הודו

מדינה בדרום אסיה

רפובליקת הוֹדוּהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה[7]) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה, והמדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם[8] עם מעל ל-1.4 מיליארד נפש (נכון לאוגוסט 2023), אשר דוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשלה בהודו, הנחשבת רשמית לדמוקרטית, רואה עצמה כדמוקרטיה בעלת האוכלוסייה הגדולה בתבל.

רפובליקת הוֹדוּ
भारत गणराज्य
דגלסמל
הטאג' מהאל באגרה, אחד משבעת פלאי תבל החדשים
הטאג' מהאל באגרה, אחד משבעת פלאי תבל החדשים

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהניגריהקמרוןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגומוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדימלאוויאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רתימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגיאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודומזרח טימורפפואה גינאה החדשהאי חג המולדאיי קוקוסאיי שלמה
מוטו לאומי האמת לבדה תנצח
המנון לאומי ג'אנה גאנה מאנה
המנון
ממשל
משטר רפובליקה סוציאליסטית פדרלית
ראש מדינה נשיא הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הודו דרופדי מורמו
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית הינדי, אנגלית
עיר בירה ניו דלהי 28°34′N 77°12′E / 28.567°N 77.200°E / 28.567; 77.200
רשות מחוקקת הפרלמנט ההודי עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת בית המשפט העליון של הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
העיר הגדולה ביותר מומבאי
שטח יבשתי[3] 3,287,263 קמ"ר (8 בעולם)
אחוז שטח המים 9.5%
אזור זמן UTC +5:30
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מהממלכה המאוחדת[2] 15 באוגוסט 1947
ישות קודמת הראג' הבריטיהראג' הבריטי הראג' הבריטי
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4]
(הערכה 1 במרץ 2024)
1,437,339,951 נפש (1 בעולם)
צפיפות 437.25 נפש לקמ"ר (31 בעולם)
דת הינדואיזם 79.8%
אסלאם 14.2%
נצרות 2.3%
יהדות 0.0003%
סיקיזם 1.7%
בודהיזם 0.7%
ג'ייניזם 0.4%[1]
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.31%
גילאי 15 - 24 17.51%
גילאי 25 - 54 41.56%
גילאי 55 - 64 7.91%
גילאי 65 ומעלה 6.72%
כלכלה
תמ"ג[5] (2022) 3,385,090 מיליון $ (5 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,355$ (159 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2021)
0.633 (132 בעולם)
מדד ג'יני 35.7 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע רופי הודי‏ (INR)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים

יום הרפובליקה יום העצמאות (הודו) אחד במאי

יום הולדתו של מהטמה גנדי
סיומת אינטרנט in
קידומת בין־לאומית 91
india.gov.in
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הודו מחולקת לעשרים ושמונה מדינות (שבעצמן מחולקות למחוזות), שבע טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה, דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות, בעוד שבטריטוריות האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה מ-7,000 קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, האיים המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו היא הרביעית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

מתוקף היותה כר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית: ההינדואיזם, הסיקיזם, הבודהיזם והג'ייניזם מקורן כולן בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

הודו היא מדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי ומעצמה אזורית. להודו הצבא השני בגודלו בעולם מבחינת כוח-אדם.

הסמלים הלאומיים של הודו:
החיה הלאומית: פיל אסייתי
הציפור הלאומית: טווס הודי
העץ הלאומי: פיקוס בנגלי
הפרח הלאומי: Nelumbo nucifera
חיית המורשת הלאומית: טיגריס
היונק המימי הלאומי: נהרתן הגנגס
הזוחל הלאומי: רב פתן מלכותי
יונק המורשת הלאומי: לנגור אפור
הפרי הלאומי: מנגו
המקדש הלאומי: מקדש אקשרדם
הנהר הלאומי: נהר הגנגס
ההר הלאומי: נאנדה דווי

אטימולוגיה עריכה

המונח "בְּהָרֵט" (‏ˈbʱaːɾət?‏), שנזכר הן בשירה ההודית האפית והן בחוקת הודו,[9] הוא שמה של המדינה בשפות הודיות שונות. המונח, שהוא קיצור של השם ההיסטורי "בהרטוורשה" (Bharatavarsha), ששימש במקור לתיאור אזור בעמק הגנגס, החל לצבור פופולריות במאה ה-19 כשמה הילידי של הודו.[10][11] עם זאת, עד להכרזת העצמאות של הודו לא הייתה קיימת במהלך ההיסטוריה ישות פוליטית בשם הודו.

"הינדוסטן" (‏ɦɪndʊˈstaːn?‏) הוא שם המציין את הודו בפרסית אמצעית. השימוש בו החל בתקופת האימפריה המוגולית והוא בשימוש רב מאז. משמעות המונח מגוונת, והוא מתייחס לאזור צפון הודו של היום ופקיסטן או להודו כולה.[11] השם "India" (אינדיה), שבו נעשה שימוש באנגלית, מקורו בלטינית אמצעית, שבה זהו מונח המתייחס לדרום אסיה ולאזור שזיהויו אינו ברור במזרח אזור זה של היבשת; המונח הלטיני נשאב מהמונח היווני ההלניסטי "Ἰνδία" (אינדיה), שנשאב בתורו מהמונח "הינדוּש" בפרסית עתיקה, מחוז מזרחי של האימפריה האחמנית. בסנסקריט מילה דומה במקורה הבלשני, "סינדוּ" (Sindhu), שמשמעותה "נהר", ובעיקר "נהר האינדוס"; בשל כך משמש המונח גם לתיאור אגן הניקוז המיושב בצפיפות שבדרום הנהר.

המונח העברי "הודו", שמקורו ככל הנראה במונח הפרסי הינדוש או במילה בסנסקריט סינדהו, מופיע פעמיים בתנ"ך, במגילת אסתר, בצירוף ”מהודו ועד כוש” (מגילת אסתר, פרק א', פסוק א' ומגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט'). במסכת מגילה[12] נחלקים רב ושמואל באשר למיקומה של "הודו" המצוינת בתנ"ך ביחס לכוש, המזוהה עם מזרח אפריקה; אחד מהם סובר כי הן קרובות זו לזו, ולדעת השני הן בשני אזורים שונים של העולם, כפי שמעידה הגאוגרפיה. ככל הנראה הדעה שלפיה הודו וכוש סמוכות זו לזה נובעות מבלבול, שרווח בעולם העתיק, בין אזורים באתיופיה, בחצי האי ערב ובמזרח התיכון, להודו.[13][14]

היסטוריה עריכה

 
מהטמה גנדי, המוכר כאבי האומה ההודית, יחד עם ג'ווהרלל נהרו, לימים ראש הממשלה הראשון של הודו.
  ערך מורחב – היסטוריה של הודו, חלוקת הודו

השרידים העתיקים ביותר של תרבות כתובה שנמצאו בהודו שייכים לתרבות עמק האינדוס (שנחקרה באתרים האראפה ומוהינג'ו דארו). כתב תרבות האינדוס לא פוענח עד היום אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על תרבות מפותחת ביותר שניהלה קשרי מסחר עם מסופוטמיה. עם השנים נעלמה תרבות זו ובתקופת השנים שבין תחילת האלף ה-2 לפנה"ס ועד למחציתה – עלתה והתרחבה התרבות הוודית. בני תרבות זו היו ככל הנראה נוודים שהגיעו לאזור נהר האינדוס (שרובו נמצא בפקיסטן של ימינו) ומשם התפשטו מזרחה אל המישור שבין האינדוס לגנגס (דרכי התפשטותם שנויות במחלוקת וישנם חוקרים הטוענים לרציפות תרבותית לתרבות עמק האינדוס). שבטים אלו כונו Arya וחוקרים העלו סברות שונות (שהתבססו בעיקר על מחקר בלשני) בנוגע למקורם של הארים. דתם של בני תרבות זו הותוותה בריג ודה בשפת הסנסקריט והתפתחה לכדי קאנון דתי שהפך והתגלגל – ברצף היסטורי שהתפרש על פני אלפי השנים הבאות – לגרעין הרעיוני הסמלי של אוסף האמונות שמכונה כיום דת ההינדואיזם.

דת האסלאם הגיעה להודו בתחילת המאה ה-11 עם פלישות המוסלמים וכיבוש עמקי האינדוס והגנגס. רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו שרווחה בהודו באותה תקופה.

עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות. אך באבור שפלש להודו ב-1526 ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם.

בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המראטהית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לאימפריה הבריטית. בחצר השלטון הבריטי שררה הסברה שהודו היא הטריטוריה החשובה ביותר.

בשנת 1770 מתו כעשרה מיליוני בני אדם ברעב המוני בחבל בנגל. רעב זה נגרם בעקבות המעבר לגידול אופיום בשטחים חקלאיים (שנכפה על חקלאים מקומיים בידי חברת הודו המזרחית הבריטית כחלק מן האסטרטגיה לייצאו לסין), שהוביל למחסור קטלני במזון עבור האוכלוסייה המקומית. רעב המוני נוסף הכה בחבל זה בשנת 1943 וגרם למותם של כשלושה מיליון בני אדם.

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס הלאומי ההודי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מהאטמה גנדי. גנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעיתים קרובות. ב-1919 הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו באמריטסר, כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו. לאחר מלחמת העולם השנייה הכריז המושל הכללי של הודו, הלורד לואי מאונטבאטן, כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית – הודו, למדינה מוסלמית – פקיסטן, בניגוד לחזונו של גנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בגלל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד, הוכרזה עצמאות הודו רק למחרת, 15 באוגוסט 1947,[2] וכך הכריז ראש ממשלת הודו הראשון, ג'ווהרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם ינום את שנתו, תתעורר הודו לחיים ולחירות."

בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין שתי המדינות החדשות. היה זה טרנספר של 4 מיליון הינדים ומוסלמים שהעבירו את ביתם לצד השני של הגבול. במהומות בין הינדים ומוסלמים שאירעו בעקבות אירוע זה נהרגו כחצי מיליון אנשים. על ידי שביתות רעב הצליח גאנדי לגרום להפסקת המהומות בכלכותה ובדלהי, אך ב-1948 הוא נרצח על ידי קנאי הינדי, שחשב שהקו שהוא נוקט כלפי המוסלמים הוא רך מדי.[15]

מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות, נותרו מספר אזורים במחלוקת בין המדינות, כשהגדול שבהם הוא חבל קשמיר, בו נסיך הינדי ששלט באוכלוסייה מוסלמית החליט כי מדינתו תצטרף להודו ולא לפקיסטן. ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, החלה מלחמת הודו–פקיסטן הראשונה שנמשכה מ־1947 ועד 1949 ונסבה סביב עתיד החבל. הפסקת האש בסוף הלחימה הותירה בידי הודו שני שלישים מהשטח. גם ב-1965 וב-1971 אירעו מלחמות בין המדינות שמרכזן חבל קשמיר. אף על פי שפקיסטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע, ועדיין מתרחשים באזור פיגועי טרור וסכסוכי גבול מקומיים בין הצבאות. מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שאף הוביל החל מסוף שנות ה-90 למרוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות, במקביל לניסיונות שנעשו על ידי האו"ם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

מאז עצמאות הודו שלטה בה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגתם של ג'ווהרלל נהרו ומהטמה גנדי, תחילה בראשותו של נהרו ואחר כך של בתו אינדירה גנדי ושל נכדו רג'יב גנדי, חוץ מאשר בשתי תקופות קצרות בשנות השבעים והשמונים, והחל משנת 2014 אז עלתה לשלטון מפלגת העם ההודית בראשותו של נרנדרה מודי.

ראש הממשלה נהרו משל במדינה עד למותו ב־1964. תחת נהרו נקטה המדינה מדיניות של התרחבות תעשייתית המבוססת על תעשייה כבדה, על ידי סדרת תוכניות חומש. מדיניות החוץ של נהרו הדגישה את הנייטרליות, והודו נעשתה לחברה מובילה במדינות הבלתי-מזדהות.

בשנות ה-90 עברה הודו מהלך של ליברליזציה ורפורמה כלכלית, שפתחה את הכלכלה ההודית לסחר והשקעות בינלאומיות. הפוליטיקה הפנימית של הודו גם עוצבה מחדש, כשנאמנויות ישנות על פי קאסטה, אמונה ואתניות פינו את מקומן למפלגות אזוריות קטנות רבות.

קטעי וידאו על הודו

פוליטיקה עריכה

  ערך מורחב – פוליטיקה של הודו

בהתאם לחוקתה, הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדרלית. עם זאת, לממשל המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, והממשל המרכזי עוצב על פי הדגם הבריטי. הממשל המרכזי יכול לפטר ממשלות של מדינות במקרה שאף מפלגה אינה מסוגלת להקים ממשלה בראשותה, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה. כן יש ביכולתו של הממשל המרכזי להטיל על מדינה שלטון פדרלי ישיר, הידוע כשלטון הנשיא.

הממשלה מפעילה כוחות מנהליים נרחבים בשם הנשיא, אשר תפקידיו הם במידה רבה טקסיים. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר אחת ל־5 שנים, הנשיא על ידי חבר אלקטורים בו חברי חברי שני בתי הפרלמנט ההודי, כל חברי הפרלמנטים של מדינות הודו וחברי הפרלמטים של דלהי ופונדיצ'רי. סגן הנשיא, שנבחר על ידי חברי שני בתי הפרלמנט ההודי, תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.

הפרלמנט ההודי (הידוע בשמו סנסאד) מורכב משני בתים: הבית העליון – רג'יה סבהה (מועצת המדינות) והבית התחתון – לוק סבהה (בית העם). בדומה לנהוג בפרלמנט הבריטי, הבית התחתון הוא העיקרי וממשלת הודו מקבלת אימון מהלוק סבהה.

 
משרדי הימייה בניו דלהי, בין בית ראש הממשלה למשרד הביטחון. העמודים עם האוניות בראשם מציינים את ארבע האומות בחבר העמים: אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה וקנדה

הכוח הביצועי הלאומי מרוכז בידי מועצת שרים (ממשלת הודו), המונהגת על ידי ראש ממשלת הודו. בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי הלוק סבהה. רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט בלוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי.

מהקמת הודו ועד לשנות התשעים נשלטה הודו על ידי הקונגרס הלאומי ההודי ובני משפחת נהרו-גנדי (ג'ווהרלל נהרו, אינדירה גנדי, רג'יב גנדי) למעט הפסקות קצרות, אך משלהי שנות התשעים מפלגת העם ההודית עמדה במרבית הזמן בשלטון.

יחסי חוץ עריכה

בתקופת המלחמה הקרה הצהירה הודו על מדיניות אי הזדהות ונמנעה מלבחור צד באופן מובהק.[16] לצד זאת, כן הושפעה הודו מברית המועצות כמודל סוציאליסטי, ואף קיבלה ממנה סיוע צבאי ודיפלומטי במספר מקרים. זיקה זו בין המדינות נשמרה גם אחרי תום המלחמה הקרה.[17]

התחזקותה של הרפובליקה העממית של סין כמעצמה עולמית בכלל, ובפרט מעצמה אזורית סמוכה להודו, הפכה את סין לאחד האתגרים הדיפלומטיים המשמעותיים של הודו, והיריבות בין המדינות גברה. על רקע זה, ועל רקע פעילות הדרגתית של ארצות הברית לכונן חזיתות דיפלומטיות כנגד סין, בעשור השני של המאה ה־21 התחזק שיתוף הפעולה של הודו עם ארצות הברית, גם בפן הכלכלי וגם בפן האסטרטגי. אף עוד קודם לכן הצטרפה הודו לברית האזורית שקידמה ארצות הברית, הברית לדיאלוג ביטחוני רב-צדדי, בה משתפות פעולה גם יפן ואוסטרליה אל מול האתגרים שמציבה סין.[17]

בספטמבר 2023 פורסם כי ממשלתו של נרנדרה מודי מתכננת להחליף את שם המדינה באנגלית מ"אינדיה" ל"בהרט". חברי ממשלה התבטאו כי שינוי השם אמור להוות שחרור מהכבלים הקולוניאליסטיים של המדינה.[18]

נוסף על כך, משמשת הודו גם כמדינה משקיפה בליגה הערבית.

מדינות הפדרציה עריכה

  ערך מורחב – המדינות והטריטוריות של הודו

הודו היא פדרציה בת 28 מדינות, 7 טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה – דלהי. לכל מדינה יש בית מחוקקים, ממשלה נבחרת בראשות ראש השרים[א], ומערכת משפט עצמאית, אך מושל המדינה ממונה על ידי נשיא הודו. טריטוריות האיחוד נשלטת על ידי מנהלן הממונה על ידי ממשלת הודו. בתי המחוקקים של כמה מהמדינות מורכבים משני בתים, אך רובן הן בעלות בית מחוקקים חד-ביתי.

גבולות המדינות עברו שינויים רבים במהלך קיומן, הגדול שבהם ב-1956, כשגבולות מרבית המדינות שונו מגבולות שהתבססו על חלוקות היסוטריות שהתקיימו בימי הראג' הבריטי לחלוקה מבוססת לשונות.

כלכלה עריכה

  ערכים מורחבים – כלכלת הודו, עוני בהודו

מאז הכרזת העצמאות נקט הממשל ההודי גישה סוציאליסטית הכוללת שליטה ריכוזית ממשלתית ובקרה על היוזמה החופשית, בין היתר בשל תלותה הכלכלית בברית המועצות. התפרקות הגוש המזרחי בראשית שנות ה-90, הביאה לתהליך ליברליזציה בהודו, שהפחיתה את הבקרה הממשלתית על השקעות חוץ במקביל להפרטה של חברות, בעיקר אלו שהיו בשליטת מדינות הודו.

נכון ל-2014 התמ"ג ההודי הוא הרביעי בעולם (אחרי האיחוד האירופי, סין וארצות הברית) במונחי שווי כוח הקנייה, וה-9 בעולם במונחים נומינליים. למרות זאת ההכנסה השנתית לנפש היא רק כ-1,688 דולר (כ-6,209 דולר במונחי שווי כוח הקנייה) ו-37% מהאוכלוסייה מצויים מתחת לקו העוני. כוח העבודה ההודי מונה כמעט חצי מיליארד נפש. הודו נמנית עם מדינות ה-BRICs, קרי ארבע הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם בשנות ה-2000. צמיחת התמ"ג ההודי בשנים 20062007 הייתה מהגבוהות בעולם – למעלה מ-9% לשנה, אך ירדה במעט כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי של השנים 2008–2010, לכ-7% לשנה. האינפלציה עלתה ללמעלה מ-9%. משקיעים זרים מבצעים יותר ויותר השקעות בכלכלה הצומחת של הודו ובשוק המניות שלה.

המטבע ההודי הוא הרופי ההודי והוא מתחלק למאה פאייסה. נכון לאפריל 2022, דולר אמריקני אחד שווה 75.92 רופי הודי.

 
אומנות הודית נמכרת על ידי ילדים

ענפי הכלכלה העיקריים הם:

  • חקלאות – מעסיקה למעלה ממחצית כוח העבודה ההודי אולם תורמת רק כ-15% מהתמ"ג. כשני שלישים משטחה של הודו ראויים לעיבוד חקלאי. למרות מודרניזציה של החקלאות והכנסת ציוד ממוכן עדיין כשני שלישים מהעובדים עובדים בחקלאות. הודו מספקת את צרכיה ברוב המוצרים החקלאיים ומייצאת מוצרים חקלאיים שונים (כגון תה, אורז בסמטי, תבלינים).
  • תעשייה – מעסיקה כ-14% מכוח העבודה ותורמת כ-28% מהתמ"ג. בין התעשיות העיקריות: טקסטיל, רכב, מכונות וכימיקלים.
  • שירותים – בענף זה מועסקים כ-34% מכוח העבודה, התורמים כ-57% מהתמ"ג. הודו מהווה יעד מרכזי למיקור חוץ של חברות רבות בעולם בתחום תכנות המחשבים ומוקדי שירות בשפה האנגלית. לחברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות, כמו יבמ, יש מרכזים גדולים בהודו כמו גם לחברות טכנולוגיה ישראליות כגון אמדוקס ונס טכנולוגיות. להודו שני בסיסים מדעיים באנטארקטיקהמאיטרי ודקשין גנגוטרי.

נכון ל-2008 יש בהודו כולה למעלה ממיליון משפחות שהכנסתן עולה על 100,000 דולר לשנה, ו-27 מיליארדרים, ביניהם לאקשמי מיטאל ומוקש אמבאני, הנמנים, על פי פורבס, עם עשרת עשירי תבל בשנת 2009. בשנת 2013 עלה מספר המיליארדרים בהודו ל-55 (בהשוואה ל-37 בבריטניה ו-22 ביפן).

גאוגרפיה עריכה

 
מפת הודו
  ערך מורחב – גאוגרפיה של הודו

הודו נמצאת בדרום אסיה, שטחה 3,287,590 קמ"ר, שוכנת על רוב תת-היבשת ההודית. תת-היבשת היא חצי אי המוקף משלושת עבריו באוקיינוס ההודי, ונמצא על הלוח ההודי, שהוא חלק מהלוח הטקטוני ההודי-אוסטרלי. הודו גובלת יבשתית בפקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן.

הודו מחולקת לאזורים הבאים: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר טהאר ורמת דקאן.

בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: קולקטה (לשעבר כלכותה), מומבאי (לשעבר בומביי), צ'נאי (לשעבר מדרס), בנגלור, אחמדאבאד, היידראבאד, קאנפור, נאגפור, פונה, לאקנאו, אגרה ווארנאסי.

בשנת 2023 נחנכה מערכת קווי שיט הנהרות הארוך בעולם על גנגס.[19]

אקלים עריכה

האקלים במרבית שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (אוקטובר עד פברואר), עונה שחונה וחמה (פברואר עד יוני), ועונה גשומה וחמה (יוני עד ספטמבר) בה יורדים גשמי המונסון, הגורמים לעיתים קרובות להצפות ולאובדן בנפש וברכוש. עם זאת, בין חלקי הודו, ניכר הבדל רב בכמויות המשקעים: בעיר צ'רפונג'י הסמוכה לגבול בנגלדש נמדדה כמות של 24,555 מ"מ לשנת 1995 (שיא עולמי) ובמדבר טהאר יורדים 100–500 מ"מ לשנה.

דמוגרפיה עריכה

  ערך מורחב – דמוגרפיה של הודו
 
שרשרת הרי ארבאלי בראג'סטאן
 
הרי נילג'ירי בטאמיל נאדו
 
אגם פנגנונג בלדאק
 
אחד מחופי הים בגואה
 
הרי ההימלאיה בהודו
 
 
 

בסקר אוכלוסין שנערך בהודו ב-2011 מנתה אוכלוסיית הודו מעל 1.2 מיליארד תושבים, ועמדה במקום השני בעולם (אחרי סין) בגודל האוכלוסייה. [20] לפי נתוני הבנק העולמי מנתה אוכלוסיית הודו ב-2022 מעל 1.4 מיליארד תושבים.[21]

טבלת מדינות וטריטוריות הודו, ממויינת לפי כמות האוכלוסייה:

מדינות עריכה

מדינה מפה אזור עיר בירה שנת הקמה אוכלוסייה (2011) שטח (קמ"ר)
26 אוטר פרדש
 
מרכז לאקנאו 1950 199,812,341 243,286
27 אוטראקהאנד
 
מרכז דהראדון 2000 10,086,292 53,483
19 אודישה
 
מזרח בובנשוואר 1950 41,974,218 155,820
1 אנדרה פרדש
 
דרום היידראבד 1953 49,506,799 160,205
3 אסאם
 
צפון-מזרח דיספור 1950 31,205,576 78,550
2 ארונאצ'ל פרדש
 
צפון-מזרח איטנגאר 1987 1,383,727 83,743
4 ביהר
 
מזרח פטנה 1960 104,099,452 94,163
10 ג'הרקאנד
 
מזרח ראנצ'י 2000 32,988,134 74,677
6 גואה
 
מערב פאנאג'י 1987 1,458,545 3,702
7 גוג'ראט
 
מערב גנדינגאר 1960 60,439,692 196,024
9 הימאצ'ל פרדש
 
צפון שימלה 1971 6,864,602 55,673
8 הריאנה
 
צפון צ'אנדיגאר 1966 25,351,462 44,212
23 טאמיל נאדו
 
דרום צ'נאי 1950 72,147,030 130,058
24 טלנגנה
 
דרום היידראבד 2014 35,193,978[22] 114,840[22]
25 טריפורה
 
צפון-מזרח אגרטלה 1972 3,673,917 10,492
13 מאדהיה פרדש
 
מרכז בופאל 1956 72,626,809 308,252
16 מגהלאיה
 
צפון-מזרח שילונג 1972 2,966,889 22,720
14 מהאראשטרה
 
מערב מומבאי 1960 112,374,333 307,713
17 מיזוראם
 
צפון-מזרח אייזול 1987 1,097,206 21,081
15 מניפור
 
צפון-מזרח אימפאל 1972 2,855,794 22,347
28 מערב בנגל
 
מזרח קולקטה 1950 91,276,115 88,752
18 נאגאלנד
 
צפון-מזרח קוהימה 1963 1,978,502 16,579
22 סיקים
 
צפון-מזרח גנגטוק 1975 610,577 7,096
20 פנג'אב
 
צפון צ'אנדיגאר 1966 27,743,338 50,362
5 צ'האטיסגאר
 
מרכז ראיפור 2000 25,545,198 135,194
12 קרלה
 
דרום טריוונדרום 1956 33,406,061 38,863
11 קרנאטקה
 
דרום בנגלור 1956 61,095,297 191,791
21 ראג'סטאן
 
צפון ג'איפור 1956 68,548,437 342,269

טריטוריות איחוד עריכה

טריטוריית איחוד מפה עיר בירה אוכלוסייה (2011) שטח (קמ"ר)
A איי אנדמן וניקובר
 
פורט בלייר 380,581 8,249
D ג'אמו וקשמיר
 
סרינגאר, ג'אמו 12,258,433 42,241
C דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו
 
דאמאן 586,956 603
G דלהי
 
ניו דלהי 16,787,941 1,490
E לדאק
 
לה 274,289 59,146
F לקשאדוויפ
 
קאוואראטי 64,473 32
H פודוצ'רי
 
פודוצ'רי 1,247,953 492
B צ'אנדיגאר
 
צ'אנדיגאר 1,055,450 114

דת עריכה

הגיוון הדתי בהודו הוא רב, והודים רבים לא רואים סתירה בין חלק מהדתות השונות המתקיימות בה, לכן לדוגמה בודהיסטים רבים בהודו רואים את עצמם גם כהינדואים.

קבוצת הדתות הנפוצה ביותר היא ההינדואיזם על כל זרמיו וכתותיו, שאליהם משתייכת 80.4% מהאוכלוסייה. בהודו מיעוט מוסלמי גדול, המונה כ־13.4% מהאוכלוסייה. בנוסף קיימות במדינה גם הנצרות (2.3%), סיקיזם (1.9%), בודהיזם (1.5%), ג'ייניזם (0.5%), זורואסטרים, בהאים ומאמינים בדתות עממיות. בהודו היו בעבר קהילות יהודיות, בעיקר במהאראשטרה, שם ישבה קהילת "בני ישראל" וקהילת היהודים העיראקיים. בקוצ'ין היו מספר קהילות – בעיקר המלברים והפארדסים. אחרי 1948 עלו רוב הקהילות היהודית לישראל, וכיום נשארו במדינה אלפים בודדים של יהודים.

ההינדואיזם עריכה

לדת ההינדואית השפעה מכריעה על אורח החיים והתרבות בהודו. השפעה רבה ניכרת לשיטת המעמדות (קאסטות). בשיטה זו מתחלקים האנשים לארבע "וארנות" – צבעים, המייצגים כל אחד מעמד שונה, בעל זכויות וחובות משלו. חלוקה נוספת מקבילה ל"וארנות" היא מערכת ה"ג'אטים" – מקצועות, המחלקים את האנשים לבעלי מקצועות שונים, כיום יש כ-3,000 ג'אטים שונים בחברה ההינדואית.

הווארנה העליונה היא "הווארנה הלבנה" וארנת הברהמינים, המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש ה"ודות". הווארנה השנייה היא "הווארנה האדומה" וארנת הקשטריה – מלכים שליטים ולוחמים. הווארנה השלישית היא "הווארנה החומה" – וארנת הואישיה, הכוללת את הסוחרים, החקלאים ובעלי המלאכה ולבסוף – "הווארנה השחורה" וארנת "השודרה", מעמד המשרתים והעבדים. מתחת ומחוץ למערכת הווארנות, נמצאים ה"דלית" המכונים לעיתים "האסורים במגע" (אנגלית: untouchables), שהם חסרי צבע ומעמד ונחשבים ל"טמאים".

על אף החוקה המקנה העדפה מתקנת, עד היום בני המעמדות הנמוכים, הטמאים ואנשי השבטים עובדים לרוב בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים.

ההינדואים כמו מרבית דתות המזרח, מאמינים בגלגול נשמות, הטוען שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שונים ולא מוצאת מנוח, עד שהיא מתמזגת עם הברהמן ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

האלים הראשיים בהינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, וישנו – משמר היקום, שיווה – כוח ההרס שבעולם וכן האלה האם מהאדווי, שנמצאת בקאלי, פרואוטי, לקשמי דורגה ועוד. לפי האמונה ההינדואית מרבית החיות קדושות ובראשן הפרה, ואין לפגוע בה או לאכול מבשרה שכן היא נחשבת לאם מקיימת ומזינה.

תרבות עריכה

 
 

קולנוע וטלוויזיה עריכה

הקולנוע ההודי הוא בין המפותחים בעולם, והיקף תעשיית הסרטים בהודו עצום: הודו מייצרת כ-900 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם, אף יותר מהוליווד שמייצרת סה"כ כ-300 סרטים בשנה. מרכז תעשיית הסרטים נמצא בעיר מומבאי, וזכה לכינוי "בוליווד". הסרט ההודי הראשון הופק בשנת 1913 על ידי מי שנחשב לאבי הקולנוע ההודי, גובינד פאלק (Govind Palke).[23]

רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק אלוהי כנגד הרוע. סרט מסוג זה נקרא מסאלה, כפי שמסאלה היא שילוב של תבלינים הודיים. המוזיקה היא חלק מרכזי ברוב הסרטים, ולעיתים רבות שירי הסרט הופכים לשירי הפופ הפופולריים במדינה. הסרטים מוקלטים ב-2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב.

בהודו עשרות ערוצי טלוויזיה, שרבים מהם משודרים בכל רחבי העולם.

המטבח ההודי עריכה

  ערך מורחב – המטבח ההודי

מאחר שהודו היא בעצם תת יבשת, קשה לדבר על מטבח הודי אופייני, היות שיש הבדלים משמעותיים בין האוכל המקובל בדרום לבין האוכל המקובל בצפון, בין מה שאוכלים הינדים לבין מה שאוכלים מוסלמים, והבדלים נוספים.

ככלל, אוכל הודי מתבסס על מאכלי קטניות וירקות שלידם מוגש לחם או אורז או שניהם, והאוכל מתובל בג'ינג'ר, שום, בצל, הל, כורכום, כוסברה, כמון, עלי עץ הקארי, קינמון, תערובות גאראם מסאלה (תערובת המורכבת ממספר תבלינים) ועוד.

במקרים רבים מוגש האוכל על צלחת טאלי.

תיירות בהודו עריכה

 
הטאג' מאהל, אחד מאתרי התיירות הידועים בעולם

הודו מהווה מוקד תיירות עולמי בשל העושר והגיוון הרב של תרבותה, אוכלוסייתה ונופיה. קסמי המזרח משכו במשך אלפי שנים מבקרים לתת היבשת. אחד ממקורות המידע על הודו בימים עברו הוא כתביו של אבן בטוטה, שביקר בהודו במאה ה-14.

בשנת 2017 ביקרו בהודו כ-10 מיליון תיירים זרים.[24] הגידול בתיירות גבוה, ועמד על כ-14%. באותה שנה נמנו גם למעלה מ-1,650 מיליון ביקורים של תיירים פנימיים. ההכנסות במט"ח מענף התיירות עמדו על כ-27 מיליארד דולרים. המספר הרב ביותר של תיירים זרים מגיעים מארצות הברית ומבריטניה.

חמשת המדינות המתוירות ביותר הן אנדרה פרדש, אוטר פרדש, מהאראשטרה, דלהי וראג'סטאן. מדינות נוספות שמושכות תיירים רבים הן קרנטקה, טאמיל נאדו, קראלה וגואה. הרי ההימאלאיה בצפון וחופי הים הטרופיים בדרום, מהווים מוקד משיכה למטיילים, לצד הדתות העתיקות, טכניקות היוגה והמדיטציה, וכן האמנות והארכיטקטורה העשירה שמציעה הודו.

אחד ממוקדי התיירות הבולטים בהודו הוא הטאג' מהאל שבעיר אגרה, מצבת האהבה שבנה הקיסר שאה ג'האן לזכר אשתו מומתאז מהאל. באתר, שהוכרז כאחד משבעת פלאי עולם, מבקרים מדי שנה יותר מ-3 מיליון בני אדם.

יהדות הודו עריכה

  ערך מורחב – יהדות הודו

יהודי הודו מונים כיום כ-3,000 איש[דרוש מקור] בלבד (כמחציתם במומבאי, כ-1,500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי); עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כ-30 אלף נפש.

המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, בהמשך עברו לתעשייה קלה ואז הצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודי הודו השתתפו בתנועת השחרור של המדינה, וכשקמה מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו אליה בהמוניהם.

הקהילה היהודית במומבאי נעזרת בגופים המנסים לסייע לה ולתמוך בה בהמשך דרכה, כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, אורט, אגודת חזון אלי, וחב"ד הפעילים במקום גם עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.

כמו כן קיימות קהילות יהודיות במדינות מיזורם ומאניפור שבצפון מזרח הודו.

רבים מיהודי הודו עלו לישראל.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2015-08-25
  2. ^ 1 2 היום הוכרז על הקמת הינדוסטאן ופקיסטאן, קול העם, 15 באוגוסט 1947
  3. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  7. ^   גרדיאן, השם בְּהָרָט יופיע במסמכים רשמיים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2023
  8. ^ סוכנויות הידיעות, המהפך ההיסטורי מגיע: הודו עוקפת את סין והופכת למדינה המאוכלסת בעולם, באתר ynet, 19 באפריל 2023
  9. ^ Constitution of India (PDF), Ministry of Law and Justice, 29 ביולי 2008, אורכב מ-המקור (PDF) ב-9 בספטמבר 2014, נבדק ב-3 במרץ 2012, Article 1(1): "India, that is Bharat, shall be a Union of States." {{citation}}: (עזרה)
  10. ^ Barrow, Ian J. (2003). "From Hindustan to India: Naming change in changing names". South Asia: Journal of South Asian Studies. 26 (1): 37–49. doi:10.1080/085640032000063977.
  11. ^ 1 2 Clémentin-Ojha, Catherine (2014). "'India, that is Bharat…': One Country, Two Names". South Asia Multidisciplinary Academic Journal. 10. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א'
  13. ^ David M. Goldenberg, The Curse of Ham: Race and Slavery in Early Judaism, Christianity, and Islam, Princeton: Princeton University Press, 2003, p. 211
  14. ^ Pieter W. van der Horst, "India in Early Jewish Literature", Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic, and Roman Period 46(4/5), 574–579 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  15. ^ מהאטמה גאנדי נרצח ביום ו' ע"י הינדי קנאי, דבר, 1 בפברואר 1948
  16. ^ סילבוס: הודו ופקיסטן והמלחמה הקרה, באתר האוניברסיטה העברית
  17. ^ 1 2 הודו, רוסיה והמלחמה באוקראינה, באתר JISS, ‏2 במרץ 2022
  18. ^   גרדיאן, מודי רוצה להתנער מהעבר הקולוניאלי של הודו, והציג שם "חדש" למדינה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2023
  19. ^ Ganga Vilas launch live updates: PM Modi flags off MV Ganga Vilas, world's longest river cruise in Varanasi, Times Of India, ‏5 בינואר 2023
  20. ^ https://en.wikipedia.org/wiki/2011_census_of_India
  21. ^ https://data.worldbank.org/indicator/SP.POP.TOTL?locations=IN
  22. ^ 1 2 "Telangana State Profile" (PDF). Telangana government portal. p. 34. נבדק ב-2014-01-01.
  23. ^ הסרט ההודי הראשון, באתר הודו אתר הודו
  24. ^ נתונים