פתיחת התפריט הראשי
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ביקורת היא שיפוט, הערכה, חוות דעת או ניתוח של דבר כלשהו. ביקורת יכולה להיות מופנה כלפי אדם, כלפי מעשיו או דעותיו של אדם, כלפי קבוצה או ארגון, כלפי תופעה חברתית, כגון שיח מסוים או אופנה, כלפי אוסף של תופעות ופרקטיקות, כגון ביקורת על הדת, כלפי רעיונות, או כלפי תוצר כלשהו, כגון יצירת אומנות או אדריכלות. בשפה העברית, המילה ביקורת מתייחסת לעיתים גם להליכי פיקוח ובקרה שוטפת שתכליתם הערכה של מושא הביקורת לאור חוקים או תקנים מקובלים, כפי שמשתמע למשל מחוק יסוד: מבקר המדינה ומהמושגים ביקורת חשבונאית וביקורת שיפוטית. כמו כן, בשפה העברית, כמו בגרמנית וצרפתית, המילה מתייחסת הן לניתוח והערכה מוסדרים של מושג, תאוריה או מבנה חברתי (באנגלית: critique), כגון שלושת ספרי הביקורת של עמנואל קאנט ותחום התאוריה הביקורתית בפילוסופיה, והן להערכה פשוטה יותר של מושא הביקורת (באנגלית: criticism). ביקורת יכולה להיות פעולה יומיומית וגם תוצר של תהליכי מחשבה ומחקר מקצועיים הדורשים הכרות מעמיקה עם מושא ביקורת, ההקשר שלו והדיסציפלינה שבמסגרתה נערכת הביקורת.

ביקורת בשפת היום יוםעריכה

בשפת היומיום למילה ביקורת יש קונוטציה שלילית ולעיתים מתייחסים למונחים "ביקורת" ו"ביקורת שלילית" כנרדפים. לדוגמה, מהכותרת "ביקורת על ההגנה, בריימו: בלאט ולוקט נהדרים" משתמע ביקורת שלילית על ההגנה ותשבוחות לבלאט וללוקט. עם זאת, ביקורת יכולה להיות גם חיובית. כך למשל, מהכותרת "ביקורת סרט" לא משתמע הערכה שלילית של הסרט המבוקר.

הפילוסוף ריימונד גויס טוען שבשיח היום-יום למושג ביקורת יש מספר מאפיינים שקושרים אותו עם משמעות שלילית. לרוב, דרישה להבהרה נוספת או הבעת אהדה לבדה אינן נחשבות לביקורת. בנוסף, פעולת הביקורת ופעולת ההצדקה של דבר נחשבות להופכיות. עם זאת, פעולת הביקורת, גם בשפת היום-יום, נבדלת מגינוי, התנערות או הבעת התנגדות לדבר, כיוון שהיא דורשת טיעון שמסביר את העמדה השלילית. לפי גישה זו ביקורת נבדלת גם מסוגים שונים של עלבון, כמו גידוף, המתאפיינים בהצגת הדבר כמגוחך, תיוגו בשמות תואר ("דעה מרושעת" או "תוצר גרוע"), או מסירת התנגדות ללא הסבר. מידת התוקף שמיוחס לטיעונים שמשמשים כביקורת היא תלויית הקשר. כך למשל, טיעונים משפטיים עשויים להיות חסרי תוק ורלוונטיות בביקורת ספרות.

בפילוסופיהעריכה

בפילוסופיה המערבית מונחים שונים שמשמעותם ביקורת הגיעו מהמילה היוונית κριτικός (בתעתיק לעברית: קריטיקוס), שמשמעותה להיות מסוגל להבחין בין דברים.

בעידן הנאורות, פילוסופים שונים, ובמיוחד עמנואל קאנט, ביקשו להרחיב את המושג ולהפוך אותו לכללי יותר. קאנט יצר ניגוד בין התייחסות ביקורתית לבין התייחסות דוגמטית לדבר. בעוד שהתייחסות דוגמטית לטענה מבטאת קונפורמיזם לעמדה פרטית כלשהי, או שיפוט של דבר ללא בחינה של העיקרון לפיו אנו שופטים, התייחסות ביקורתית דורשת בחינה של הטענה לאור התבונה בלבד ודורשת מאיתנו לבחון ראשית את גבולות הידע, ההבנהף והחוויה שלנו.

ביקורת עמיתיםעריכה

ביקורת עמיתים היא מקרה פרטי של ביקורת בונה ודוגמה חשובה לביקורת המשמשת להבטחת איכות. ביקורת עמיתים משמשת בעיקר לקבוע אם מאמר שפרסם חוקר בתחום מסוים בספרות מחקרית בתחומו, ראויה להתפרסם באותו מקור ספרותי. ביקורת עמיתים נפוצה גם מחוץ למדע; כך למשל, בוויקיפדיה עורכים שונים נוהגים לבקר זה את רעהו כאשר המבוקר כותב ערך אשר המבקר בקיא בנושא שלו ובכך כביכול להבטיח את איכות המידע המופיע בו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.