בהיה ח'אנום
בהיה ח'אנום (בפרסית: بهیهخانم; 1846 - 15 ביולי 1932) היא בתו של מירזא חסין עלי הידוע כבהאא אללה, מייסד הדת הבהאאית.[1] לפי האמונה הבהאאית, בכל תקופה דתית ישנה אישה שמתעלה על אחרים ונעשית התגלמות של מעלות נשיות, למשל, מריה בנצרות, ופאטמה בתו של מחמד באסלאם. בהיה ח'אנום ממלאת את התפקיד הזה בדת הבהאאית.[2]
 | |
| לידה |
1846  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1932 (בגיל 86 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י) |
| השקפה דתית |
הדת הבהאית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשנות חייה המוקדמות
עריכהבהיה ח'אנום נולדה בטהראן, בשם פאטימה, ורק לאחר מכן נקראה בהיה. לאמה של בהיה, אסיה ח'אנום, בהאא' אללה נתן את הכינוי "ורקה-י עוליא" (העלה העליון). לאחר מותה של אסיה ח'אנום, הוא העניק את הכינוי לבהיה ח'אנום.[3] בהיה ח'אנום זכתה לכינוי "העלה הקדוש", משום שאביה בהאא' אללה השתמש בדימויים הקשורים לעץ כדי לסמל את בני משפחתו בכתביו. דימוי זה נועד לסמל חוזק, סיבולת, גמישות ותועלת. את בני המשפחה הזכרים כינה "ענפים" ואת בנות המשפחה "עלים".[1]
אחיה של בהיה ח'אנום, מירזא עבאס בוזורג הידוע כעבד אל-בהאא', היה גדול ממנה בשנתיים. כאשר הייתה בת שנתיים, נולד אחיהם הקטן מיהדי. במהלך שנות חייה הראשונות באיראן, אביה נעשה יותר ויותר מעורב בתהליך ההתפתחות של האמונה הבאבית החדשה. במהלך מבצעי מעצר נרחבים של מאמיני הדת הבאבית שביצע השלטון לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו של השליט נאסר א-דין שאה באוגוסט 1852, בהאא' אללה נעצר ונכלא בסיאה צ'אל. היא הייתה אז בת 6.[4] כאשר בית המשפחה הותקף, אמה לקחה את שלושת ילדיה עימה למסתור במקום אחר בעיר. כשהלכה לבקר את בהאא' אללה הכלוא, לקחה עימה את בנה עבד אל-בהאא' שהיה אז בן 8. בהיה ח'אנום הקטנה נשארה לשמור על אחיה בן השנתיים במהלך הימים.[3]
לאחר מכן, המשפחה הוגלתה אל עיראק, ונאלצה לעבור מסע מפרך בהרים ובקור בדרכה לבגדאד. במהלך המסע, הקשר בין שני האחים הגדולים התחזק. המשפחה הגיעה לבגדאד באפריל 1853. בהיה ח'אנום הייתה לצד אביה כאשר הכריז על ההתגלות שלו בגן רצ'ואן בשנת 1863. לאחר עשר שנים, כשהייתה בת 16, המשפחה הוגלתה פעם נוספת. הם הגיעו לאיסטנבול בחודש אוגוסט באותה שנה, ולאחר מכן בדצמבר לאדירנה. בשנת 1868 הגיעו לעכו ונכלאו במצודה על ידי השלטונות העות'מאניים. בזמן שהיו במעצר, אחיה מיהדי נפל מפתח בגג המצודה ונהרג בגיל 22. באותה תקופה, אחיה הגדול עבד אל-בהאא' פיתח קשרים טובים עם הרשויות העות'מאניות המקומיות, ועובדה זו סייעה לו להתערב למען אביו ולהקל על תנאי כליאתו. לבסוף הרשויות איפשרו לבהאא' אללה להשתחרר מהמצודה ולחיות בעיר.[4]
בהיה ח'אנום מעולם לא נישאה. את הסיבה לכך אפשר למצוא בספרה של ליידי בלומפילד שראיינה את בהיה ח'אנום, "הדרך הנבחרת":
"כאשר התבגרה, היא הפצירה באביה להניח לה להישאר לא נשואה, כדי שתוכל להקדיש את עצמה לשלושת יקיריה האהובים באופן טוב יותר." (The Chosen Highway, עמ' 69)[5]
חייה לאחר מותו של בהאא' אללה
עריכהלאחר מותו של בהאא' אללה, עבד אל-בהאא', שאביו הכריז עליו כיורשו נתקל בהתנגדות מצד בני המשפחה האחרים של בהאא' אללה. נשותיו האחרות של בהאא' אללה ובניהן קמו נגד עבד אל-בהאא'. בהיה ח'אנום, אז בת 46, עמדה לצד אחיה. לבסוף עבד אל-בהאא' זכה במעמד היורש. כאשר נסע למסע ברחבי ארצות הברית ואירופה, בהיה ח'אנום נשארה מאחור כדי לדאוג לעניינים השונים. במהלך מסעותיו בין השנים 1911–1913, כאשר הייתה בת 65, היא הייתה הנציגה הראשית של המשפחה. במהלך החזרה של עבד אלבהאא' ממסעו, בריאותו הידרדרה והוא נשאר באלכסנדריה. בהיה ח'אנום, שלא פגשה את אחיה שנתיים, נסעה לשם על מנת לפגוש אותו. אליה הצטרף שוגי אפנדי בן ה-16, נכדו הבכור של אחיה. כבר אז עבד אל-בהאא' סימן את שוגי אפנדי הצעיר כממשיך דרכו העתידי. בהיה ח'אנום חיבבה אותו מאוד, והייתה שותפה לחינוכו. במהלך מלחמת העולם השנייה עבד אל-בהאא' סייע לאוכלוסייה בא"י וסיפק לה מזון, על כך קיבל בהמשך תואר אבירות מממשלת בריטניה. באותה תקופה בהיה ח'אנום הייתה לצידו.[4]
תמיכתה בשוגי אפנדי
עריכהב-28 בנובמבר 1921 אחיה עבד אל-בהאא' הלך לעולמו. שוגי אפנדי היה אז סטודנט בן 24. כאשר נודע לו על צוואתו של סבו המותירה אותו כיורש המנהיגות של הדת הבהאאית, לא היה מוכן לאחריות הכבדה שנפלה על כתפיו, הן בהנהגת המאמינים והן בהדיפת ההתנגדות של קרובי משפחתו של בהאא' אללה. הוא הותיר את ההנהגה בידיה של בהיה ח'אנום בזמן שפרש לשווייץ כדי להכין את עצמו לתפקיד, בין דצמבר לאפריל 1922. בהיה ח'אנום הייתה אז בת 75. בעודה מתאבלת על מות אחיה, היא נאבקה רבות במתנגדים של שוגי אפנדי ושלחה איגרות לכל המאמינים בהן כתבה על צוואתו של אחיה המותירה את שוגי אפנדי כיורש, ובהן הזהירה את המאמינים מלהמרות את צוואה זו. מאבקה נשא פרי, ורוב העולם הבהאי עשה כדבריה. גם לאחר ששוגי אפנדי חזר משווייץ, בהיה ח'אנום המשיכה לפעול לצידו ושמרה על קשרים עם קהילות המאמינים. היא המשיכה להדגיש בפני המאמינים את חשיבות האחדות של הקהילה. בכל פעם ששוגי אפנדי נסע, בהיה ח'אנום נשארה להנהיג את הקהילה. בהיה ח'אנום הלכה לעולמה בשנת 1932, בגיל 86.[4]
תפקידה בדת הבהאית
עריכהכבר כשהייתה בת 6, הוגלתה יחד עם משפחתה מאיראן בשל פעילותו הדתית של אביה. עם מותה של אמה בשנת 1886, בהיה ח'אנום ירשה את עול בית אביה ואת הטיפול במבקרים ועולי הרגל התכופים שהגיע אליו.[6] את התרומה הגדולה ביותר של בהיה ח'אנום לדת הבהאית אפשר לייחס לשנותיה המאוחרות יותר, בהן השלימה את תפקידו של אחיה ולאחר מכן טיפחה את שוגי אפנדי ותמכה בו.[2] כך, לאחר מותו של בהאא' אללה בשנת 1892, בהיה ח'אנום הגנה על מעמדו של אחיה עבד אל-בההא' כיורשו של אביהם מפני בני משפחה אחרים שניסו לתפוס את מקומו. בנוסף לכך, במהלך שנות מסעו בעולם של אחיה, בשנים 1911–1913, היא נעשתה אחראית על עניינים שבהם לא היה יכול לטפל בשל המסע.[6]
כאשר עבד אל-בהאא' מת בשנת 1921, היא סייעה לקבלת נכדו של אחיה, שוגי אפנדי, כיורש. היא נעשתה התומכת הכי חשובה שלו, ובמהלך היעדרויותיו אף שימשה כמנהיגה למאמיני הדת הבהאית. היא הייתה נוהגת לפגוש משלחות עולי רגל שהגיעו לחיפה, וכמו כן נהגה לקיים עימם תכתובות ענפות. בנוסף לכך, בהיה ח'אנום הייתה אחראית על שמירתם של שרידים וכתבי ארכיב חשובים. לאחר מותה, הוכרה כמי שחייה חיי קדושים ושרידיה הוחשבו כמקודשים. שוגי אפנדי הכריז על תשעת החודשים לאחר מותה כתקופת אבל רשמית של הקהילה הבהאית כולה. כמו כן, הוא הקים לכבודה מצבה, וקברה עומד בלב המרכז הבהאי העולמי ומהווה מוקד עלייה לרגל.[6]
לקריאה נוספת
עריכה- הספר "בהיה ח'אנום, העלה הקדוש הנפלא ביותר" (בשפה האנגלית) יצא בשנת 1982 לרגל 50 שנה למותה. הוא מכיל תרגומים של דבריה וקטעים שבהאא' אללה, עבד אל-בהאא' ושוגי אפנדי כתבו על אודותיה.
- הספר "הדרך הנבחרת" (בשפה האנגלית) שכתבה ליידי בלומפילד, מכיל זיכרונות מפי בהיה ח'אנום.
קישורים חיצוניים
עריכה
- כתבי בהיה ח'אנום בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 J. Khan, Prophet's daughter : The life and legacy of Bahíyyih Khánum : Outstanding heroine of the Baháʼí Faith, Baháʼí Publishing, 2005, עמ' xii-xiii
- ^ 1 2 electricpulp.com, BAHĀʾĪYA ḴĀNOM – Encyclopaedia Iranica, www.iranicaonline.org (באנגלית) (ארכיון)
- ^ 1 2 Baharieh Rouhani Ma'ani, The Greatest Holy Leaf's Unparalleled Role in Religious History and the Significance of the Arc, the Site of Her Resting Place, Lights of Irfan 15, 2014, עמ' 200
- ^ 1 2 3 4 Linda Egger, The life and times of Bahiyyih Khanum - the Greatest Holy Leaf, Jerusalem: the author, 2000, עמ' 22-37
- ^ The Chosen Highway, bahai-library.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Loni Bramson, Bahíyyih Khánum, Holy People of the World: A Cross-cultural Encyclopedia, ABC-CLIO, 2004, עמ' 102-103