ארצ'יבלד סטנדיש הארטריק

ארצ'יבלד סטנדיש הארטריקאנגלית: Archibald Standish Hartrick;‏ 7 באוגוסט 18641 בפברואר 1950) היה צייר סקוטי הידוע באיכות עבודתו הליטוגרפית. עבודותיו כיסו סצנות אורבניות, נופים וציור דמויות והוא היה חבר מייסד במועדון סנפלדר.[1]

ארצ'יבלד סטנדיש הארטריק
Archibald Standish Hartrick
לידה 7 באוגוסט 1864
בנגלור, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 1950 (בגיל 85)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lily Blatherwick עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הארטריק נולד בבנגלור, בנו של קצין בצבא הבריטי.[2] המשפחה עברה לסקוטלנד כשהארטריק היה בן שנתיים. אביו נפטר זמן קצר לאחר מכן ועם הזמן אמו נישאה לצ'ארלס בלאתרוויק, רופא וחובב ציור שהיה מעורב בהקמת החברה המלכותית הסקוטית של ציירים בצבעי מים.[3] לאחר שלמד בקולג' פטס,[4] הארטריק למד רפואה באוניברסיטת אדינבורו לפני שלמד אמנות בבית הספר לאמנות סלייד בלונדון ולאחר מכן באקדמיה ז'וליאן בפריז.[5] הארטריק בילה את קיץ 1886 בפונט-אוון עם פול גוגן. בפריז הוא התיידד עם וינסנט ואן גוך וטולוז-לוטרק והציג עבודה בסלון פריז ב-1887. הארטריק צייר את גוגן, ואן גוך וטולוז-לוטרק במהלך שהותו בצרפת.[6]

הארטריק חזר לסקוטלנד ובמשך זמן מה השתקע בגלאזגו, שם הכיר את קבוצת הציירים "נערי גלאזגו", לפני שעבר ללונדון. שם החל לעבוד כמאייר ספרים ומגזינים. ב-1890.[7] הארטריק הפך לאמן מאייר פורה וגם סיפק איורים למגזין Black and White, ל-Daily Chronicle, The Ludgate Monthly ו-Pall Mall.‏[8]

כמו כן, בשנת 1890, הצטרף הארטריק למועדון האמנות האנגלית החדש. מ-1895 עד 1907, הוא הציג באופן קבוע באקדמיה המלכותית. ב-1896 נישא לציירת לילי בלאתרוויק, בתו של צ'ארלס בלאתרוויק מנישואיו הראשונים. בני הזוג התיישבו בגלוסטרשייר, ומשם פיתחו שניהם את הקריירה האמנותית שלהם, שניהם הציגו יצירות בגלריה קונטיננטל בשנת 1901. הארטריק ואשתו קישטו מאוחר יותר את הכנסייה הקטנה בטרשם והיא קבורה בבית הקברות שם.[9]

הארטריק עבר ללונדון, שם לימד רישום בבית הספר לאמנות קמברוול בין השנים 1908 ל-1914 ולאחר מכן בבית הספר המרכזי לאמנות, שם לימד ליטוגרפיה עד 1929. בקמברוול הוא לימד את דייוויד ג'ונס. בשנת 1909 היה הארטריק בין החברים המייסדים של מועדון סנפלדר ולאחר מכן הפך לסגן נשיא המועדון. ב-1910 נבחר הארטריק כחבר שותף באגודת צבעי המים המלכותית והפך לחבר מלא ב-1920.[10] בסופו של דבר הוצגו להארטריק יותר מ-200 יצירות באגודה המלכותית לצבעי מים והוא גם הציג בביאנלה של ונציה בשלוש הזדמנויות. עבודתו הייתה גם חלק מאירוע הציור בתחרות האמנות באולימפיאדת הקיץ של 1932.[11] סדרה מיצירותיו המציגות דמויות כפריות, בשם Cotswold Types, נרכשה על ידי המוזיאון הבריטי.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, הארטריק תרם יצירות לאוסף יצירות האמנות של ועדת אנדרטת המלחמה הבריטית. בשנת 1917 הפיק שש ליטוגרפיות על עבודת נשים למען לשכת תעמולה המלחמה של בריטניה. התמונות הוצגו בבריטניה ומחוצה לה ונמכרו גם כהדפסים כדי לגייס כסף למאמץ המלחמתי.[12] במהלך המלחמה הוא גם הפיק סדרה של שתים עשרה ליטוגרפיות תחת הכותרת "לונדון בזמן מלחמה".

בתחילת מלחמת העולם השנייה, הוא היה בין הראשונים שהציע את שירותיו לוועדה המייעצת לאמני מלחמה. ב-1940 הוא היה האמן הראשון שהוזמן לתרום את עבודתו ביחידות הנשים, אותו נושא שסיקר במלחמת העולם הראשונה. הדפסים של עבודותיו נמכרו בגלריה הלאומית במהלך המלחמה והוצגו בתערוכת "בריטניה במלחמה" שנפתחה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק במאי 1941.[13][14] במהלך המלחמה, הארטריק גם צייר סצנות ליד ביתו לשעבר בטרשם שבגלוסטרשייר עבור תוכנית התיעוד בבריטניה. מועצת האמנויות ארגנה תערוכת זיכרון להארטריק ב-1951.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Peter J.M. McEwan (1994). The Dictionary of Scottish Art and Architecture. Antique Collectors' Club.
  2. ^ Grant M. Waters (1975). Dictionary of British Artists Working 1900-1950. Eastbourne Fine Art.
  3. ^ Paul Harris & Julian Halsby (1990). The Dictionary of Scottish Painters 1600 to the Present. Canongate
  4. ^ Clarke (2008). The Women's Land Army A Portrait. Sansom & Company.
  5. ^ Frances Spalding (1990). 20th Century Painters and Sculptors. Antique Collectors' Club
  6. ^ Robin Garton (1992). British Printmakers 1855-1955 A Century of Printmaking from the Etching Revival to St Ives. Garton & Co / Scolar Press
  7. ^ "Catalogue entry The Penitents' Bench 1904". Tate. Retrieved 26 December 2017.
  8. ^ Simon Houfe (1996). The Dictionary of 19th Century British Book Illustrators. Antique Collectors' Club
  9. ^ Gill Saunders, ed. (2011). Recording Britain. V&A Publishing
  10. ^ Martin Bailey (2001). "Memories of Van Gogh and Gauguin: Hartrick's reminiscences
  11. ^ "Archibald Standish Hartrick". Olympedia. Retrieved 2 August 2020.
  12. ^ Mari Gordon, ed. (2014). The Great War: Britain's Efforts and Ideals. National Museum of Wales
  13. ^ Imperial War Museum. "War artist archive -A.S. Hartrick". Imperial War Museum
  14. ^ Brain Foss (2007). War paint: Art, War, State and Identity in Britain, 1939-1945. Yale University Press