ארץ אדוארד השביעי
ארץ אדוארד השביעי (באנגלית: King Edward VII Land) או חצי האי אדוארד השביעי הוא חצי אי גדול, מכוסה קרח, היוצר את הקצה הצפון-מערבי של ארץ מרי בירד באנטארקטיקה. חצי האי בולט אל תוך ים רוס בין מפרץ זולצברגר והפינה הצפון-מזרחית של מדף הקרח רוס, ומהווה חלק משטח חסות רוס. חצי האי אדוארד השביעי מתוחם במדף הקרח רוס מדרום-מערב, מפרץ אוקומה ממערב, וממזרח במפרץ זוצברגר וחוף זונדרס, כולם שוכנים בעיקר על ים רוס/האוקיינוס הדרומי באנטארקטיקה. הקצה הצפון-מערבי של חצי האי הוא כף קולבק. חצי האי אדוארד השביעי נמצא ב-77°40′S 155°00′W / 77.667°S 155.000°W
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
ים רוס  |
| קואורדינטות | 77°40′00″S 155°00′00″W / 77.6667°S 155°W |
| נתונים מדיניים | |
| על שם |
אדוארד השביעי |
| מגלה |
משלחת דיסקברי |
| תאריך גילוי |
30 בינואר 1902 |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה)   ארץ אדוארד השביעי  | |
  | |
החוף המערבי הוא חוף שירז. מצפון וממזרח נמצא מדף הקרח סווינברן.
חצי האי אדוארד השביעי התגלה ב-30 בינואר 1902 על ידי משלחת דיסקברי (1904-1901) בהנהגת רוברט פלקון סקוט, שכינה אותו ארץ אדוארד השביעי על שם המלך אדוארד השביעי. קו החוף נחקר עוד במסגרת משלחת נמרוד בהנהגת ארנסט שקלטון בשנים 1909-1908, והנחיתה הראשונה הייתה של המשלחת היפנית לאנטארקטיקה בהנהגת שיראז נובו בשנת 1912. שמו של חבל הארץ שונה ל"חצי האי אדוארד השביעי" אחרי שטבעו כחצי-אי נקבע במסע חקר שניהלה משלחת בירד לאנטארקטיקה (1935-1933) ומשלחת השירות האנטארקטי של ארצות הברית (1941-1939).
רוב חצי האי נמצא בשטח החסות רוס, שבחזקת ניו זילנד.
