אתל בנג'מין
אתל רבקה בנג'מין (19 בינואר 1875 - 14 באוקטובר 1943; באנגלית: Ethel Rebecca Benjamin) הייתה עורכת דין יהודיה ניו זילנדית. ב-17 בספטמבר 1897, היא הפכה לאישה הראשונה באימפריה הבריטית שהופיעה כעורכת דין בבית המשפט, שייצגה לקוח להחזרת חוב. היא הייתה האישה השנייה באימפריה שהתקבלה כסוליסיטר ובריסטר, חודשיים אחרי קלרה ברט מרטין מקנדה.[1]
 | |
| לידה |
19 בינואר 1875 דנידין, ניו זילנד  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 1943 (בגיל 68) בית החולים מאונט ורנון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ניו זילנד |
| השכלה |
|
  | |
תחילת חייה עריכה
בנג'מין נולדה בדנידין, לליזי מארק והנרי בנג'מין. ליזי והנרי היגרו מאנגליה בסוף שנות ה-60. הנרי הפך לסוכן מניות של דנידין. המשפחה היו יהודים אורתודוקסים. היא הייתה הבכורה במשפחה של חמש בנות ושני בנים.[2] מ-1883 עד 1892 היא למדה בבית הספר התיכון לבנות אוטגו.[3] בהיותה שם, היא זכתה בפרס "ויקטוריה" על סדר, חריצות ודייקנות, וגם במלגת זוטר של מועצת החינוך.[2]
קריירה משפטית עריכה
בשנת 1892 זכתה בנג'מין במלגה אוניברסיטאית,[2] ובשנת 1893 היא נרשמה לאוניברסיטת אוטגו לתואר במשפטים, מבלי לדעת אם תוכל לעסוק בעריכת דין בסיום.
בנג'מין סיימה את לימודיה ביולי 1897, לאחר שהשיגה ציונים יוצאי דופן בקורסים שלה. ב-1896 עבר החוק המאפשר לנשים לעסוק במקצוע המשפט וב-10 במאי 1897 היא התקבלה כבריסטר וכסוליסיטר של בית המשפט העליון של ניו זילנד.
אף על פי שקיבלה יחס שלילי מהחברה המשפטית של מחוז אוטגו באותה תקופה, כמו גישה מוגבלת לספריית החברה, היא ניהלה קריירה משפטית מצליחה ברחוב פרינסס, בעיקר כעורכת דין. המקרים שלה כללו התעללות באישה, גירושין ואימוץ.[3][4] פיתוח הקריירה המשפטית שלה לא היה קל, חברת עורכי הדין הקשתה עליה בכך שלא הזמינה אותה לאירועים רשמיים כמו ארוחת הערב השנתית שלהם, וניסתה לאכוף עליה קוד לבוש. מקורות הלקוחות העיקריים שלה היו הקהילה היהודית ונשים בעלות אינטרסים פיננסיים. היא גם ייצגה כמה מלונות ואיגודי ציבור, היא הייתה אחת מהפמיניסטיות הניו זילנדיות הבודדות של המאה התשע-עשרה שלא תמכו בהבלגה.[2]
אתל בנג'מין הייתה שותפה מייסדת בסניף דנידין של האגודה הניו זילנדית להגנה על נשים וילדים (נוסדה ב-1899) והייתה עורכת דין של כבוד שלה.[2]
נישואים ומעבר עריכה
בשנת 1906 עברה אתל בנג'מין לקרייסטצ'רץ' וניהלה מסעדה בתערוכה הבינלאומית.[2] בשנת 1907 היא נישאה לאלפרד מארק ראלף דה קוסטה, סוכר מניות בוולינגטון, ועברה לגור איתו בוולינגטון. היא המשיכה בעיסוקה המשפטי, במשרד סמוך לבית בעלה, והחלה להתמחות בספקולציות רכוש.[2]
בשנת 1908 עברו בני הזוג דה קוסטה לאנגליה ובמהלך מלחמת העולם הראשונה אתל דה קוסטה ניהלה בנק בשפילד. היא גם עבדה במשרד עורכי דין, אך לא יכלה לעסוק בעריכת דין באופן מלא עד חוק לביטול פסילת מין (אנ'), שהתקבל ב-1919.[2]
בין המלחמות חיו בני הזוג דה קוסטה בדרום צרפת ובאיטליה. אלפרד מת ממש לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, ואתל המשיכה לעבוד כעורכת דין בלונדון.[2] אתל נפגעה בטעות מרכב, ומתה ב-14 באוקטובר 1943 משבר בגולגולת בבית החולים מאונט ורנון בנורת'ווד, מידלסקס, אנגליה.
מורשת עריכה
פרס אתל בנג'מין לנשים הוקם בשנת 1997 על ידי קרן החוק של ניו זילנד, לציון מאה שנה להרשמתה של אתל בנג'מין כסוליסיטר ובריסטר הראשונה בניו זילנד. נכון ל-2017 הפרס של 20,000$ NZD מוענק מדי שנה, לשתי מקבלות.[2]
ב-1993 רחוב "Ethel Benjamin Place", רחוב ללא מוצא מול הספרייה המרכזית של אוניברסיטת אוטגו, נקרא על שמה של עורכת הדין.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מיהו, ג'ודית (2001-09-04). "5th Annual Ethel Benjamin Commemorative Address". New Zealand Law Society. נבדק ב-2007-10-01.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 שרלוט מקדונלד, The Book of New Zealand Women, Bridget Williams Books, 1991, עמ' 75-77
- ^ 1 2 בראון, קרול (2007-06-22). "Benjamin, Ethel Rebecca 1875 - 1943". Dictionary of New Zealand Biography. נבדק ב-2007-10-01.
- ^ "Ethel Benjamin". Monumental Stories website. אורכב מ-המקור ב-2007-10-13. נבדק ב-2007-10-01.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אתל בנג'מין".