בית טיודור

בית טיודור
**House of Tudor**
אנגליה
מדינה	ממלכת אנגליה, ממלכת אירלנד, ממלכת צרפת
בית האב	בית לנקסטר ובית יורק
תארים	דוכס ריצ'מונד
מייסד	הנרי השביעי ואליזבת מיורק
השליט האחרון	אליזבת הראשונה
ראש הבית הנוכחי	הבית נכחד
תקופת השושלת	22 באוגוסט 1485 – 24 במרץ 1603 (117 שנים)
אתניות	ולשית, אנגלית
ענפים	אין

המונח "טיודור" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו טיודור (פירושונים).

המונח "שושלת טיודור" מפנה לכאן. לערך העוסק בסדרת טלוויזיה על שושלת זו, ראו שושלת טיודור (סדרת טלוויזיה).

בית טיודור (באנגלית: House of Tudor) הייתה שושלת שליטים אנגלית ממנה יצאו חמישה מלכים ששלטו בממלכת אנגליה משנת 1485 ועד 1603. שלושת המלכים הבולטים בשושלת (הנרי השביעי, הנרי השמיני ואליזבת הראשונה) סייעו במידה ניכרת להפיכתה של אנגליה ממדינה אירופאית ממוצעת בימי הביניים למדינה מרכזית בתקופת הרנסאנס. בימיו של הנרי השמיני התנתקה הממלכה מרומא, המלך הפך לראש הכנסייה האנגליקנית והחלה סדרת מלחמות דת ממושכות, אשר נסתיימו סופית עם האמנציפציה הקתולית ב-1829.

מלכי בית טיודור

תחילת שלטונם

ריצ'רד השלישי היה מלך בלתי אהוד. את שלטונו ביסס לאחר רציחתם של אחייניו הנסיכים אדוארד החמישי, ואחיו דוכס יורק, שהיו בני שתים עשרה ותשע. גם לאחר רצח הנסיכים לא שקט ריצ'רד והחל במסע הרג בו הרג את גדולי תומכיו לאחר שהעלה נגדם חשדות אמיתיים, או מדומים. העם האנגלי לא היה יכול עוד לשאת אדם זה וציפה למושיע. אך מלחמות השושנים הכריתו למעשה את מרבית ענף לנקסטר, ומספרם של בעלי טענה ראויה לכתר היה מועט מאוד. כך היה הנרי השביעי לטוען הראשי לכתר מטעם בית לנקסטר. הנרי שהה בבריטני בלוויית חבורה של אצילים גולים, שמספרם הלך וגדל ככל שמשטרו הרודני והכושל של ריצ'רד המשיך בהקזת הדמים באנגליה. בחודש אוגוסט 1485, לאחר שזכה בתמיכת משפחתה של אלמנת המלך אדוארד הרביעי, נחת הנרי בוויילס בראש צבאו וצעד לאנגליה בלוויית דודו, ג'ספר טיודור. ויילס הייתה באופן מסורתי מאחז של תומכי בית יורק, והנרי אסף צבא של 5,000 חיילים ועלה צפונה.

בצפון, הביס הנרי את ריצ'רד השלישי בקרב בוסוורת', במהלכו החליפו אחדים מתומכיו המרכזיים של ריצ'רד השלישי את נאמנותם, ואחרים נטשו את שדה הקרב. הקרב סיים למעשה את "מלחמות השושנים" הארוכה בין בית יורק לבית לנקסטר. טענתו של הנרי לכתר הייתה שנויה במחלוקת, כיוון שמוצאו היה מנכד ממזר של אדוארד השלישי, אך מרבית הטוענים האחרים לכתר כבר היו בין המתים, או חלשים מכדי לקרוא עליו תיגר.

שושנת טיודור

לאחר עלייתו לשלטון דאג הנרי השביעי תחילה לביסוס כוחו. נותרו מעט טוענים אחרים לכתר לאחר מלחמת האזרחים הארוכה (כגון פרקין וורבק שהתחזה לדוכס יורק, אחיו הצעיר של אדוארד החמישי שנעלם במצודת לונדון), שזכו בתמיכתם של אצילים ממורמרים. לבסוף הצליח הנרי השביעי לבסס את שלטונו, בין היתר באמצעות פילוג בין האצילים וחתירה תחת כוחם. מעשהו הראשון היה להכריז על עצמו כמלך מהיום שקדם לקרב בוסוורת', ובכך דאג כי אלה שלחמו נגדו יוכרזו כבוגדים מבחינה חוקית, ולפיכך ראויים להוצאה להורג. דרך נוספת בה נקט הנרי לביסוס שלטונו, הייתה לעמוד בהבטחתו להינשא לאליזבת מיורק, בתו הבכירה של אדוארד הרביעי, והשניים נישאו ב-18 בינואר 1486 במנזר וסטמינסטר. נישואין אלה העניקו לו זכות נוספת לכתר בשל קו הירושה של אליזבת (אם כי ישנה טענה כי אדוארד עצמו נולד כממזר), וסימלו את קץ מלחמות השושנים, ואת איחוד השושנה הלבנה של בית יורק עם השושנה האדומה של בית לנקסטר לכלל סמלו של בית טיודור - שושנה לבנה המשולבת בשושנה אדומה.