אתא קנדו
אתא קנדו (במקור אתלקה גרג-Görög Etelka, בהונגרית: Kandó Ata 17 בספטמבר 1913 – 14 בספטמבר 2017) הייתה אמנית אשר יחד עם בעלה הוכרו כחסידי אומות עולם על הצלת יהודים בהונגריה בתקופת השואה.[1][2]
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1913 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 2017 (בגיל 103) ברחן, הולנד |
| מדינה |
הונגריה, ממלכת ארצות השפלה, גרמניה |
| מקצוע |
צלמת, שרטטית |
| בן או בת זוג |
|
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (1 בנובמבר 1998) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אתא קנדו |
  | |
קורות חיים עריכה
אתא קנדו (שם נעוריה Etelka Görög) נולדה בבודפשט, בירת הונגריה. אמה, בקה מרגיט [G. Beke Margit] הייתה סופרת ומתרגמת. אביה אימרה ג'ורג' [Imre Görög] היה מורה בתיכון, שנשבה בידי הרוסים במהלך מלחמת העולם הראשונה וגורש לסיביר ביוני 1915.
בילדותה המוקדמת של אטלקה, היא לא הצליחה להגות את שמה ואמרה אתא [Ata] במקום אטלקה [Etelka]. וכינוי זה הפך לשמה במשך כל ימי חייה.[1]
גיולה קנדו נולד בסבונה, איטליה. הוריו גיולה וג'יזלה ג'מבור, היו אמנים. האב היה צייר והאם צלמת.[2]
גיולה ואתא גדלו, הכירו והפכו לאמנים גם הם - אתא הייתה צלמת וגיולה צייר.[1][2] הזוג נישא ב-1931, ועבר לגור בפריז. ב-1935, לאחר כמה שנים של חיי דוחק, חזרו לבודפשט. ב-1938 חזרו לפריז, עד שגורשו חזרה לבודפשט על ידי הנאצים ב-1940.[3] ב-1941 נולד לאתא וגיולה בנם הראשון, תמאס [Tamás] ושנתיים לאחר מכן נולדו להם בנותיהם התאומות, ג'וליה ומגדלנה [Júlia & Magdolna].[3]
היא התחתנה עם גיולה קנדו (בהונגרית: Egerfarmosi Kandó Gyula 17 בינואר 1908 - 17 באוגוסט 1968).
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
הוריה ואחיותיה של אתא נאלצו להתחבא בתקופת השואה בשל שורשיהם היהודים, בעוד שאתא עצמה הייתה מוגנת בשל נישואיה לגיולה.[4]
אתא וגיולה נחלצו לעזרתה של גאבור בירו [Gábor Bíró].[5] גאבור, חברה יהודיה קרובה של בני הזוג, הייתה בשלבים מתקדמים של ההריון בתחילת המלחמה, והייתה לבדה משום שבעלה נשלח למחנה עבודה. על מנת לאפשר לגאבור ללדת בבטחה בבית החולים, אתא העניקה לה תעודות הזהות שלה וגאבור שהתה בבית החולים במשך 5 שבועות - שבועיים לפני הלידה ושלושה שבועות לאחר הלידה, תחת זהותה השאולה של אתא. פרט לרופא הראשי, איש בבית החולים לא ידע שגאבור היא יהודיה.[5]
לאחר לידת בתה, גאבור נסעה יחד עם משפחת קנדו ברחבי המדינה על מנת לברוח מהנאצים, כשברשות גאבור מסמכים מזויפים. הם העמידו פנים שהתינוקת היא בתם הרביעית של בני הזוג קנדו ושגאבור היא האומנת.[5] הם עברו בין שבעה מקומות שונים, הצליחו לחמוק מן הרשויות וגאבור ותינוקה שרדו את המלחמה בשלום.[5]
אתא וגיולה סייעו בזיוף מסמכים עבור יהודים נוספים ואיפשרו ליהודים להשתמש בדירתם בבודפשט כמקום מסתור.[3][6]
לאחר המלחמה עריכה
גיולה ואתא נפרדו בשנת 1949. גיולה חזר לבודפשט ועסק באומנות עד מותו ב-1968. אתא נדדה בין כמה מדינות באירופה. היא נישאה בשנית לצלם צעיר בשם אד ואן דר אלסקן [Ed van der Elsken] ועברה להתגורר בהולנד. לאחר כמה שנים התגרשה ממנו, אך נשארה לגור בהולנד עם שלושת ילדיה והמשיכה לעסוק בצילום עד מותה ב-2017.[3][4]
הכרה והנצחה עריכה
ב-1 בנובמבר 1998 הוכרו אתא וגיולה כחסידי אומות העולם. הטקס התקיים בלונדון ושמם נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Bodnár János, Történetük a történelem, Ridikül Magazin, 6 במאי 2014 (בהונגרית)
- ^ 1 2 3 Petőfi Literary Museum, Kandó Gyula, E., Petőfi Literary Museum (בהונגרית)
- ^ 1 2 3 4 Sándor, Anna, "Ata Kandó–a Spinoza Házban" [Ata Kandó at Spinoza House], Budapest, Hungary: Terasz Kiadó, יום רביעי, 18 בנובמבר, 2009 (בהונגרית)
- ^ 1 2 Miklós, Vincze, "Ismeretlen magyarok: Ata Kandó, a modern fotográfia egyik legsokszínűbb művésze" [Unknown Hungarians: Ata Kandó, one of the most colorful artists of modern photography], Budapest, Hungary: Central Digitális Média Kft, 22 בינואר 2016 (בהונגרית)
- ^ 1 2 3 4 5 ארכיון יד ושם, מספר תיק "3253"
- ^ Kandó Gyula & Ata (Görög), Yad Vashem
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אתא קנדו".