אשרה (ויזה)
אַשְׁרָה, או וִיזָה, היא מסמך דיפלומטי המאפשר כניסה של נתין ממדינה אחת לתוך תחומה של מדינה אחרת.
אזרח של מדינה המבקש לנסוע למדינה זרה צריך לקבל אישור מאת מדינת היעד, בין מראש ובין בשער הכניסה. אשרה זו ניתנת על פי רוב בצורת הטבעת חותמת בדרכון.
למדינות רבות יש הסכם הדדי המבטל את הצורך בוויזה, עבור כניסה של אזרחי המדינה. כמו כן ישנן מדינות החתומות על אמנת שנגן, והן מכירות באשרות שהנפיקה מדינה אחת לנכנסים בשעריה, כך שבמעבר למדינה שלישית אין צורך באשרה. רוב מדינות האיחוד האירופי חתומות על אמנה זו.
בנוסף לאשרה בסיסית, המתירה כניסה למדינה כתייר, נהוגות אשרות נוספות, כגון אשרת עבודה, המתירה עבודה במדינה, או אשרת לימודים, המתירה לימודים במדינה. בישראל, אשרות עבודה, לדוגמה, יומרו לרישיונות עבודה לאחר הכניסה למדינה, והן יוארכו מדי שנה. חוק הכניסה לישראל מגביל את תקופת השהייה הכוללת לשהייה מרבית של חמש שנים. לאחריהן העובד הזר יהיה חייב לעזוב את ישראל.
מקור המילה: בלטינית "קרטה ויזה" - מסמך שנראה, כלומר מסמך שנבדק.
