ארתור, נסיך ויילס
ארתור, נסיך ויילס (באנגלית: Arthur, Prince of Wales; 19 או 20 בספטמבר 1486 - 2 באפריל 1502) היה בנו הבכור של המלך הנרי השביעי ושל רעייתו, המלכה אליזבת מיורק (בתו של אדוארד הרביעי), ויורש העצר של אנגליה. ארתור מת לפני שירש את כס המלוכה, ולאחר מות אביו, המלך, ירש אותו אחיו הצעיר הנרי, שהפך להנרי השמיני. כבר מלידה נשא בתואר דוכס קורנוול. ב-29 בנובמבר 1489 קיבל גם את התארים נסיך ויילס ורוזן צ'סטר.
לידה |
20 בספטמבר 1486 וינצ'סטר, ממלכת אנגליה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 באפריל 1502 (בגיל 15) טירת לדלו, הממלכה המאוחדת | ||||
מדינה | ממלכת אנגליה | ||||
מקום קבורה | קתדרלת ווסטר | ||||
בן או בת זוג | קתרין מאראגון (14 בנובמבר 1501–2 באפריל 1502) | ||||
שושלת בית טיודור | |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
מסדר הבירית | |||||
ארתור נולד בווינצ'סטר. לכך חשיבות רבה, שכן במסגרת מאמציו לחזק את הלגיטימציה לטענה שלו לכתר אנגליה, הנרי השביעי טען כי הוא צאצא של קדוולדר ושל מלכי בריטניה הקדומים. וינצ'סטר זוהתה כמיקומה של קמלוט. אביו גם קרא לו ארתור על שמו של המלך ארתור האגדי. ארתור הוטבל לנצרות בקתדרלת וינצ'סטר והוכרז באותו אירוע כאביר במסדר האמבט. סנדקיו היו תומאס סטנלי, רוזן דרבי, וויליאם פיצלאן, רוזן ארונדל וג'ון דה ויר, רוזן אוקספורד. סבתו, אליזבת וודוויל, ודודתו, ססילי מיורק, שימשו אף הן כסנדקיות והחזיקו אותו במהלך הטקס. לא ברור אם היה תינוק בריא: חלק מבני התקופה מתארים אותו כ"מלא חיים ומרץ" ופרנסיס בייקון כותב כי ארתור "נולד בחודש השמיני" אך היה חזק וכשיר. ישנם היסטוריונים הטוענים כי הוא היה חלש במהלך כל חייו, ובריאות רעועה זו הובילה גם למותו.
בגיל שנתיים שודך לנישואין עם הנסיכה הספרדית קתרין מאראגון. הם נישאו בנובמבר 1501 ועברו לטירת לדלו בגבול אנגליה-ויילס. כבר בחודש אפריל שלאחר נישואיהם הוא נפטר מקדחת. אלמנתו נישאה לאחיו, הנרי.
קישורים חיצוניים
עריכה- ארתור, נסיך ויילס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)