקיימים קשרי גומלין הדוקים עמה הם ארבעה מכוני מחקר המאוגדים תחת מכון מקס פלאנק, ספריית המדינה והאוניברסיטה, בה נשמרים כתבי יד יקרי ערך, והאקדמיה למדעים.

ברחבי הקמפוס והעיר פזורים פסלים המנציחים את המפורסמים שבתלמידי האוניברסיטה ומוריה, כגון ביסמרק והבנקאי האמריקאי ג'יי. פי. מורגן.